אחד מכל חמישה ישראלים מעשן - כך עולה מן הנתונים שהתפרסמו הבוקר (רביעי) בדוח סיכום הפעילות במאבק בעישון של משרד הבריאות. על פי הנתונים, שיעור העישון בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל עומד על 19.8%. מדובר בירידה קלה לעומת השנים שחלפו. ב-2017, עמד שיעור המעשנים על 20.5% ואילו בשנת 2016, הוא עמד על 21.6%.
בהשוואה בין המינים עולה ששיעור המעשנים בקרב גברים עומד על 24.7%, גבוה מזה אצל נשים העומד על 15.1%. באשר לנתוני עישון בקרב אוכלוסיות שונות, עולה ששיעור העישון בקרב ערבים עומד על 23.3%, בעוד אצל היהודים שיעור העישון עומד על 19.1%. נתון זה בא לידי ביטוי גם בהתייחסות המדד ל"מעשנים כבדים", שצורכים יותר מ-20 סיגריות ליום. שיעורם באוכלוסייה הערבית גבוה ב-13% בקירוב מאשר באוכלוסייה היהודית.
עוד בוואלה! NEWS:
בעקבות התייקרות הסיגריות והטבק: 50% מהצעירים שוקלים להפסיק לעשן
זינוק ב-145 אחוזים בייבוא סיגריות אלקטרוניות לישראל
"מגביר את קשיי הגמילה": מתקפה נגד הסיגריה האלקטרונית
הנתונים התייחסו לשיעור העישון בקרב חיילי צה"ל, מהם עלה שבשנה החולפת שיעור העישון בקרב מתגייסים עמד על 28%, ובקרב מתגייסות עמד שיעור העישון על 18%, כשצריכת הסיגריות היומית הממוצעת הייתה עשר סיגריות בממוצע לחיילים ותשע בקרוב אצל החיילות.
עוד עולה מהדוח כי בישראל הגיל הממוצע להתחלת עישון הוא 18.4 אצל הגברים היהודים ו-19.8 אצל נשים יהודיות. באוכלוסייה הערבית ממוצע הגילאים שבו מתחילים לעשן עומד על 19.9 אצל הגברים ו-24.8 אצל הנשים.
באשר להשוואה בנתוני עישון בין אקדמאים, אחוז המעשנים נמוך יותר בקרב בעלי השכלה גבוהה - 17.1%, בהשוואה לבעלי השכלה נמוכה ובינונית, 23.2% ו-29.1% בהתאמה בכלל אוכלוסיית הסקר ובכל קבוצות האוכלוסייה.
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, שהגיש את הדוח לכנסת אמר כי "מאמצי משרד הבריאות במאבק בעישון מראים תוצאות מעורבות לאורך השנים. לאחר מספר שנים בהן שיעור העישון היה יציב למדי, ניתן לראות התחלה של מגמת ירידה והמשך שיפור לעומת השנים הקודמות. משרד הבריאות המשיך וימשיך בפעילות לשיפור ההגנה על הציבור מפני חשיפה לעישון כפוי ולהגבלת מאמצי השיווק של תעשיית הטבק במגוון אמצעים".
החוק להגבלת עישון במקומות ציבוריים עודכן וכולל היום מקומות חדשים בהם אסור לעשן מוצרי עישון, בהם סיגריות אלקטרוניות. בין המקומות שבהם אסור היום לעשן ניתן לכלול את משרדי הממשלה, מועצות דתיות, עיריות ובתי משפט, כולל בטווח של עשרה מטרים מהכניסה למקומות אליהם. כמו כן, אסור לעשן בחניון מקורה, באולמי שמחות, בכל מקום תחום בו יש התכנסות של מעל 50, רציפי רכבת, תחנות אוטובוס וברכות שחייה.
החוק לאיסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון עודכן בהובלתם של חברי הכנסת הקודמת יהודה גליק, איתן כבל ואייל בן ראובן. החוק כולל בין היתר הרחבת איסור הפרסום ושיווק מוצרי עישון, מחיל את הוראות החוק על סיגריות אלקטרוניות באופן מלא, אוסר הצגת מוצרי עישון בחנויות, קובע לראשונה חובת אריזה אחידה לכלל מוצרי העישון, מגדיל את שטח האזהרה מפני עישון על האריזה בלמעלה מפי שניים ועוד.
במסגרת חוק זה, ישנו חיוב להצגת מודעה נגדית לפרסומות תעשיית הטבק והעישון בעיתונות הכתובה. מודעות אלו הינן הזדמנות להעברת מסרים לציבור הרחב. השבוע גם חתם באופן רשמי מנכל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, על התקנה למודעות נגדיות. המשרד יוצא בימים אלה בקמפיין נוסף. הקמפיין כולל בנק מודעות נגד עישון. לאחרונה גם שונה המס של הטבק לגלגול, אשר צפוי לתרום להקטנת התחלת עישון בקרב צעירים ולהגדיל את ההכנסות ממיסים.
