"יריקה בפרצוף": הפגישה הקשה של הורי אסון צפית עם השר בנט

שמונה חודשים לאחר שאיבדו את בניהם ובנותיהם, הורי הצעירים שנהרגו בנחל צפית זועמים. טרם חוקקו תקנות, לא הוגשו כתבי אישום ובמכינת "בני ציון" נערכים לחידוש הלימודים. לפני מספר שבועות נפגשו ההורים השכולים עם שר החינוך נפתלי בנט ובכירים ממשרדו.

בפגישה הטעונה, שתמליליה נחשפים כאן לראשונה, דרשו ההורים השכולים מבנט לפעול בהקדם להקמת ועדת חקירה בלתי תלויה בראשות שופט בדימוס, שתחקור את הגורמים שהובילו לאסון שבו קיפחו את חייהם הילדים שלהם: אילן בר-שלום מראשון לציון, צור אלפי ממזכרת בתיה, שני שמיר משוהם, גלי בללי מגבעתיים, עדי רענן ממושב מכמורת, אלה אור ממעלה אדומים, יעל סדן מירושלים, רומי כהן ממושב מאור, אגם לוי ממושב חירות ומעין ברהום מירושלים.

חלק מההורים החליטו להחרים את המפגש עם השר, בטענה כי איבדו את האמון במשרד החינוך, "לא מאמינים לאף מילה שלו. השר ברח מאחריות ולא לקח אותה", אמרו חלק מההורים.

לקריאה נוספת:
"אסור שאסון כזה יחזור שוב": הורי אסון צפית הפגינו נגד פתיחת המכינה
כשלי בטיחות וחוסר פיקוח: הדוח החמור בעקבות אסון צפית
חוסר בשעות שינה וצוות חסר נסיון: דוח מכינת בני ציון לאחר אסון השיטפון

הפגישה נמשכה יותר משעתיים, במהלכה הטיחו ההורים השכולים ביקורת קשה בשר, וטענו כי טרם הופקו הלקחים מהאסון ודרשו ממנו לקחת אחריות למחדל שבו איבדו את יקיריהם. הטונים עלו לראשונה שלאחר שהשר אמר שתפקידו הוא "למנוע את האסון הבא", ובתגובה אחת האימהות ענתה לו, "אתה צריך לקחת אחריות כמו שלקחו בירדן אחרי אסון השיטפון, שם לקחו אחריות למחדל והתפטרו".

הורה אחר סיפר בפגישה כי רעייתו יצרה קשר עם משרד החינוך במטרה לדחות את המסע בשל תנאי מזג האוויר הסוער אולם זכתה להתעלמות, "ערב קודם התחננו שיבטלו את הטיול, אשתי התקשרה לחדר מצב של משרד החינוך וגלגלו אותה מהמדרגות, צחקו עליה בעיניים", אמר לשר. "אנשים במשרד החינוך קיבלו מכתבים ועצמו עיניים - הם ידעו שבמכינת 'בני ציון' יש בעיות בטיחות קשות במשך כמה שנים. אלה מכתבים שהגיעו למשרד החינוך ב-2014 ופקידים במשרד החינוך התעלמו מקריאת 'הצילו'. אם צריכים לעוף פה אנשים שיעופו, כי נהרגו פה 20 ילדים סתם".

אם אחרת הביעה אכזבה מהיחס לו זכו המשפחות מצד משרד החינוך מאז האסון, "שמונה חודשים לא שמענו מכם, רק הדוח הזה - יריקה בפרצוף זאת מחמאה". אם נוספת סיפרה על שיחה שקיימה עם בתה שבחרה ללכת ללמוד במכינה, "ששאלתי אותה מה יש לה לחפש במכינה הזו אז היא ענתה לי 'אימא אני רוצה לעשות תפקיד יותר משמעותי בצבא, לתרום למדינה', מכינה קדם צבאית זאת ההכנה לצה"ל, זה אומר שמשרד החינוך ומשרד הביטחון אחראיים, מבחינתי המדינה אחראית לילדים האלה".

במהלך הפגישה הטיחה בשר החינוך אחת האימהות: "אתה לוקח אחריות על הילדים שלנו? על מה שקרה להם? פותח את המטרייה של משרד החינוך כולל משרד הביטחון עם הטיפול בנו על כל המשמעויות? אתה לוקח אחריות עליי? לדאוג לי לטיפול? כמו להיות משפחה שכולה של משרד הביטחון?". בנט מצדו, התחמק מתשובה ישירה לאם וענה לה בקצרה: "אני לא יודע להגיד לך". האם המשיכה בהאשמות - "אתה מוכן לקחת על זה אחריות? לשקם אותי ואת כולם כאן? כן או לא?". בנט ענה: "אני לא יכול להבטיח סתם הבטחות, אני אחשוב על זה".

