פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המהפכות שהצליחו - ואלה שנותרו על הנייר: הכהונות של שקד ובנט

      שקד הצליחה לחולל שינויים משמעותיים במשרד המשפטים, אך חלקם נבלמו ואחרים - עוררו ביקורת על פגיעה בעצמאות בתי המשפט. בנט השאיר חותם במתמטיקה וב"הדתה", אלא שבמערכת החינוך טוענים שרוב הזמן לטש עיניים למשרד הביטחון. סיכום קדנציות השרים שמסיימים היום את תפקידם

      המהפכות שהצליחו - ואלה שנותרו על הנייר: הכהונות של שקד ובנט
      צילום: שלומי גבאי

      כהונת שרת המשפטים איילת שקד, שיחד עם שר החינוך נפתלי בנט מסיימת היום (שלישי) את תפקידה לאחר פיטורי השניים על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ידעה ארבע שנות כהונה סוערות. אין כמעט תחום בעולם המשפט שבו שקד לא הכריזה על מהפכה או רעידת אדמה. בפועל, לצד השפעה אדירה בעיקר במינוי שופטים, חלק מהמהפכות נעצרו, ואחרות ממתינות ליישום.

      "הקדנציה של שקד הייתה בשורה רעננה של ממש למערכת המשפט", אומר ד"ר אביעד בקשי, מנהל המחלקה המשפטית של פורום קהלת השמרני, שנחשב מקורב מאוד אליה. "היא סימנה שינוי מגמה לנוכח האקטיביזם השיפוטי והייעוצי הגואה, בראש ובראשונה בתחום מינוי השופטים. שקד התאפיינה בעבודת מחקר עניינית ויסודית על כל שופט ובאופן נדיר מיצתה את המנדט הדמוקרטי שניתן לשר משפטים ולנבחרי הציבור בוועדה לבחירת שופטים".

      לקריאה נוספת בנושא:
      שקד ובנט בפגישה עם פעילים: "עשינו חשבון נפש אחרי ההפסד"
      בנט: הימין החדש לא תתפשר, אבל לא תחפש לריב עם השמאל
      השלב הבא אחרי בנט ושקד: פיטורי מנדלבליט בשיטת "עשה זאת בעצמך"

      איילת שקד בהצהרה מיוחדת, בחירות 2019, מפלגת הימין החדש, 29 דצמבר 2018 (ראובן קסטרו)
      אין תחום שבו לא הכריזה על מהפכה. שקד (צילום: ראובן קסטרו)

      ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמנם מסכים ששקד הייתה "שרה מאוד אפקטיבית שהצליחה לקדם לפחות חלק מהמדיניות שלה", אך מוסיף: "אני חושב שהמדיניות שהיא הובילה הייתה לכיוונים מאוד מסוכנים למערכת המשפט, והגישה שלה כלפי המערכת הייתה עלולה לפגוע בשלטון החוק ובעצמאות המערכת השיפוטית".

      300 שופטים ממגזרים מגוונים

      שקד מתגאה בכך שבכהונתה מונו מעל 300 שופטים, כולל שישה לבית המשפט העליון, בהם רבים הנחשבים בעלי אופי שמרני ומתנגדים לאקטיביזם שיפוטי. עם זאת, מינוי שופטים, ובייחוד שופטי עליון, הוא הישג חמקמק שקשה למדוד לאחר זמן כה קצר. לא פעם שופטים "אכזבו" גורמים פוליטיים שתלו תקוות כי יוציאו לפועל את האידיאולוגיה שלהם. שופטים שנחשבו שמרנים תמכו לא פעם בפסיקות אקטיביסטיות, ולהפך.

      השרה היוצאת גם קידמה מינויים של מגזרים שעד היום נעדרו כמעט לחלוטין ממצבת השופטים: בתקופתה מונתה, בין היתר, שופטת חרדית ראשונה, קאדית ערבייה ראשונה ושופטת אתיופית. יותר ממחצית השופטים שמונו בכהונתה לערכאות השונות - היו שופטות.

      נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות בטקס פתיחה, הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, 27 במאי 2019 (אתר רשמי , ליאב פלד)
      שינוי מגמה מול האקטיביזם השיפוטי. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות (צילום: ליאב פלד)

      שקד הצליחה לשלוט במינוי השופטים באמצעות הברית שכרתה עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, ששברה מאזן הכוחות ההיסטורי בוועדה לבחירת שופטים, והחלישה את מעמדם של שופטי העליון בוועדה. ההסתבכות של נוה, שכיום חשוד כי קידם מינויים בוועדה תמורת שוחד מיני, מעיבה - לפחות מהבחינה הציבורית - על המהפכה שלה בתחום.

      "שקד הצליחה בהגדלת הגיוון החברתי של השופטים, למרות שאני חושב שהעלייה בגיוון הייתה מתונה יותר ממה שאפשר היה להשיג", אומר ד"ר לוריא. "לגבי הטענה שהיא הגדילה את הגיוון האידיאולוגי של השופטים, אני סקפטי כי רוב המינויים הם לבתי משפט שלום ומחוזי, ואיך אתה בודק את המגוון האידיאולוגי שם? כשאתה ממנה, נגיד, עו"ד שעסק בנזיקין לבית משפט השלום, איך אתה יכול לדעת אם התפיסה שלו היא שמרנית או ליברלית, גם בהנחה שיש בכלל סיווג כזה?"

      יתרה מכך, אומר לוריא, בעיניו עצם הטענה של שקד היא בעייתי. "כשאתה טוען שאתה ממנה שופטים בצורה אידיאולוגית", הוא אומר. "אתה פוגע באי התלות השיפוטית של כל השופטים במערכת. הרוח שנשבה משרת המשפטים בעניין הזה הייתה בעיניי מזיקה לעצמאות השיפוטית של מערכת המשפט".

      פסקת ההתגברות וחוק היועמ"שים

      לצד מינוי השופטים, מהלכים רבים שדרשו שינויי חקיקה לא הושלמו, ובראשם "חוק יסוד: החקיקה". החוק שקידמה שקד היה אמור להסדיר את סמכות בג"ץ לפסול חוקים, ולכלול פסקת התגברות שתאפשר לכנסת להתגבר על הפסילה. שקד פרסמה תזכיר חוק בעניין יחד עם שר החינוך בנט, אך התזכיר לא קודם ואף לא הפך להצעת חוק.

      טקס השבעת השופטת חוי טוקר בבית הנשיא, 27 במרץ 2018 (אתר רשמי , ויקפדיה)
      יותר ממחצית השופטים שמונו בכהונתה - שופטות. טקס השבעת השופטת חוי טוקר (צילום: ויקיפדיה)

      מאבק דגל נוסף של היה "חוק היועמ"שים", שנועד להגביר את מעורבות הדרג הפוליטי במינוי יועצים משפטיים של משרדי ממשלה. החוק גרר התנגדות חריפה של היועמ"ש אביחי מנדלבליט, וגם יועצים משפטיים ממשלה לשעבר - יצחק זמיר ואליקים רובינשטיין - התייצבו בוועדת החוקה של הכנסת כדי להביע את סלידתם ממנו. גם בזירה הזו שקד נבלמה: החוק אמנם עבר בקריאה ראשונה, אך נתקע בוועדת החוקה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. מה שתקע את הצעת החוק לא היה התנגדותם של היועמ"שים, אלא דווקא חוסר יכולת לגשר בין הצעות קיצוניות יותר של ח"כים מהקואליציה.

