פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למרות האזהרות, הגדר לא הושלמה - והמחבל חדר ודקר את אורי אנסבכר

      כבר לפני שנתיים הזהיר מבקר המדינה, כי לאורך 145 הק"מ של גדר ההפרדה בירושלים נותרו שני פתחים - שדרך אחד מהם חדר המחבל שרצח את אנסבכר. על פי דוח חדש של המבקר, המדינה טענה כי התקציבים כבר אושרו בקבינט ורואה בכך "צורך ביטחוני", אך השלמת תיקון הפרצות נדחתה

      למרות האזהרות, הגדר לא הושלמה - והמחבל חדר ודקר את אורי אנסבכר
      צילום: דובר צה"ל

      חרף דוחות קודמים והחלטת הקבינט הביטחוני, נותרו שתי פרצות בגדר ההפרדה שבעוטף ירושלים המאפשרות חדירת פלסטינים ומסכנות את ביטחון תושבי ישראל - כך קובע מבקר המדינה בדוח המתפרסם היום (ראשון). דרך אחת מן הפרצות, מציין המבקר, חדר המחבל שרצח את אורי אנסבכר בפברואר האחרון בירושלים. חודש לפני הפיגוע, התייחס צה"ל לחשיבות השלמת תוואי הגדר.

      אורכו של תוואי הגדר באזור עוטף ירושלים הוא 145 קילומטר והוא אינו חופף לתוואי המוניציפלי, אלא מקיף את ההתנחלויות גבעת זאב, גבעון החדשה ובית חורון מצפון-מערב, את השכונות נווה יעקב ופסגת זאב ממזרח ואת בית"ר עילית מדרום. אך כיום לפי המבקר נותרו שני אזורים בהם הגדר לא הושלמה, זאת על אף דוח ביקורת שכתב כבר ב-2017.

      עוד בנושא דוח מבקר המדינה:
      בלי מיטות, בלי פיקוח על ניתוחים פלסטיים: מחדלי מערכת הבריאות
      כשהטיל ייפול על הבית, אף אחד לא ידאג לכם: מחדל ההגנה על העורף
      כרטיסים לאנשי רגב ו"סגירת" מועמדים: חגיגת המקורבים בטקס המשואות

      אורי אנסבכר, תקוע, בת 19 שגופתה נמצאה בירושלים (אתר רשמי , באדיבות המשפחה)
      המחבל חדר אך אחת הפרצות. אורי אנסבכר (צילום: באדיבות המשפחה)
      דרום ירושלים ללא גדר (עיבוד תמונה , מפות ישראל)
      באדום: האזור שנותר ללא גדר בדרום ירושלים (מתוך מפות ישראל)

      המבקר אמנם אינו מפרט היכן נמצאות הפרצות, אולם באזור בית ג'אלה ישנם כ-250 מטרים שנותרו פתוחים. ב-2015, בג"ץ הורה למדינה לחפש תוואי אחר בעקבות עתירה של מנזרים באזור ותושבי בית ג'אלה, אך הדבר לא נעשה. כמו כן, ממערב לכפר וולאג'ה ישנם כמה קילומטרים שנותרו ללא גדר. בג"ץ דחה עתירת תושבי הכפר שהסבירו כי הגדר תעבור על השטחים שעיבדו, אך המדינה השלימה רק חלק קטן.

      בנובמבר 2016 מסר משרד ראש הממשלה למבקר כי "נושא הפרצות בגדר כרוך בבעיות פנימיות, משפטיות ותקציביות, אך מטופל וידוע לדרג המדיני". עוד נמסר כי אושרו בקבינט תכנית ותקציבים לסגירת הפרצות בקו התפר. במסמך המנהלת האחראית לתכנון והקמת הגדר מ-2017 נכתב כי דרך אחת הפרצות "עלולים להיכנס שב"חים ופעילי טרור הן לירושלים והן לעורף ישראל".

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      מסתננים קופצים מעבר לגדר ההפרדה ב-2016 (צילום: רויטרס)

      בינואר האחרון, חודש לפני הפיגוע שבו נרצחה אנסבכר, מסר צה"ל למבקר כי "צה"ל ומשטרת ישראל רואים צורך ביטחוני בסגירת אחת הפרצות כחלק מהשלמת תוואי גדר הביטחון בעוטף ירושלים". עם זאת, כותב המבקר כי הוחלט על ידי הדרג המדיני ובהתאם לסדר עדיפויות תקציבי-ביטחוני כי תוואי אחד הקטעים לא יושלם בשלב זה, והמענה המבצעי מתבסס על פעילות מבצעית שוטפת של כוחות משטרה, כוחות צה"ל ועל מערך איסוף טכנולוגי בגזרה.