ההורים השכולים אף הטיחו ביקורת קשה במנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבוהב, בעקבות ראיון שנתן יומיים לאחר האסון בנחל צפית לאחת מתוכניות הבוקר וטען כי הפיקוח על המכינות אינו מעוגן בחוק: "חוק המכינות הקדם-צבאיות מגדיר מה התמיכה ומה הפיקוח על הגופים שיצאו ממערכת החינוך", אמר בריאיון. |כל הנושא של פעילות מחוץ למכינות כמו טיולים ומסעות אינו מעוגן בחוק ולכן משרד הביטחון ומשרד החינוך לא יכולים לפקח על הפעילות הזאת". בפגישה אבוהב התנצל על הדברים.

הדרישה המרכזית של ההורים השכולים היא להקים ועדת חקירה בלתי תלויה בראשות שופט בדימוס, שתחקור את הסיבות שהוביל לאסון, אולם השר הטיל ספק בהצלחתן של ועדות מסוג זה, "יש במדינת ישראל תרבות שחושבת שהשופטים צריכים לנהל את המדינה ואני כופר בזה, מי שנושא באחריות, צריך לקבל את הסמכות לטפל וטוב שיש אחרות, ואני לא בטוח שאלה צריכות להיות עניינים של שופטים. כמעט שום ועדה ממלכתית אי פעם לא יושמה לא ועדת אגרנט".

השר סיפר בפגישה כי בימים אלה עמלים במשרדו על כתיבת תקנות הרחבת סמכויות אכיפה ובטיחות למכינות הקדם-צבאיות, תקנות שיצטרכו לעבור את אישורה ועדת החינוך של הכנסת, "ברגע שהתקנות יאושרו בוועדה, אז הן תקנות מחייבות ואז יש לנו כלים לסנקציות - למשל לבטל הכרה במכינה לא שפועלת על פי התקנון. סמכות שנעדרת היום. סמכות של לקיחת אחריות בטיחותית על המכינות".

ההורים קיימו את הפגישה טרם הוכרזו בחירות - ובמהלכה, דרשו מבנט לדעת האם העבודה על תקנות תימשך גם במידה שהממשלה תתפרק. השר השיב להורים כי הוא אינו יודע.

השר התייחס לדפוס התנהלות בעייתי שהתפתח בחלק מהמכינות, "מצד אחד תרבות נפלאה של להצמיח ילדים, לתת להם עצמאות, מנהיגות, ולגדל דורות של מפקדים ואזרחים טובים שצמחו במכינות וצריך לומר את זה, אבל מצד שני בחלק מן המכינות יש 'תרבות של לקחת עד הקצה', כאילו אני יותר מוצלח אם אני עושה דברים מרובי סיכון. התקנות החדשות נועדו לא רק להסדיר ברמה הטכנית, אלא לשנות את התכלית, קודם כל, מעל הכול, מחזירים את הילדים חיים הביתה".

עוד בטרם המפגש הקשה, התקיים בחודש שעבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת דיון סוער בהשתתפות ההורים השכולים. יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי, הציב אולטימטום למשרד החינוך: "אם בתוך שבועיים לא תוקם על ידי משרד החינוך ועדת בדיקה עצמאית בראשות יושב ראש ניטרלי, אחתים את כל חברי הכנסת ונקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור את האסון בנחל צפית".

במסגרת הדיון בוועדה, ההורים ביקשו להפיק לקחים מהאירוע הכואב. "אנחנו מקבלים הרבה מאוד פניות של אנשים שעבדו במכינות ומספרים לנו סיפורים מסמרי שיער על מחדלים חמורים", סיפרה בבכי יעל כהן, אמה של רומי שנהרגה באסון הנחל. "מדובר ב-20 שנה של הזנחה מצד משרד החינוך ומשרד הביטחון. גם ראש הממשלה לא טרח לענות למכתבים שלנו". אריק שמיר, ששכל את בתו שני, אמר "איבדנו את היקר לנו מכל. אנחנו פה כדי למנוע את האסון הבא. מאז האירוע לא קרה כלום - האסון לא קרה בגלל איתני הטבע, אלא בגלל אנשים".

מאז התקיימו הדיונים בוועדה, ראש הממשלה בנימין נתניהו זימן את ההורים השכולים ללשכתו, ובמהלך הפגישה התנצל בפניהם על שלא ענה לפניותיהם, בטענה שאלה לא הובאו בפניו. עוד הוסיף כי הוא ישקול בחיוב הקמת ועדת חקירה לבדיקת האסון.