      "בתקופת שקד, הרעיונות לשינוי עומק שנזרעו בתקופת שר המשפטים דניאל פרידמן, נבטו", אומר ד"ר בקשי. "כיום השיח אודות שינוי שיטת מינוי השופטים, איזון סמכויות בג"ץ, למשל, נמצא בלב השיח הציבורי - אולם טרם הבשיל לעונת הקציר. מצד שני בתקופתה ראינו גם תגובות נגד של מערכת המשפט ובראשן הרחבת העילות לפסילת חוקים, עצם הנכונות לקיים דיון בפסילת חוק יסוד והניסיונות שלא פסקו להרחיב את סמכויותיו המופרזות של מערך הייעוץ המשפטי. המסקנה היא כי שקד מיצתה את השינויים השמרניים האפשריים במסגרת השיטה הבעייתית הקיימת. האתגר הבא הוא שינוי השיטה: שינוי שיטת מינוי השופטים והגדרה מאוזנת הן של סמכויות בג"ץ והן של מערך הייעוץ המשפטי בנושאים שאינם פליליים".

      רפורמת ההליך ההוגן - שעדיין לא אושרה

      בתחום הפלילי הוציאה שקד לדרך לפני שנה את "רפורמת ההליך ההוגן", שהייתה אמורה לקדם באופן משמעותי את זכויות החשודים והנאשמים. בין היתר דיברה השרה על איסור לצלם חשודים באולמות בית המשפט, הרחבת זכות ההיוועצות בעורך דין גם לעדים, ולא רק לחשודים, הרחבת זכות השתיקה, מתן אפשרות לעורך דין של חשוד להיות נוכח במהלך חקירתו ועוד.

      בכיר במערכת המשפט במהלך הארכת מעצרו בבית משפט השלום, ת"א 16 בינואר 2019 (ראובן קסטרו)
      הסתבכותו מעיבה על המהפכות של שקד. נוה (צילום: ראובן קסטרו)

      בפועל, רובה של הרפורמה נותר על הנייר. הצעת החוק להסדרת זכויות נחקרים עברה ביולי האחרון בקריאה ראשונה, אך לא עלתה לקריאה שנייה ושלישית. שקד גם מינתה ועדה למניעת הרשעות שווא בראשות שופט העליון בדימוס יורם דנציגר. הוועדה החלה לפעול, אך אין כל ערובה שבלי שקד בלשכת שר המשפטים, יהיה מי שידחוף את הממשלה לאמץ את מסקנותיה.

      "רעידת האדמה" בתחום הדין האזרחי

      לבסוף, בתחום האזרחי זכתה שקד לחתום על תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. מדובר במהלך שהחל עוד ב-2014, אך הסתיים בספטמבר האחרון, במסיבת עיתונאים חגיגית שכינסה השרה יחד עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז ניזרי, ומנהל בתי המשפט יגאל מרזל. קובץ התקנות החדש אמור להחליף את התקנות הנוכחיות שנכתבו ברובן בשנות ה-60, במטרה לייעל את ניהול התביעות האזרחיות בבתי המשפט. זהו מהלך דרמטי שנותן בידי השופטים כלים חדשים לניהול ההליך, בדגש על קיצורו ועמידה בסד זמנים צפוף יותר.

      אביחי מנדלבליט בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, 20.12.18 (אתר רשמי , תמר מצפי, גלובס)
      התנגדות חריפה לחוק היועמ"שים. מנדלבליט (צילום: תמר מצפי, גלובס)

      תקנות סדר הדין האזרחי הוא רעידת אדמה של ממש בתחום, דווקא משום כך, ניתנה לעורכי הדין שנה שלמה להיערך לכניסתן לתוקף, מה שהיה אמור לקרות בספטמבר השנה. לאחרונה החליטה שקד להיענות לבקשת עורכי דין לדחות את כניסת התקנות לתוקף עוד קצת - עד פברואר 2020 - כך שגם את השפעותיה של המהפכה הזו עדיין מוקדם להעריך.

      שיא ב-5 יחידות מתמטיקה - והדתה: השר שלא רצה במשרד החינוך

      נפתלי בנט כלל לא רצה להפוך לשר החינוך. כבר לפני ארבע שנים היו פניו אל משרד הביטחון, וכעת הוא עזב את המשרד כפי שהגיע אליו - כשהוא לוטש עיניים אל תפקיד שממילא לא היה מתגשם תחת כהונתו של נתניהו.

