האגודה למלחמה בסרטן מתחה היום (שני) ביקורת קשה נגד חוות הדעת של רשות בריאות הציבור הבריטית - PHE, בגין הדוח שפרסמה לפיו סיגריות אלקטרוניות מזיקות פחות מסיגריות רגילות בשיעור של 95%. מלבד האגודה, לאחרונה הוטחה ביקורת קשה נגד ה-PHE על כך שלטענת גורמי רפואה רבים העלימה עין מראיות מצטברות בנושא.
באגודה למלחמה בסרטן הזהירו עוד בעבר מהנזק הבריאותי שנשקף מהסיגריות האלקטרוניות והטילו ספק בהמלצות הדוח הבריטי שבחר לצדד בסיגריות אלקטרוניות מבלי להתייחס להשלכות ארוכות הטווח שלא כולן עדיין ידועות. ד"ר דודי ביטון, רופא ורכז הסברה בכיר באגודה למלחמה בסרטן הסביר כי "הטענה לפיה ישנה הפחתת נזק משוללת אחיזה מדעית, מכיוון ש-95% פחות חומרים מזיקים, אינם מעידים על הפחתת נזק באותו שיעור".
עוד בוואלה! NEWS:
השבת, הכותל והגיור: אלה ההסכמות המתגבשות בין הליכוד לחרדים
מפקד חיל הים האיראני: "על הכוחות האמריקנים לצאת מהמפרץ הפרסי"
"רצו לדון בהשבת רכוש יהודי": פולין ביטלה הגעת משלחת ישראלית
לדבריו של ד"ר ביטון "היינו מהראשונים להזהיר שאין ביסוס מדעי לטענה. כולל בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות ח"כ אלי אלאלוף בנובמבר 2018, שם אמרנו כי יש להטיל ספק בחוות הדעת של ה-PHE המשמשת כעלה תאנה עבור יצרני הסיגריות האלקטרוניות אשר חוזרים על המסר המטעה".
"כעת ראוי לומר בבירור כי לא ניתן לטעון להפחתת נזק של 95%, או לחשוב שסיגריות אלקטרוניות יכולות להציל מדי שנה את חייהם של 7,600 מעשנים בישראל מתוך 8,000 איש המתים מדי שנה מעישון", הוסיף ביטון. "מדובר בטענה שנועדה לפתות מעשני סיגריות רגילות לעבור לסיגריות אלקטרוניות, במקרים רבים על חשבון גמילה מוחלטת, והחמור מכל להכניס צעירים ונוער למעגל העישון, לכן נראה שמדובר בהחלפת נזק יותר מאשר הפחתת נזק. צריך לדייק ולהיצמד לאמת המדעית. לטעון שסיגריה אלקטרונית פחות מזיקה מסיגריה רגילה, בשלב זה, שקול לטענה שהתקף לב פחות מזיק מסרטן".
"בריטניה איבדה את הדרך"
הדוח של רשות בריאות הציבור הבריטית (Public Health England) הכפופה למשרד הבריאות הבריטי, משמש כטיעון מרכזי עבור החברות המשווקות את הסיגריות האלקטרוניות. לטענתן, המוצר שלהן פחות מזיק, והן חוזרות על המסר לפיו "מעבר מעישון לשימוש בסיגריה אלקטרונית מצמצם את הסיכון שבעישון ב-95% וכמעט מבטל את סיכוני העישון הפסיבי".
עם זאת, פרופ' מרטין מק'קי, רופא ומרצה לבריאות הציבור בבית הספר היוקרתי להיגיינה ולרפואה טרופית בלונדון, מרכז לימודי לתארים גבוהים ובעל מוניטין בינלאומי באפידמיולוגיה, שולל את הדברים. "בריטניה איבדה את הדרך לעומת מדינות אחרות בעולם ביחס לבטיחות מכשירי האידוי", אמר. "בעוד ארצות הברית מזהירה בני נוער מפני הסכנות של התמכרות לניקוטין בסיגריה אלקטרונית, ה-PHE הבריטי עשה ככל שביכולתו כדי לקדם סיגריות אלקטרוניות ובחר להתעלם מראיות ואזהרות על הסיכונים".
