פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אמו של מאי פרץ: "זכיתי להרגיע אותך ברגעי הדופק האחרונים"

      דנה, שבנה בן ה-17 נהרג מפגיעת רכבה של דודתו באשלים שבנגב, אמרה כי הם היו "החברים הכי טובים בעולם" ותיארה את הרגעים שאחרי התאונה: "זאת זכות ענקית להיות זאת שמגיעה אליך ראשונה, מפוקסת וחדורת מטרה להציל אותך. רציתי כל כך ולא הצלחתי"

      מאי פרץ שנהרג בתאונת הדרכים באשלים - 8 ביוני 2019 (באדיבות המשפחה)
      "גאוות חיי". מאי פרץ (צילום: באדיבות המשפחה)

      אמו של מאי פרץ, הנער בן ה-17 שנהרג בתאונת הדרכים ביישוב אשלים שבנגב, כתבה היום (שבת) פוסט בפייסבוק שבו נפרדה ממנו ותיארה את רגעיו האחרונים, שבהם היא הגיעה לזירת התאונה, חילצה אותו מגלגלי הרכב שגרם למותו והרגיעה אותו ברגעיו האחרונים. ביום שני ליוו אותו מאות חברים ובני משפחתה למנוחות.

      "מאי שלי , בכורי שלי, גאוות חיי", כתבה האם, דנה טל לרנר. "כשנולד מאי בחודש שביעי פג במשקל קילו, כל הסובבים אותנו פחדו להתקרב. איזה פיצי שזה מפחיד, אמרו לי. איך מקלחים דבר כזה? ובשבילי הוא היה רגיל הבן הראשון שלי, קטן נכון, אבל שלי. לא ידעתי אחרת. בת עשרים הייתי. ילד שגדל כבן להוריי ואח לאחיי , ילד שיצר אותי אמא".

      לרנר הוסיפה: "גדלנו ,לחמנו, כבשנו, יצרנו, בנינו, וחלמנו יחד רק אני ואתה. החברים הכי טובים בעולם. היית גאה בי, משוויץ בי מול כל החברים שלך. אין על אמא שלי, אמרת כל הזמן. אני רוצה להיות כמוך אמא, חובש במד"א ומתנדב במתמיד רמת נגב. להגיש עזרה ולדעת מה לעשות".

      עוד בוואלה! NEWS:
      מאי פרץ ירד מהרכב ונדרס למוות: "הנשמה חייכה דרך העיניים שלו"
      ירד מהרכב ונדרס: נער מת מפגיעת מכונית בה נהגה דודתו באשלים בנגב

      קברו של מאי פרץ בן ה- 17 שנדרס למוות באשלים 10 ביוני 2019 (יותם רונן)
      "ילד שיצר אותי אמא". קברו של פרץ (צילום: יותם רונן)

      מחקירת התאונה עלה כי נהגת הרכבת הפוגע, דודתו של פרץ, הסיעה אותו לפני שירד מהרכב בטרם פגעה בו דודתו. במשטרה נבדק חשד כי דודתו גרמה למותו כשהסיעה אותו על מכסה המנוע של הרכב בו נהגה. על ערב התאונה כתבה אמו: "לילה יום שישי, בלילה האחרון שלך, נתת לי מתנה. מתנה של צער וכאב עצום ויחד עם זאת זכות ענקית להיות זאת שמגיעה אליך ראשונה. מפוקסת וחדורת מטרה להציל אותך. להיות זאת שמטפלת בך, גוזרת את בגדייך, מחלצת אותך מגלגלי הרכב, ונוגעת בך, בן שלי. מדברת איתך, מרגיעה אותך ברגעי דופק אחרונים".

      "רציתי כל כך ולא הצלחתי", הוסיפה. "אלוהים רצה אותך כל כך לידו כנראה. יותר מעשרים דקות נלחמתי על חייך עד שהגיע אמבולנס. עשרים דקות של נצח". היא תיארה אותו כ"ילד של אהבה, ילד של נתינה, ילד שיצר עולמות ואיחד לבבות, ילד שידע לקבל את השונה" ואמרה כי הוא השאיר לכל אחד תפקיד - "להמשיך את דרכו בעולם ויש המון עשייה".

      "נתת לי המון והשארת בי המון, מאיצ'וק שלי", סיכמה לרנר. "זכות גדולה קיבלתי מאלוהים ללדת ולהביא אותך לעולם, שקיבל ממך כל כך הרבה, ולהיות זאת שמחבקת אותך ברגעיך האחרונים ומחזירה לו אותך חזרה. הייתי בת עשרים, ויש לי ילד בן 17. חייך אלינו מלמעלה בן שלי ושמור על אחיך. אתה חי וקיים בכל אחד מאיתנו ולעולם תהיה".