      בדיעבד, יש מי שיטענו שבנט הגיע למשרד החינוך כדי להנחיל את ערכיו: מצד אחד איש היי-טק מצליח שרוצה לקדם את ה"סטרט-אפ ניישן" במערכת החינוך, ומצד שני כמי שרוצה להנחיל את אורח החיים הדתי לתלמידי ישראל. בשתי מטרות אלה סימן בנט הצלחה גדולה.

      המרוץ לבגרות במתמטיקה

      גולת הכותרת של בנט כשר החינוך הייתה ללא ספק הרפורמה בלימודי חמש יחידות מתמטיקה. הוא שם לעצמו יעד לפתח את אומת ההיי-טק הישראלית ועמד ביעד.

      נפתלי בנט בהצהרה מיוחדת, בחירות 2019, מפלגת הימין החדש, 29 דצמבר 2018 (ראובן קסטרו)
      הצליח להנחיל גם את ההיי-טק וגם את אורח חייו הדתי. בנט (צילום: ראובן קסטרו)

      באוגוסט 2015 הציג בנט את התוכנית "לתת חמש" לחיזוק לימודי המתמטיקה בבתי הספר יחד עם נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס וראשי חברות ההיי-טק. מטרתה של התוכנית הייתה להכפיל את מספר התלמידים הניגשים לבגרות בחמש יחידות לימוד מתמטיקה בתוך ארבע שנים ל-18 אלף בעלות לש 74 מיליון שקלים.

      בפועל, בנט השיג את היעד הרבה לפני המועד המתוכנן - ביוני 2018 ניגשו לבחינות הבגרות במתמטיקה 18,050 תלמידים - כאלפיים יותר ממספרם בשנה הקודמת. לצד נתונים אלה, היו גם מי שתקפו את הרפורמה לאורך השנים, בהם שר החינוך לשעבר שי פירון, שכתב בפייסבוק כי "המרוץ מסביב למתמטיקה יצא מכלל פרופורציה. מנסים לשכנע אתכם שהצלחה במתמטיקה שווה להצלחה בחיים. זה לא פחות משקר גס".

      לפי מחקר של הרשות הארצית למדידה והערכה של משרד החינוך, העלייה בקרנם של לימודי המתמטיקה הגיעה לצד ירידה במעמד הקבצות הלימוד הנמוכות ובמעמד התלמידים הלומדים בהם. כמחצית מהמורים שהשתתפו במחקר סבורים שהתוכנית פגעה בדימוי העצמי של תלמידים אלה בעוד שאלה המתקשים מסרבים לוותר על האתגר כדי להימנע מתחושת הכישלון.

      חמש יחידות הדתה

      בתקופת כהונתו של בנט שבו ועלו הטענות להדתה במערכת החינוך. במידה רבה, השר היוצא הביא את חבית הנפץ הישראלית לבתי הספר ועורר זעם בקרב הורים ומורים כאחד.

      למשל, בתקופתו של בנט החלו ללמד את המקצוע "תרבות ישראלית יהודית" לצד הכנסת תכנים דתיים למערכת החינוך. ואם כל זה לא מספיק - השיא היה כשבנט דאג לתדלק את עמדותיו הפוליטיות ולייצר סערות ציבוריות סביב האיסור על הכנסת ארגון "שוברים שתיקה" לבתי הספר.

      מחאת הורים ותלמידים על הצפיפות בכיתות, חולון. יוני 2015 (מגד גוזני)
      קצב ההתקדמות של הרפורמה איטי. מחאת הסרדינים (צילום: מגד גוזני)

      נחום בלס, חוקר במרכז טאוב, אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי "בזמנו, כל הנושא של חופש הביטוי בבתי הספר והפתיחות לדעות אחרות נפגע על ידי הרצון לשנות את החקיקה בנושא של למי למותר להיכנס לבתי הספר ולמי אסור. הסוגיה התלהטה בעיקר בכל מה שקשור לשוברים שתיקה. זה היה ניסיון ברור להגביל את חופש הבעת הדעה בבתי הספר".