ועדת אהרונישקי, בראשות המפכ"ל לשעבר, רנ"צ בדימוס שלמה אהרונישקי הגישה לפני כחודשיים שני דוחות שבחנו את הכשלים שהובילו לאסון הקשה. הוועדה החלה את פעילותה בחודש אפריל, מיד לאחר האסון, והוקמה במטרה לספק המלצות בטיחותיות וארגוניות שיבטיחו כי האסון הקשה לא יחזור על עצמו. מסקנות הדוח חושפות תמונת מצב מדאיגה של המחדלים הקשים שהעיבו על תהליכי העבודה ותהליכי קבלת ההחלטות במכינות הפועלות בישראל. בין הממצאים עלה "קושי מובנה לקדם סטנדרטים ותנאי סף ראויים מקצועית, חינוכית וניהולית תוך בקרה ומעקב על המכינות". עוד קודם לכן, בחודש נובמבר התפרסמו מסקנות דוח פנימי שנכתב במכינת בני ציון, בעקבות האסון, על פי דוח זה נמצאו כשלים ארגוניים שייתכן שהובילו לאסון שהתרחש בנחל.

בחודש יולי האחרון דרשו ההורים להשבית את מכינת בני ציון עד שוועדת חקירה בלתי תלויה תסיים לבדוק את האירועים, ימוצו מסקנותיה, וכן ליווי של ההליך הפלילי שהחל לאחר האסון. למרות דרישת ההורים, בשבועות האחרונים מקיימת המכינה ממנה יצאו הצעירים ולא שבו - ימים פתוחים לקראת ההרשמה לשנת הלימודים הבאה.

מיד לאחר האסון פתחה משטרת ישראל בחקירת נסיבות האירוע, במהלכה נעצרו שני אנשי צוות המכינה, אביב ברדיצ'ב, שהיה המדריך האחראי על מסע הגיבוש, ומנהל המכינה בעת האסון, יובל כאהן. חקירת המשטרה העלתה כי ברדיצ'ב קיבל התראות מגורמים שונים לגבי סכנת השיטפונות, ובכל זאת קיים את הטיול. לכן, האחריות על ההחלטה לרדת לנחל למרות האזהרות הייתה שלו. כנגד כאהן עומדות חשדות כי הוא ידע על התוכנית לקיים את הטיול, אך לא מנע אותה.

בסופו של דבר משטרה המליצה להעמיד לדין את ברדיצ'ב בגין הריגה, ואת כאהן בגין גרימת מוות ברשלנות, אולם חלק מהורי הצעירים שנספו באסון מתחו ביקורת על המלצות המשטרה וטענו כי כהאן הוא האחראי לתהליך קבלת ההחלטות שהוביל לאסון וסעיף האישום צריך להשתנות להריגה. בפרקליטות מחוז הדרום עדיין בוחנים את התיק ומקיימים התייעצויות, ובשבועות הקרובים אמורה להתקבל החלטה.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "משרד החינוך משתתף בצערן העמוק של המשפחות והוא מביע את השתתפותו בצערן העמוק של המשפחות שאיבדו את היקר להן מכל. המשרד מכבד את המשפחות השכולות, ועל כן בעקבות המפגש של שר החינוך ומנכ"ל המשרד עם המשפחות השכולות הוחלט על הקמת ועדה שתחקור את אסון נחל צפית. המשרד החל לקדם את המהלכים הנדרשים להקמתה של הועדה, אך בשל ההכרזה על הבחירות ומתוקף המגבלות של תקופה זו, הועדה לא יצאה לדרך".

באשר לפעולות שבוצעו מעת התרחש האסון, מסרו במשרד כי קודמו פעולות רבות ורחבות בהן: הצטרפות ללשכה לתיאום טיולים וחדר מצב של 54 מכינות, בהתאם לבקשתן לקבל את שירותים אלו. המכינות הכפיפו עצמן באופן וולונטרי גם לנהלי חוזרי מנכ"ל. הוגדרה האחריות של 5 בעלי תפקידים חדשים וייעודיים בתחום הטיולים, בהם: מנהל המכינה, רכזי טיולים, אחראי טיול, מלווה רחצה, אחראי ניווט, אחראי מסעות חניכה אתגריים.

בהתייחס לנושא התיקון לחוק, ציינו כי המשרד החל לקדם הצעה לתיקון תקנות המכינות, אך בשל פיזור הכנסת המהלך לא הושלם. המהלך יוכל להגיע להשלמה רק לאחר הבחירות עם התכנסותה של הכנסת החדשה.