      בתשובתו הדגיש צה"ל כי "על אף שהשלמת תוואי הגדר שתוכננה למרחב זה הייתה מסייעת רבות לשיפור האפקטיביות הביטחונית במרחב, צה"ל ומשטרת ישראל פועלים בתיאום מלא על מנת לצמצם ולסכל כל איום על העיר ירושלים ממרחב זה". למרות הדברים האלו, הצליח המחבל ערפאת א-רפאעיה להיכנס מאזור בית ג'אלה, לאנוס ולרצוח את אנסבכר בעין יעל.

      בניגוד לתוכניות: המחסומים לא עברו לגוף אזרחי

      לצד זה, מציין המבקר כי המחסומים באזור עוטף ירושלים לא עברו לגורמים אזרחיים, וזאת על אף שעוד ב-2005, אישר ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, תכנית לפיה יעברו המחסומים מצה"ל למשטרה ובהמשך לגופים אזרחיים.

      לפי המבקר, בהליך שיתוף ציבור שערך, תיארו העוברים בעיית חיכוך. בין היתר, הם השיבו כי "הסיוט הכי גדול שלנו זה המחסום", "משחקים באנשים ומזלזלים בהם"; "היום שאני בוגרת אני נמנעת מלהגיע למחסום, הלחץ, כמות האנשים, הרעש, הפחד מהחיילים שתמיד בדקו אותנו". המבקר מציין כי אוכלוסייה רבה ומגוונת עוברת דרך מחסומים אלה ולכן יש צורך באנשים מקצועיים.

      משמר הגבול במחסומים במזרח ירושלים. אוקטובר 2015 (רויטרס)
      "הסיוט הכי גדול שלנו זה המחסום". מג"ב במחסום במזרח ירושלים (צילום: רויטרס)

      בעקבות הביקורת הקודמת מסר המטה לביטחון לאומי למשרד המבקר במאי 2017 כי בכוונתו "להעלות את הנושא לדיון קבינט בהקדם על מנת לבחון את היכולת לקבל אישור של הדרג המדיני לתכנית מתוקצבת ותחילת ביצועה", אך הדבר לא קרה ואף מעבר לא אוזרח.

      משרד האוצר ציין בדיון שנערך בנושא ב-2017 כי משמעות אזרוח המעברים הוא הגדלת התפעול מ-70 מיליון שקלים ל-400 מיליון והנושא לא מתועדף. חרף הצהרות נוספות של שר האוצר לגבי מציאת מקור תקציבי לאזרוח של חלק מהמעברים, עד סיום הביקורת לא סוכם נושא המימון, גם לא לחלק מהמחסומים. לצד זה , ציין המבקר לחיוב את העובדה שמשרד הביטחון ומשרד האוצר פעלו לשדרוג המחסומים באזור.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בהשבעת חברי כנסת לכנסת ה21, ירושלים, 30 באפריל 2019 (ראובן קסטרו)
      לא סוכם נושא המימון. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון (צילום: ראובן קסטרו)

      למרות זאת, במחסום ביתוניא המשמש למעבר סחורות, טרם מופעל משקף הסחורות שאמור לקצר משמעותית את זמן הבדיקה. זאת על אף שבמרץ 2018 נרכש משקף חדש מחו"ל, אך הוא טרם הופעל. כמו כן, מותח המבקר ביקורת על המחסור החמור במאבטחים, דבר הגורם לכך שגם אינם עוברים קורסי הכשרה כנדרש, וכן על הצבת מפקדים במחסומים שלא עברו את הקורסים הנדרשים.

      "משרד מבקר המדינה מעיר כי ניהול מעברים מורכבים כמו אלו שבעוטף ירושלים, הכוללים התמודדות עם היקף גדול של עוברים במעברים וניהול של שלושה גורמי ביטחון שונים (שוטרים, מאבטחים וחיילים), מחייב הכשרה מיוחדת", נכתב בדוח. "מצב זה מביא לבעיות איוש, לעבודה במשמרות ארוכות, ולאי-יציאת אחראי משמרת לקורסים נדרשים - דברים הפוגעים בביטחון ובפעילות השוטפת במעברים".

