סוף דרכו של "אבי הסליקים"? מחסן הנשק הסודי בכפר גלעדי התמוטט

חשש לפגיעה קשה בסליק הישן שבקיבוץ כפר גלעדי בגליל העליון, לאחר שאירעה בו התמוטטות. הסליק, בן 97 שנים, נחשב ל-"אבי הסליקים" של כח המגן העברי בארץ ישראל ויש לו חשיבות היסטורית רבה כשריד אותנטי לראשיתה של מערכת הביטחון של המתיישבים היהודים בארץ ישראל.

מדובר בסליק שנחצב בבטן האדמה בשנת 1922 על ידי קבוצה מצומצמת מקרב חברי קיבוץ כפר גלעדי. בנייתו הייתה אחד מלקחי מאורעות הדמים בארץ ישראל ב-1920 ונפילת תל-חי, שבעקבותיה נעזבו תל-חי וכפר גלעדי.

לקריאה נוספת:
"הכנסנו פרה לבנק הפועלים": המושב שעמד על סף תהום - וחזר לשגשג
מהמעטים ששרדו: הלך לעולמו אחד מאחרוני המשתתפים במרד בסוביבור
מבן גוריון ועד לבני: הרכבות הממשלה שהסתבכו לאורך ההיסטוריה

קיבוץ כפר גלעדי הוקם בשנת 1916 בנקודה מרוחקת ומנותקת לגמרי בגליל העליון. באזור היו רק עוד שלושה ישובים יהודיים: תל חי, מטולה וחמרה. הישובים המבודדים היו נתונים בתוך שטח שהיה תחת מאבקי שליטה בין האנגלים, הצרפתים והתנועה הלאומית הערבית הסורית. בכל ארבעת היישובים ביחד היו רק כמאה מגינים, שהיו נתונים כל העת לאיומי כנופיות שודדים.

בנובמבר 1919 הותקפה כפר גלעדי, ואחר כך נערכו עוד מספר התקפות קשות נוספות, בהן נהרגו שניים מאנשי תל חי. לשיאן הגיעו ההתקפות ב-1 במרץ 1920 כשתל-חי הותקפה: בקרב נהרגו יוסף טרומפלדור וחמישה מגינים נוספים. תל חי וכפר גלעדי נעזבו, וכעבור שבעה חודשים חזרו התושבים והקימו את שני היישובים מחדש.

בין חברי הקיבוץ היו פעילים בולטים מהגרעין המוביל של ארגון "השומר", בהם מניה שוחט, נחום הורוביץ ונוספים. אז החל לצמוח ביישוב האתוס שאין להם אלא לסמוך על עצמם בשעת צרה. תפיסה זו עברה כחוט השני בחיי כפר גלעדי, והיא התבססה על הניסיון המר לאחר מאורעות תר"פ, בשעה שמגיני היישוב נותרו לבדם חשופים וללא תגבורת, ונאלצו לסגת ולעזוב את היישוב.

בכפר גלעדי חיו חלק מחברי הארגון המחתרתי שנקרא "הקיבוץ החשאי" שמנה רק כמאה חברים, יוצאי "השומר" וגדוד העבודה. היה זה גוף אוונגארדי שדגל ברעיונות מהפכניים ושם לעצמו למטרה להכשיר ולשמר כוח צבאי קטן ונבחר שיוכל לפעול בעת הצורך בפעולות להגנת הישוב העברי. הארגון המחתרתי פעל ללא אישור ארגון "ההגנה" ואף ללא ידיעת חברי כפר גלעדי עצמם.

בין פעולותיהם, חברי הארגון חצבו סליק תחת אדמת כפר גלעדי. המבצע היה כל כך חשאי שמעטים בלבד ידעו עליו. אפילו בנות הזוג של חברי הקבוצה לא ידעו על כך, ומסופר כי אחד הזוגות נקלע למשבר משפחתי עמוק שהגיע לפרידה, משום שהגבר סרב לספר לאשתו על מעשיו בלילות בהם הוא נעדר מהבית. לפי סיפור נוסף, למקום הובא איסר בארי כשהוא קשור לאלונקה ועיניו קשורות, כדי שיכשיר את העובדים בטיוח הקירות. בארי היה לימים מקים שירות הידיעות של ההגנה וממקימי שירות הביטחון.

