סמיון רוזנפלד, מאחרוני ניצולי מחנה הריכוז וההשמדה סוביבור, הלך היום (שני) לעולמו, והוא בן 96. ב-20 השנים האחרונות התגורר רוזנפלד בבית אבות סיעודי ביד בנימין. רוזנפלג, יליד אוקראינה, לקח חלק במרד שאירע במחנה בשנת 1943, לאחר שהובא אליו כחייל הצבא האדום שנפל בשבי. הלווייתו תתקיים היום בבני עייש.
סמיון רוזנפלד נולד בשנת 1922 בעיירה טרנובקה, אוקראינה. בשנת 1940, לאחר סיום לימודיו בבית-הספר, גויס לצבא האדום ושירת בגדוד התותחנים. לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית-המועצות וסדרת קרבות קשים, נפל סמיון בשבי. גורלם של שבויי מלחמה יהודים בצבא האדום היה לרוב מוות מידי. הקבוצה של סמיון נאסרה, ולאחר זמן קצר הועברה למחנה ברחוב שירוקיה במינסק, שם שהה סמיון כשנתיים. באוקטובר 1943, בעת חיסול גטו מינסק, גורשו שבויי מלחמה יהודים ואחרוני אסירי הגטו למחנה ההשמדה סוביבור. במחנה נבחר סמיון לקבוצת העובדים, וכך שרד את ההשמדה.
עוד בוואלה! NEWS
הפולנים שוב מבקשים למרק את מצפונם - והפעם על חשבון הרכוש היהודי
צלבי קרס על תמונות ניצולים: תערוכה לזכר השואה הושחתה באוסטריה
ב-14 באוקטובר 1943 פרץ המרד בסוביבור, וסמיון היה מבין האסירים המעטים שהצליחו להימלט. לאחר הבריחה נדד סמיון במשך אחד עשר חודשים בין מקומות מסתור שונים עד השחרור של אזור חלם על ידי הצבא האדום ביולי 1944. מיד לאחר השחרור, ביקש סמיון להצטרף שוב לצבא האדום. הוא לחם בקרבות לשחרור פולין, וסיים את המלחמה בברלין. הוריו ובני משפחתו נרצחו יחד עם שאר יהודי עיירת הולדתו, טרנובקה, ב-27 במאי 1942. לאחר סיום המלחמה הפך סמיון לצלם מקצועי. הוא התחתן, ולזוג נולדו שני בנים. בשנת 1990 עלתה המשפחה לישראל.
ניצני המרד במחנה סוביבור החלו בחודשים יולי-אוגוסט 1943, אז התארגנה בקרב האסירים היהודים שבמחנה קבוצת מחתרת בראשותו של ליאון פלדהנדלר. המחתרת שמה לה למטרה להכין מרד של האסירים ולארגן בריחה כללית מהמחנה. במחצית השנייה של ספטמבר הובאו למחנה מהעיר מינסק שבויי מלחמה יהודים ואנשי הצבא הסובייטי. תוכנן לחסל את אנשי הס"ס, להשיג נשק ולפרוץ את הגדר.
ב-14 באוקטובר 1943 פרץ המרד, ובמהלכו נהרגו 11 אנשי ס"ס ואוקראינים אחדים. כ-300 מהאסירים הצליחו להימלט, אך רובם נהרגו במהלך המרדף. אותם שנותרו במחנה ולא ברחו, נרצחו כולם. רק כ-50 יהודים מאסירי המחנה שרדו ביום שחרורו. לאחר המרד, החליטו הגרמנים לחסל את המחנה וביטלו את התוכנית להופכו למחנה ריכוז. בסוף 1943 הוא פורק לחלוטין, השטח נחרש ונזרע, במקומו הוקם כפר אוקראיני חקלאי. בקיץ 1944 שוחרר האזור בידי הצבא הסובייטי והצבא הפולני העממי.
יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, ספד היום לרוזנפלד, "עצב רב הבוקר עם הידיעה על פטירתו של ניצול השואה סמיון רוזנפלד, ממשתתפי מרד סוביבור, שהפך בתוך זוועות השואה לגיבור בעל כורחו. סמיון לחם בנאצים בשורות הצבא האדום ולאחר מכן נשלח למחנה המוות סוביבור כשבוי מלחמה, שם ראה את המוות מדי יום אל מול עיניו עד ליום ההתקוממות המפורסם. מחובתנו להזכיר ולהעביר מדור לדור את סיפור חייו ואת גבורתו של סמיון רוזנפלד ושל כל בני דורו שהולכים ומתמעטים. חברת עמיגור של הסוכנות היהודית הייתה בית לסמיון לאורך מספר רב של שנים והסוכנות היהודית כולה משתתפת הבוקר בצער המשפחה. תנחומיי למשפחתו ולכל מכריו".
אלי אסקוזידו, ראש המועצה האיזורית נחל שורק, התייחס לפטירתו של רוזנפלד ואמר "זכיתי כל בוקר לבקר אדם מיוחד וחייכן שלמרות כל מה שעבר תמיד היה אופטימי".
כרמית לוי, סגנית מנהלת בית האבות נוה אורנים בגדרה, בו התגורר רוזנפלד מספר שנים, מספרת כי "סמיון היה מספר הרבה על מה שעבר עליו בתקופת השואה. הוא ראה בכך חשיבות גדולה. היו מגיעים אליו בני נוער ועיתונאים לשמוע ממנו את סיפורו. הוא היה אדם חזק מאד. איש מרשים, גבה קומה. התעקש תמיד ללכת בזקיפות קומה. אף פעם לא ראיתי אותו כפוף. הוא לא רצה לקבל עזרה, התעקש להיות עצמאי ולשלוט בחייו".