      "מעבר לכך היה גם את נושא ההדתה שבלט מאוד בתקופתו, והכנסה של אלמנטים של הציונות הדתית לחינוך הערכי בבתי הספר", המשיך בלס. "כל הדברים האלה שמו דגש על האלמנטים הערכיים שנמצאים בוויכוח עמוק בתוך החברה הישראלית עם דגש על כיוון פוליטי דת-ימני".

      תשלומי הורים מנופחים

      עתירות לבג"ץ ומרד תשלומים לא עזרו להורים רבים ברחבי הארץ אל מול תשלומים שמתחילים מ-800 שקלים ועד עשרת אלפים שקלים בממוצע, המיועדים למימון פעילויות נוספות שאליהם מחויבים התלמידים. הטענה היא כי דווקא בימים אלה, שבהם יוקר המחיה נחשב לנושא בולט בישראל, משרד החינוך מרחיב את הפערים החברתיים והכלכליים בין התלמידים לבין ההורים, ומחייב אותם להתמודד עם שאלות כספיות בכל הנוגע למתן חינוך שאותו המדינה אמורה לספק.

      בתגובה לטענות אלה, אומרים במשרד החינוך כי בנט פעל להקל על הנטל הכלכלי של ההורים כשהותיר את "בית הספר של החופש הגדול" עם זאת, נמנע מלהרחיב אותו לגנים, פעל למיסוד בית הספר של החגים וחוק הפיקוח על הצהרונים, לצד סבסוד מסוים שלהם. הבעיה המרכזית בנושא הייתה שרפורמות אלה לא נקבעו בבסיס התקציב, ולכן עתידם כרגע לוט בערפל.

      בחינת בגרות במתמטיקה, תיכון קריית שרת חולון, מאי 2013 (בן קלמר)
      הפערים החברתיים-כלכליים נשמרים. תלמידה במבחן (צילום: בן קלמר)

      המבקרים טוענים שההתעלמות מבעית תשלומי ההורים והתעסקות ב"צ'ופרים כלכליים" אחרים היא בבחינת שימור הפערים בין ההורים שיכולים להרשות לעצמם תשלומי רשות - לבין מי שלא. זאב גולדבלט, מייסד ומנכ"ל פורום וועדי ההורים היישובים, וממובילי המאבק נגד תשלומי הורים, אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי "נפתלי בנט, כמו כל שאר קודמיו, הצהיר מראשית כניסתו לתפקיד שיפעל לצמצום הנטל של תשלומי הורים על כולנו. בפועל, להוציא ניסיון לכאורה של סבסוד של מקצת מתלמידי כיתות א-ב' בסל התרבות בשנה שחלפה, לא נעשתה שום פעולה כדי לממש התחייבות זו ואנו הנציגים הרשמיים של הורי ישראל לא שותפנו בשום עבודת מטה של המשרד ככל שזאת התבצעה. לצערנו, משרד החינוך לא הרים את הכפפה שהניחה לפתחו וועדת החינוך של הכנסת, יחד עם פורום וועדי ההורים היישוביים, שהכינו עבודה מסודרת לביטול מוחלט של תשלומי ההורים בצורה מדורגת ובתקציב תוספתי".

      לדבריו, "תשלומי ההורים ממנים חלק מהותי מתוכנית הלמודים עצמה, ולכן על פי תפיסתנו אמורה הייתה להיות ממומנת על ידי המדינה ולא על ידי ההורים. ועדת לנגרמן קבעה כבר לפני 25 שנה שתשלומי ההורים מרחיבים את הפערים החברתיים והכלכליים בישראל".