הקיבוץ הפך להיות מחסן הנשק העיקרי של היישוב העברי בסוף שנות ה-20. כך, תחמושת מהמקום הועברה לחיפה במהלך מאורעות תרפ"ט. עם השנים נחפרו בקיבוץ עוד ועוד סליקים ובמקביל לחיים מעל האדמה התנהלו בישוב חיים סודיים מתחת לאדמה. בכפר גלעדי הונחו שלושה יסודות מרכזיים: הגנה, כצורך לדעת לשמור לבד על הנקודה; התיישבות, כערך של חיים בבדידות וכצורך לסמן את גבולות המדינה העתידיים; והעליה, שהתבטאה בהפיכת כפר גלעדי לשער לקליטת מעפילים מסוריה ומלבנון שהבריחו את הגבול. היסודות האלו היו כה חזקים בקיבוץ, שנודע בטקסי השבועה של נעריו על אקדח בטקס בר-המצווה ובהתנדבות חריגה בהיקפה ליחידות עלית בצה"ל, בעיקר לטיס ולשייטת.

דבר קיומם של הסליקים נשמר בסוד במשך עשרות שנים - ורק לקראת אמצע שנות השבעים, החל המסתורין להתפוגג ובעשור שלאחר מכן החלו הסליקים להיחשף. הסליק של הקיבוץ החשאי וסליק ההגנה הפכו לאתרי ביקורים. לדברי עומרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת, "הסליק של הקיבוץ החשאי הוא בעל חשיבות עצומה. יש פער עצום בין פשטותו, צניעותו ומיקומו של הסליק לבין מה שהוא מייצג. זה סליק קטן שנחפר בחופזה בישוב בסוף העולם והוא מגלם בתוכו כל מה שקרה אחר כך בהתפתחות כח המגן העברי בארץ ישראל".

שלמון מדגיש את התנאים הבלתי אפשריים בהם נחצב הסליק. "ללא מהנדס, היתרים, תכנון ועבודת מטה. היה צורך דחוף להחזיק את הנקודה הנידחת והם החליטו להיכנס לתוך סלע הגיר הרך ולתת מענה לאותו צורך". לדברי אורי בן-ציוני, מנהל מחוז צפון במועצה לשימור אתרי מורשת, "הפעולה החלוצית שעשו מקימי הסליק מציבה היום בפנינו אתגר של פעולת שימור רצינית".

תורה שרייבר, חברת כפר גלעדי ופעילה מרכזית בשימור מורשת הקיבוץ, מספרת כי "לימים התגלה כי כבר אז, בעת חציבת הסליק, אירעה התמוטטות של הקירות. למקום הובא גדליהו וילבושביץ, אחיה של מניה שוחט, שהיה מהנדס במקצועו והוא שהדריך את החוצבים והנחה אותם כיצד להכניס אוויר למנהרה".

אולם, עם השנים החלה רטיבות לחדור לסליק ובמקום החלו להתפורר קירות. לפני שש שנים המועצה לשימור אתרים ביצעה במקום פעולות לשיקום ולשימור הסליק. אלא שכעת, לאחר הגשמים הרבים של החורף האחרון, ארעה התמוטטות חוזרת בתוך הסליק והוא נסגר בפני מבקרים. "ככל הנראה יש חדירת מים שאנחנו לא יודעים עדיין את מקורה. חייבים לפעול להצלת המקום", אמרה שרייבר.

לפעולות ההצלה וחיזוק הקירות כדי למנוע את המשך ההרס נחוץ תקציב שמוערך בכ-300-400 אלף שקלים. "יש לנו מחויבות אדירה ואתגרי שימור גדולים במקום הזה", אומר שלמון. "זה אתר שמסמל המון והוא מחייב אותנו לשמר אותו למען הדורות הבאים. המקום הזה נמצא בנקודה הכי עמוקה של בית השורשים של מערכת הביטחון שצמחה בישראל".