משרד הבריאות נמצא כעת בעיצומה של עבודת מטה בנושא מיסוי סיגריות אלקטרוניות. לסיכום הוסיפו ממשרד הבריאות כי "הם שמו להם ליעד להגיע לשיעור עישון של 15.5% בתוך 5 שנים ואנו מאמינים כי החקיקה המעודכנת, מאמצי הגמילה והחינוך ובתמיכת ארוגני החברה האזרחית יביאו אותנו ליעד זה"
חמישית בני הנוער מעשנים, יותר מרבע השתמשו בסיגריה אלקטרונית
לשכת הפרסום הממשלתית ומכון גיאוקרטוגרפיה ערכו סקר בקרב בני נוער בנושא שימוש והתפיסות בעניין סיגריות אלקטרוניות, הסקר מראה כי יותר מרבע בני הנוער השתמשו בסיגריה אלקטרונית, עבור שישית מהם הסיגריה אלקטרונית הייתה התנסות העישון הראשונה שלהם, לעיתים כבר בגיל 12, כשהתפיסה שסיגריה אלקטרונית פחות "מזיקה" מהווה את המניע המרכזי לשימוש.
הדוח בדק 819 ילדים, מתוכם 509 יהודים ו-310 ערביים. חמישית מבני הנוער מעשנים, בשיעור גבוה יותר בקרב הבנים מאשר בקרב הבנות. בקרב המעשנים, כמחצית מעשנים סיגריות טבק מחפיסה ושיעור דומה מדווחים על שימוש בסיגריות אלקטרוניות.
בני הגילאים 12-15 משתמשים בסיגריות אלקטרוניות בשיעור גבוה יותר מבני 16-18, 58% לעומת 44%. עבור אחד מכל שישה בני נוער שמעשנים, הסיגריה האלקטרונית הייתה גם חווית העישון הראשונה. אחוז זה גבוה מעט יותר בקרב בנות וגם בקרב בני 12-15 בהשוואה לבני 16-18, בהתחשב בכך שסיגריות אלקטרוניות הן מוצר יחסית חדש בנוף הישראלי. בני נוער מדווחים על שימוש במגוון רחב של סוגי סיגריות אלקטרוניות.
לצד זאת, נראה שג'ול הוא המוצר הנפוץ ביותר עם 37% מבני הנוער שמשתמשים בסיגריות אלקטרוניות. בנוסף לכך, עולה שרוב בני הנוער משיגים את הסיגריות באמצעים דיסקרטיים למשל באמצעות קניית ברשת האינטרנט, 37% מבני הנוער המעשנים. אחרים משיגים את אמצעי העישון בעזרת חבריהם, בני משפחה ודוכנים בקניון, 37%, 25%, 14% ו-10% בהתאמה.
לסיכום ניתן לומר כי עולה מהסקר שאופי השימוש בסיגריות אלקטרוניות הוא "טרנדי" בעיקרו ונעוץ עמוק בחוויה החברתית, הדומיננטית בקרב בני נוער. בקרב מי שמשתמש בפועל בסיגריות אלקטרוניות אף קיים שיעור לא מבוטל של תפיסות מוטעות ביחס לנושא, וכן כי השימוש והנכונות להתנסות בהן מונעים בעיקר מהתפיסה שסיגריות אלקטרוניות אינן מזיקות, או מזיקות פחות מעישון מוצרי טבק ה"לא טעימים", וה"מסריחים".
הוצאות פרסום מוצרי הטבק - 80 מיליון שקלים
על פי הדוח, במהלך שנת 2018 השקיעו חברות הטבק בישראל 80.7 מיליון שקלים בפרסומות, חסויות, קידום מכירות ודיוור ישיר. אולם, בעקבות תיקון חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, העיתונות הכתובה נשארה ערוץ הפרסום הציבורי היחידי של תעשיית הטבק.
שלוש חברות טבק שולטות בשוק הסיגריות בישראל: פיליפ מוריס מחזיקה בכ-58% מפעילות מותגי הטבק, אחריה ממוקמות גלוברנדס, המחזיקה ב-31.5%, ודובק עם כ-10.4%. בשוק הטבק לגלגול דובק מחזיקה בכ-39% מהשוק, לפיליפ מוריס נתח של כ-33% ולגלוברנדס נתח של 27.5%.
בשנת 2018 יובאו 873,351 קילוגרמים של טבק לגלגול, עלייה של כ-13% בהשוואה לשנת 2017. חלקן של הסיגריות המגולגלות מכלל הסיגריות הנצרכות עלה מ-0.2% בשנת 2009 והגיע לכ-17.8% בשנת 2018. באותה שנה נמכרו בישראל מייצור מקומי ומייבוא 226,235 קילוגרמים של טבק לנרגילה, עליה של 13% לעומת שנת 2017.