"כבר ידוע לנו שסיגריות אלקטרוניות נחשדות כגורמות לפרכוסים בקרב בני נוער על בסיס דיווחים מהשטח ומחקרים מעודכנים גם הצביעו על קשר בין ניקוטין לסרטן. אין מדובר רק בנזק ישיר למעשנים. אצל נשים הרות, נצפה סיכון לעובר המתפתח, וכן התגלתה פגיעה באנשים הנחשפים לאדי הסיגריה האלקטרונית. חשוב להדגיש למעשנים שעברו לסיגריות אלקטרוניות או מתקני איוד ואידוי ניקוטין מסוגים שונים, במחשבה שהם מהווים כלי גמילה, שחלק מהמחקרים הוכיחו כי השימוש מוריד את הסיכוי להיגמל מסיגריות רגילות ואף המחקרים המחמיאים מצביעים על אחוזי גמילה נמוכים, וגם זאת בליווי טיפולי צמוד. בנוסף יש לזכור שמקור הניקוטין בסיגריות האלקטרוניות הוא גם מטבק, כמו הסיגריות הרגילות".
דנה פרוסט, מקדמת הבריאות באגודה למלחמה בסרטן ציינה כי הוועדה המייעצת למנהל התרופות האמריקני (FDA) בנושא הסיגריות האלקטרוניות הדגיש כי העדויות בנושא תרומתן לגמילה מעישון מוגבלות. "במקביל מחקרים מראים כי השימוש בסיגריה אלקטרונית מגביר את הקושי להיגמל מעישון", אמרה. "הנתון הבריטי שבסיגריה האלקטרונית יש רק 5% חומרים מחוללי סרטן, כלומר 95% פחות לעומת סיגריה רגילה אינו כולל ראיות מדעיות לנזק מופחת באותו היקף. יש לזכור כי גם לשאר החומרים ובעיקר לניקוטין יש השפעה רעילה ארוכת טווח על התפתחות המוח בגיל ההתבגרות. רוב ארגוני בריאות ברחבי העולם ובכללם באגודה למלחמה בסרטן בישראל, נוקטים מדיניות שונה ומזהירים מפני הנזק הבריאותי הכרוך בשימוש בסיגריות אלקטרוניות כמו גם מהעובדה שאין מספיק מחקר על ההשלכות ארוכות הטווח. יחד עם זאת, כבר נמצא כי סיגריות אלקטרוניות אינן מוצר תמים וכי הן מכילות חומרים רעילים, חומרים מסרטנים ידועים ומתכות. נכון להיום, מתחילות גם להתגלות סכנות לטווח הקצר, כגון שינויים גנטיים בחלל הפה המזוהים עם התפתחות גידולים סרטניים, אוטם שריר הלב, אירועים מוחיים וסיכון מוגבר לתעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) או מחלת לב כלילית ונזק למערכת החיסונית של הריאות".
בהקשר זה, ד"ר ביטון הוסיף כי "כבר ידוע לנו שסיגריות אלקטרוניות נחשדות כגורמות לפרכוסים בקרב בני נוער על בסיס דיווחים מהשטח ומחקרים מעודכנים גם הצביעו על קשר בין ניקוטין לסרטן. אין מדובר רק בנזק ישיר למעשנים. אצל נשים הרות, נצפה סיכון לעובר המתפתח, וכן התגלתה פגיעה באנשים הנחשפים לאדי הסיגריה האלקטרונית. חשוב להדגיש למעשנים שעברו לסיגריות אלקטרוניות או מתקני איוד ואידוי ניקוטין מסוגים שונים, במחשבה שהם מהווים כלי גמילה, שחלק מהמחקרים הוכיחו כי השימוש מוריד את הסיכוי להיגמל מסיגריות רגילות ואף המחקרים המחמיאים מצביעים על אחוזי גמילה נמוכים, וגם זאת בליווי טיפולי צמוד. בנוסף יש לזכור שמקור הניקוטין בסיגריות האלקטרוניות הוא גם מטבק, כמו הסיגריות הרגילות".
ישראל: אין רגולציה
שוק הסיגריות האלקטרוניות בישראל נמצא בצמיחה מהירה, תעשיית הטבק שולטת בשוק הסיגריות האלקטרוניות עם מותגים משלה ובנוסף, חברות בינלאומיות חדשות נכנסו לשוק הישראלי. על פי נתוני משרד הבריאות בשנת 2017 החלה עליה דרמטית, בשנה זו כך על פי הנתונים כ-0.2% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל כבר השתמשה בסיגריות אלקטרוניות, 0.3% בקרב גברים ו-0.1% בקרב נשים. על פי הערכה בכל שנה צומח מספר המשתמשים בסיגריות אלקטרוניות ב-38% כאשר הדאגה העיקרית היא לעשרות אלפי בני נוער וצעירים שכבר משתמשים בסיגריות אלקטרוניות בישראל.
