עם פתיחת חודש הגאווה במצעד הירושלמי, בו יצעדו מאות חניכי ארגון הנוער הגאה, איגי, עם דגלים וחולצות אדומות תחת הסיסמה "החופש שלי הוא החופש שלך" - נחשפים לראשונה מספרים של מקרי אלימות, איום באובדנות, קושי נפשי ולהט"בפוביה אליו נחשפים חניכות וחניכי הארגון.
מהנתונים, שנאספו על ידי צוות המערך הפסיכוסוציאלי של איגי בראשות עו"ס הדס בלומנדל-כרם והגיעו לידי וואלה! NEWS, מסתמנת עלייה במקרי האיום באובדנות, הלהט"בפוביה והאלימות כלפי נוער להט"ב בישראל. זאת לאחר שמסתמן כי כבר כעת, בתום אמצע שנת הפעילות, טיפל הארגון באותו מספר מקרים בהם טיפל לאורך כל שנת הפעילות הקודמת.
לאורך שנת 2018 התמודד הארגון עם כ-180 מקרים טיפוליים, אובדניים ולהט"בפוביים, אך ב-2019, בעת בחינת הנתונים שנאספו לקראת חודש הגאווה, התגלה כי כמות המקרים עלתה באופן משמעותי ועומדת כבר כעת על 190 מקרים - על אף שהפעילות השנתית עוד רחוקה מסיום. הארגון מדווח כי מאז תחילת שנת הפעילות הנוכחית נספרו 42 מקרי איום באובדנות והתמודדות עם אלימות קשה ואפליה בקרב קבוצות חניכים מן הקהילה הטרנסית בישראל.
לקריאה נוספת:
"היסטוריה בת"א": זוגות מקהילת הלהט"ב נישאו בחתונה הגדולה בישראל
הוסר שילוט בי-ם נגד להט"ב לקראת מצעד הגאווה; נדחתה עתירת היוזמים
רבנים קוראים להפגין נגד מצעד הגאווה בי-ם: "הורסים את הטהרה"
בנוסף, בקרב הקבוצות הערביות שקמו השנה באיגי טופלו שבעה מקרים קשים, במסגרתם הוצאו חניכים מביתם באלימות עקב יציאה מהארון. כמו כן מדווח הארגון על עשרות מקרי אלימות, אפליה ואיום באובדנות בקרב הקבוצות הדתיות והחרדיות שהוא מוביל. על כך אומרים גורמי המקצוע בארגון כי "ככל שקמות יותר קבוצות באוכלוסיות שלא עבדנו בהן עד היום - כך החיכוך עולה, חניכים מרגישים בטוחים יותר לצאת מהארון ולהתמודד בגאווה עם זהותם, אך בהתאם - גם האוכלוסיות השמרניות בתוך החברות הללו הופכות אלימות, פוגעניות ולהטב"פוביות יותר".
מפילוח נוסף שבוצע על ידי הארגון עולה כי מעל 20% מהמקרים הטיפוליים המורכבים הגיעו לידי הצוות דרך הדיווחים השונים ברשתות החברתיות ובפלטפורמת "דיגי" שהוקמה לפני ארבע שנים ומהווה חלופה דיגיטלית לחניכים שלא מסוגלים להגיע לקבוצות החברתיות. מעל 100 מקרים נוספים דווחו לאיגי לאורך השנה בקבוצות החברתיות השונות, כאשר בכל אחד מהם נדרש טיפול מורכב ושונה מול רשויות הרווחה, הרשויות המקומיות וגורמי המקצוע בתוך מערכת החינוך. מבחינה גיאוגרפית של הנתונים עולה כי מעל 45% מהמקרים התרחשו באזורי הצפון והשרון, 25% באזורי הדרום וירושלים ואילו שאר המקרים התרחשו באזור המרכז.