      "מלחמה של הכול בכל": משבר המיצ"ב

      בחודש דצמבר נחשף בעיתון "דה מרקר" כי מנהלי בתי הספר היסודיים ניסו להטות את תוצאי מבחני המיצ"ב כדי להציג שיפור מלאכותי בהישגי תלמידי כיתות ה' באנגלית ובמתמטיקה, כאשר משרד החינוך ניסה להסתיר הזאת. הפרסום ירה את יריית הפתיחה במאבקן של קבוצות רבות על ביטול המבחן השנוי במחלוקת שהגיע עד לביתו של בית המשפט.

      במשך שנים מבחן המיצ"ב עורר ויכוח בין מי שטענו שמדובר בכלי חשוב להערכת עבודת המורים לבין מי שטענו כי אין זה אלא אמצעי יח"צ עבור אנשי משרד החינוך על חשבון התלמידים, ותו לא. אולם, בנט אפילו לא התייחס למשבר.

      פתיחת שנת הלימודים בבית ספר אליאנס, תל אביב 2 בספטמבר 2018 (ראובן קסטרו)
      עלייה בתלמידים בהקבצת חמש יחידות מתמטיקה. תלמידים בבית ספר (צילום: ראובן קסטרו)

      מנשה לוי, יו"ר מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, אמר על המיצ"ב כי "הכוונה המקורית שלהם הייתה לשקף מציאות מסוימת למנהלי בתי הספר לגבי מה קורה בתחומים הלימודיים של עברית, אנגלית, מתמטיקה ומדעים, לגבי האקלים בתוך בית הספר, לגבי תחושת המוגנות והקרבה למורים ולגבי שביעות הרצון של המורים מבית הספר. התוצאות הועברו למנהל בית הספר, שמבחינתו זה כלי ייעודי כדי לראות מה נקודות החוזק והחולשה של בית הספר ולפעול לפי תמונת המצב והנתונים. יופי של כלי ניהולי, אני לא קובע תוכנית לימודים סתם מהבטן. בפועל, משרד החינוך העביר את התוצאות למפקח בית הספר ובהדרגה גם לרשויות החינוך המקומיות, לעיריות, למועצות האזוריות, והתחילו להשתמש בכלי הזה כשוט נגד המנהל".

      לדברי לוי, "מנהלים מהר מאוד הבינו שהם נשפטים על פי תוצאות המיצ"ב. אם על זה אני נשפט, אני כל השנה אעסוק בהכנות למיצ"ב ובשיפור התוצאות שלו. ברור שזה מעוות את תמונת המצב כי זה מלמד אותם רק למבחן. זאת לא המטרה הבסיסית של המבחן".

      לטענתו, נקודת השבר הגדולה של מנהלי בית הספר הייתה כשבית המשפט העליון קבע שיש לחייב את פרסום התוצאות גם להורים. "כאן נפתחה מלחמה של הכול בכל", אמר. "בנט בארבע השנים שלו היה בעוטף עזה, בצפון ובדרום, בקבינט המדיני-ביטחוני ושאף לעבור למשרד הביטחון. זה לא עניין אותו בכלל. לא ראינו אותו במערכת החינוך בארבע השנים האחרונות".

      שר החינוך נפתלי בנט ומנכ"ל משרד החינוך במסיבת עיתונאים פרסום נתוני מיצ"ב משרד החינוך, תל אביב 29 בנובמבר 2017 (מאצ'י הוף )
      אמצעי יח"צ על חשבון התלמידים? בנט עם מנכ"ל משרד החינוך (צילום: מאצ'י הוף)

      עוד אמר על היעדרו של בנט כי "הוא פמפם משהו על חמש יחידות לימוד, אבל התרגלנו לעבוד בלי שר חינוך בארבע השנים האחרונות. הלכנו עם והרגשנו בלי. אפילו במשבר של המיצ"ב הו אלא הביע את דעתו ולא בנושא חוק החינוך המיוחד. הוא לא היה בוועדת החינוך של הכנסת. מערכת החינוך התנהלה כאילו אין שר".

      סרדינים בכיתות

      בעקבות לחץ ציבורי מצד ועדי הורים חזקים, העביר בנט את "רפורמת הסרדינים" שהפחיתה את מספר התלמידים המקסימלי בכיתות א'-ד' מ-40 תלמידים ל-32. עלות הרפורמה נאמדה בסכום של 450 מיליון שקלים, אלא שהיא נעצרה בכיתות הקטנות וקצב ההתקדמות שלה נותר איטי.