"המיסוי על הטבק - צעד שמתחיל להשפיע ומעודד מעשנים לפנות לגמילה"
איגוד רופאי בריאות הציבור, החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון של ההסתדרות הרפואית, האגודה למלחמה בסרטן והמיזם למיגור העישון מסרו בתגובה: "מדינת ישראל קידמה בשנה החולפת את המאבק בעישון, הרחיבה את החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים ושידרגה את חוק הגבלת הפרסום והשיווק של המוצרים הממכרים והממיתים לאחר מאבק נחוש של אירגוני המאבק בעישון, חברי הכנסת ובתמיכת משרד הבריאות. בנוסף נעשה צעד משמעותי לתיקון עיוות המס על הטבק לגלגול הודות לבג"ץ המיזם למיגור העישון והאגודה למלחמה בסרטן, אשר עתרו באמצעות עו"ד אפי מיכאלי. אליהם הצטרפה ההסתדרות הרפואית, כידיד בית המשפט".
עוד נמסר בתגובה לדוח משרד הבריאות כי "נתונים ראשוניים מראים כי צעד זה מתחיל להשפיע ומעודד מעשנים לפנות לגמילה. היסטוריית החקיקה נגד העישון בעולם, הוכחה כמצילת חיים אך בישראל עדיין נדרשת גם אכיפה יעילה ונמרצת. אנו מצפים ומקווים לירידה בשיעורי העישון בשנים הקרובות שמשמעותה מניעת מוות של ישראלים מסרטן ריאות, סרטן הגרון, מחלת ריאות חסימתית כרונית, התקפי לב ושבץ מוחי וכן הפחתה ניכרת בכניסת בני נוער למעגל העישון. עבודה רבה עוד לפנינו כאן בישראל, בעיקר כאמור בקרב הדור הצעיר שכן שימוש במוצרי טבק מקצר את חיי המשתמש ב- 10 שנים לפחות"
דר' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור הסביר כי "חשוב להדגיש כי המלאכה עדיין רבה וכי קיימים צעדים רבים הכרחיים שלא קיבלו מענה בחקיקה הקיימת כגון אזהרות גרפיות, איסור מכירה עד גיל 21, איסור על טעמים וביטול ההחרגה של העיתונות הכתובה. האיגודים הרפואיים ימשיכו יחד עם אירגוני החברה האזרחית, משרד הבריאות וחברי הכנסת שיבחרו לקדם צעדים מוכחים אלו ואחרים למיגור העישון בישראל".
דר' יעל בר-זאב, יו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון הוסיפה כי "בשנה האחרונה חלה התקדמות משמעותית גם בתחום הגמילה מעישון עם הוספת אמצעים נוספים לתמיכה בגמילה מעישון במסגרת סל שירותי הבריאות הממלכתי והכנה לקראת הקמת קו ייעוץ טלפוני לאומי".
לדברי בר-זאב, "אך ההיסטוריה והמציאות הנוכחית מראים שחברות הטבק מחפשות כל הזמן פרצות בחוק ואסטרטגיות חדשות לגרום לקהל חדש של ילדים ובני נוער להתמכר למוצריהן, לדוגמא על ידי דיוור ישיר, הקמת חנויות ניידות, ופרסום על גבי הסיגריות עצמן כדי לעקוף את איסור הפרסום על החפיסה. מדינת ישראל ומשרד הבריאות חייבים למצוא דרך להגיב במהירות הנדרשת ולהגביר את האכיפה על החקיקה הקיימת".
דנה פרוסט, מקדמת הבריאות באגודה למלחמה בסרטן, הדגישה כי "חשוב לנו להזהיר מפני הנזק הבריאותי הכרוך בשימוש בסיגריות אלקטרוניות כמו גם מהעובדה שאין מספיק מחקרים על ההשלכות ארוכות הטווח. יחד עם זאת, כבר נמצא כי הן מכילות חומרים רעילים, חומרים מסרטנים ידועים ומתכות". אמרה פרוסט והוסיפה,"נכון להיום, מתחילות גם להתגלות סכנות לטווח הקצר, כגון שינויים גנטיים בחלל הפה המזוהים עם התפתחות גידולים סרטניים. עישון הוא הגורם המוביל לסרטן הניתן למניעה. המעשנים הם לא הקורבנות היחידים של סרטן הקשור לעישון, חשיפה לעישון כפוי (פסיבי) בבית או במקום העבודה מגבירה את הסיכון לסרטן ריאות. הגנה מפני עישון כפוי והגנה על בני נוער מפני התחלת עישון מפחיתה משמעותית את הסיכון להתפתחות סרטן הקשור לעישון".
שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון מסרה כי "חרף ההישגים המשמעותיים במסגרת המאבק, עדיין ארוכה הדרך להבטחת הבריאות של דור העתיד, מפני הנזק הבלתי הפיך של ההתנסות וההתמכרות לעישון. עולם העישון החדש רווי סכנות, לבני נוער וצעירים. בעוד החברות טוענות שסיגריות אלקטרוניות משווקות כאלטרנטיבה למעשנים בגירים - בפועל נמדדה תוך פחות משנה עלייה של 72% בהתנסות של בני הנוער בסיגריות אלקטרוניות, ועבור למעלה מ- 17% סיגריה אלקטרונית הייתה מוצר העישון הראשון, כאשר הסיכון הוא פי 7 לעבור בעתיד לעישון סיגריות".