מקרי פגיעה עצמית במספרים לא-פרופורציוניליים
בלומנדל-כרם, מנהלת המערך הפסיכוסוציאלי באיגי, הסבירה בשיחה עם וואלה! NEWS את הנתונים: "ראשית אנחנו רואים שיש עלייה בכמות הפניות של חניכים שמרגישים מצוקה באופן כללי סביב מצבם האישי ובאופן פרטני סביב אירועים להט"בפוביים. מדובר במגמה ברורה שחוזרת על עצמה ועולה - אנחנו רואים את זה בעבודה בשטח: יש יותר ויותר פניות של חניכים, ואם יש מקרה אחד של חניך, הוא לא יהיה המקרה היחיד. במיוחד כשמדובר במקרים להט"בפוביים, זה יהיה קשור למקום המגורים או בית הספר והדבר הזה מייצר תוצאות של יותר ויותר מצוקה". עוד היא הוסיפה כי מרבית המקרים המגיעים אליה הם מקרי פגיעה עצמית ואובדנות במספרים לא-פרופורציונליים לשאר האוכלוסייה, וכן כי פעמים רבות הדברים "קשורים לקושי בדימוי גוף כתוצאה מכך שהסביבה לא מקבלת".
לדבריה של בלומנדל-כרם, פניות רבות עוסקות ביחס מזלזל והתנהלות לא הולמת של מורים ואנשי חינוך בבתי ספר כלפיי אותם חניכים. "הרבה חניכים מתלוננים על כך שלא מכילים אותם ולא מקבלים אותם בבתי הספר. זה מעלה שאלות ביחס של היכולת של מסגרות לעשות מאמץ לנסות לשפר את המצב בשביל התלמידים", היא אומרת. יחד עם זאת היא מציינת כי באזור המרכז מוסדות החינוך יודעים ליצור קשר ושיתוף פעולה עם הארגונים הלהט"בים כדי למנוע מקרים של אובדנות ופגיעה עצמית - ולכן המספרים שם יותר נמוכים. "באזור המרכז יש יותר העשרות ותוכניות לטובת החניכים הלהט"בים, והיועצות תמיד מבקשות את עזרתנו להנגיש את התנאים".
"אנחנו רואים את זה פחות באזור הצפון ובאזור השרון", היא מוסיפה, "הדוגמה הטובה ביותר היא היוזמה שהייתה לתנועת הצופים באיגי לקיים מצעד ברעננה. התגובות לכך היו מאוד קשות, ורעננה היא לא העיר שהיית מניח כעיר הומופובית. מועצת העיר הראתה את הלך הרוח העירונית לעניין הזה וזה מצער. הייתי רוצה להוסיף קריאה לאנשי חינוך וטיפול לא להניח שהם יודעים להתנהל עם זה לבד - אלא לפנות לארגונים שמטפלים באוכלוסייה הלהט"בית כדי להתייעץ, כי אם הם יתייעצו יהיה יותר קל להתמודד עם האירועים האלה".
עופר נוימן, מנכ"ל איגי, אמר כי "המערך הפסיכוסוציאלי שלנו חולש על מאות מקרים קשים ומורכבים לאורך השנה. אין לי שום ספק שככל שנאפשר ליותר ויותר בנות ובני נוער לצאת מהארון, וכך ניחשף לעוד ועוד מקרים מהסוג הזה. אנחנו נמשיך לייצר מרחבים בטוחים, גאים ושוויוניים בהם נוער להטב"קי יכול לחיות בכבוד ובביטחון ומייצרים לו כלים ותמיכה מקצועית, חינוכית וחברתית לחיים שמחים יותר". הוא הוסיף: "אנחנו כבר לא במציאות בה מישהו רשאי לאיים, להשתיק, להרחיק או לבזות אדם בגלל זהותו המגדרית או העדפתו המינית, ונמשיך להילחם בכוח בכל מי שלא הבין שהשתנו הזמנים והחלק הזה של ההיסטוריה נגמר".