      יו"ר מנהלי בתי הספר העל-יסודיים מוסיף בהקשר זה כי "על פי דוח אורנה שמחון שמשרד החינוך אימץ, הייתה שאיפה להקטין לממוצע של 32 תלמידים. ההחלטה הזאת התקבלה בינואר 2015, בהחלטת ממשלה הרפורמה בתחום הקטנת מספר התלמידים. היא יושמה בעצלתיים בכיתות א'-ב' בלבד ובקצב של בנט. הצמצום במספר התלמידים אמור היה להגיע לחטיבות הביניים בעוד 15 שנה, זה לא היה רציני. פה בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות המספרים הגדולים מדברים על 27 תלמידים בכיתה, הרבה מעל מדינות ה-OECD. זה חלום רחוק".

      אילן בר שלום, הרוגה באסון השיטפון בערבה (מערכת וואלה! NEWS , --)

      עצימת עיניים? הביקורת על אסון צפית

      המחדל מאחורי האסון בנחל צפית, שגבה את חייהם של עשרה חניכי מכינת "בני ציון" בשיטפון בערבה, ככל הנראה יותיר אות קין על הקריירה הפוליטית של בנט. הוא חשף לעיני הציבור את התנהלותם הרשלנית של משרדי החינוך והביטחון ואת זריקת האחריות בין השניים: באותו היום, כל משרד תדרך את הכתבים כי התחום לא נמצא תחת אחריותו והמשרד השני הוא שהיה אחראי לתת את האישור לצאת לטיול. בנוסף לכך, האסון חשף כיצד מתנהלות אותן מכינות קדם-צבאיות, ללא גוף מפקח, כשהאחריות על חיי צעירים בני שמונה עשרה לפני גיוס מוטלת על אנשים פרטיים.

      בנט ומשרד החינוך לא הסתפקו רק במבוכה באותו היום: בפגישה עם ההורים, שדרשו הקמת ועדת חקירה שתסיק מסקנות ותתקן בחוק את האחריות למכינות. בפגישה, שנחשפה בוואלה! NEWS, הטיחו ההורים ביקורת קשה בבנט על כך שלא לקח אחריות על המחדל.

      נחל צפית, 29 באפריל 2018 (מערכת וואלה! NEWS , ללא קרדיט)
      משרדי הביטחון והחינוך העבירו אחריות אחד לשני. אזור נחל צפית אחרי האסון

      "ערב קודם התחננו שיבטלו את הטיול, אשתי התקשרה לחדר מצב של משרד החינוך וגלגלו אותה מהמדרגות, צחקו עליה בעיניים", אמר אחד ההורים לשר. "אנשים במשרד החינוך קיבלו מכתבים ועצמו עיניים - הם ידעו שבמכינת 'בני ציון' יש בעיות בטיחות קשות במשך כמה שנים. אלה מכתבים שהגיעו למשרד החינוך ב-2014 ופקידים במשרד החינוך התעלמו מקריאת 'הצילו'. אם צריכים לעוף פה אנשים שיעופו, כי נהרגו פה עשרה ילדים סתם".

      אם נוספת הטיחה האשמות בבנט וקראה לו להתפטר: "אתה לוקח אחריות על הילדים שלנו? על מה שקרה להם? פותח את המטרייה של משרד החינוך כולל משרד הביטחון עם הטיפול בנו על כל המשמעויות? אתה לוקח אחריות עליי? לדאוג לי לטיפול, כמו למשפחה שכולה של משרד הביטחון?".

      בנט מצד התחמק מתשובה ישירה והשיב לה בקצרה: "אני לא יודע להגיד לך?". כשהאם המשיכה בשאלותיה הוא ענה: "אני לא יכול להבטיח סתם הבטחות, אני אחשוב על זה".