הופעת הסיגריה האלקטרונית יצרה מחלוקת בקרב קהילת בריאות הציבור. מחד, יש את המודאגים מהסיכונים שבשימוש בסיגריות אלקטרוניות ברמה האישית והציבורית, הטוענים כי שימוש בסיגריה אלקטרונית יכול לגרום למעשנים להשתמש בסיגריה אלקטרונית במקביל לסיגריה רגילה במקום להיגמל. כמו כן, צעירים עלולים לפתח התמכרות והרגל של עישון סיגריה רגילה. מאידך, יש הטוענים כי סיגריה אלקטרונית רעילה פחות מסיגריה רגילה, ולגבי חלק מהציבור היא אטרקטיבית יותר מתחליפי ניקוטין, ושהשימוש בהן עשוי להוביל להפסקת עישון או להפחתת החשיפה לרעלים, ולכן- להתמכרות להרגל ולהפחתת התמותה והתחלואה כתוצאה מעישון.
דוח הוועדה המייעצת ל-FDA מציג עדויות חד משמעיות כי מעבר מוחלט לעישון סיגריות אלקטרוניות במקום סיגריות רגילות מפחית את החשיפה של המעשן לחומרים רעילים ומסרטנים שנוכחים בסיגריות רגילות. לעומת זאת, אין עדיין מחקרים המאפשרים לקבוע האם עישון סיגריות רגילות ואלקטרוניות במקביל משפיע על תחלואה ותמותה בהשוואה למעשנים סיגריות רגילות בלבד.
כמו כן, עולות מהדוח עדויות חד משמעויות כי סיגריות אלקטרוניות מעלות ריכוזי חלקיקים וניקוטין באוויר בסביבה מקורה, ובנוסף לניקוטין, רוב הסיגריות אלקטרוניות מכילות ופולטות מספר רב של חומרים רעילים. סוג החומרים המצויים בסיגריה אלקטרונית ומאפייניהם תלוי במכשיר האידוי ואופן השימוש בו. כמו כן, ישנן עדויות שסיגריות אלקטרוניות מכילות מתכות. בבסיס הטענה של המבקשים גישה חופשית לסיגריות אלקטרוניות קיימת ההנחה, כי חשיפה לניקוטין מהווה סיכון מופחת, בעיקר למבוגרים המעשנים. ההנחה הזו מבוססת על מחקרים ארוכי טווח של מבוגרים החשופים לניקוטין באמצעות תחליפי ניקוטין, או טבק ללא עשן, שמצאו סיכון מופחת לאוטם שריר הלב, שבץ וסרטן הריאה בהשוואה לסיכון של המעשנים סיגריות.
ומה לגבי ישראל? כיום הסיגריה אלקטרונית נמכרת בשוק ללא רגולציה. היא אינה משווקת כמוצר רפואי, אלא כמוצר המסייע בגמילה מעישון, ללא פעולות ההסדרה הנלוות לאישור מכשירים רפואיים. אף על פי שהיא מכילה ניקוטין כל פעולות החקיקה, האכיפה, הצווים וההגבלות החלים על מוצרי טבק, אינם חלים עליה. במרץ 2017 הודיע דובר משרד הבריאות כי המשרד החליט להחיל על סיגריות אלקטרוניות את המגבלות הקיימות על מוצרי טבק אחרים ובכלל זה מגבלות שיווק ופרסום ומגבלות בשימוש במקומות ציבורים. כמו כן, יתבקשו החברות המשווקות לדווח על הרכב המוצר. אך החוק עדיין לא שונה בהתאם להחלטה ולכן סיגריה אלקטרונית ממשיכה נכון להיום, להיות מוצר ללא רגולציה.
מחברת ג'ול המייצרת סיגריות אלקטרוניות נמסר כי "בעולם מושלם כל המעשנים היו מפסיקים לעשן, אך מאחר ו70% מהם מנסים כל שנה ו85% נכשלים בהפסקת העישון - יש צורך בחלופה אפקטיבית. מכשירי איוד אינם מכילים את 7000 הכימיקלים הרעילים ואת 70 החומרים המסרטנים שמכילות סיגריות בוערות מאחר והם אינם מכילים טבק ולא כוללים בעירה - שהם גורמי התחלואה המסרטנים בסיגריות".
עוד אמרו כי "פרט למשרד הבריאות האנגלי, ארגונים ומומחים מובילים רבים בתחום בריאות הציבור תומכים בפוטנציאל של סיגריות אלקטרוניות ומכשירי איוד כחלופה לעישון סיגריות וטבק לרבות האגודה האמריקנית, האנגלית והגרמנית למלחמה ולחקר הסרטן, הפקולטה לבריאות הציבור באנגליה ועוד. לכן תמוהה ביותר הגישה המיושנת שאיננה עומדת בקנה אחד עם העובדות של ירידה בצריכת הסיגריות והפחתת הנזקים כפי שניתן לראות במדינות מתוקנות ומתקדמות (בניגוד למה שקורה בישראל)".
(עדכון ראשון: 09:51)