      פלסטיני על גדר המערכת ליד אבו דיס, נובמבר 2015 (AP)
      פלסטיני על גדר המערכת ליד אבו דיס (צילום: אי-פי)

      סוגיה נוספת אליה מתייחס המבקר היא פיתוח מערכת רעו"ת שנועדה לסייע במניעת כניסת מפגעים, ולהפחית את עלויות התפעול ותחזוקת המעברים. אך על אף שחלפו יותר מ-12 שנים מאז הוחלט על פיתוח המערכת, אף שהושקעו כבר 28 מיליון שקלים בפיתוחה, עד מועד סיום הביקורת טרם הושלם הפיתוח ואין מועד צפוי לסיומו.

      בעיר עמים אמרו כי "המדינה התעקשה על בניית הגדר באזור ולאג'ה בתוואי שאין אפשרות להשלים אותו. אם היתה מסכימה להסיט את התוואי מעט לכיוון הקו הירוק היתה מצליחה לבנות גדר רציפה ללא פרצות. הפירצה בכרמיזאן היא לא בגלל בגץ אלא בגלל שהמדינה סירבה להסיט את הגדר באופן שלא ינתק את המנזר מבית ג'אלה. הפרצה בצד מערבי של ולאג'ה היא בגלל בעיה גיאולוגית מסובכת שבצבא ידעו עליה עוד לפני שהחלו לבנות את הגדר. בפועל התעקשו על תוואי שמשאיר יותר קרקעות פלסטיניות בצד הישראלי אבל אי אפשר להשלים אותו. זו הוכחה ברורה לכך שתוואי הגדר לא נקבע מסיבות ביטחוניות".

      תגובת משרד רה"מ

      ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "הממשלה הנוכחית השקיעה יותר מכל ממשלה אחרת בשדרוג המעברים בגזרת עוטף ירושלים ובכלל, בסכומים של מאות מיליוני שקלים. מבקר המדינה מציין לחיוב את הפעולות המתבצעות לשדרוג המעברים. רק בחודשים האחרונים נפתחו לרווחת תושבי האזור מעברים חדשים הכוללים פיתוחים טכנולוגיים המקצרים ומקלים באופן משמעותי את תהליך המעבר. נושא אזרוח המעברים נמצא בעבודת מטה מתקדמת והוצג בפני הקבינט המדיני-ביטחוני, ודורש הפניית משאבים בהיקף גדול. עם הרכבת הממשלה הבאה הנושא יעלה להכרעתה".

      תגובות דובר צה"ל

      מדובר צה"ל נמסר בתגובה לדוח כי: "צה"ל מברך על הביקורת, ויפעל לתקן את הליקויים העולים בה במהרה. נדגיש, כי צה"ל קיבל לידיו את הגרסה הסופית לדוח לפני כמה ימים, וימסור מענה מטעמו לידי משרד מבקר המדינה בזמן הקרוב. כמו כן, נציין כי במרבית סעיפי הליקוי שצויינו בביקורת צה"ל הינו מבוקר משני בלבד. כבר במהלך הביקורת צה"ל למד את עיקריה, ומרבית הליקויים שעלו כבר טופלו או נמצאים בתהליך עבודה. המענה לליקויים ניתן כחלק מעבודת מטה נרחבת, במסגרתה התבצע ארגון מחדש של גזרת החטיבה המרחבית "בנימין", בכדי לשפר את המענה המבצעי בגזרת עוטף ירושלים וכדי לייעל את התיאום ושיתוף הפעולה בין גורמי הביטחון. כחלק מעבודת מטה זו, השתנו גבולות הגזרה בין החטיבות המרחביות, כדי שיוכלו להתמקד ולהתמחות במרחב זה".

      עוד נמסר כי הועמק שיתוף הפעולה בין צה"ל, משטרת ישראל שב"כ ומשרד הביטחון. "בנוגע למעברי התפר, יושמו כלל הלקחים המופיעים בדוח. כחלק מתוכנית נרחבת לשדרוג המעברים ביהודה ושומרון, שודרגו גם שלושה מעברים בגזרת עוטף ירושלים. באמצעות הרחבת המעברים, הטמעת אמצעים טכנולוגיים, אמצעי שיקוף, הרחבת מסלולי הבידוק, הקמת מעברים ביומטריים והוספת עמדות בידוק, המעבר נעשה יעיל ומהיר עבור הפלסטיניים והתיירים הרבים העוברים בהם מידי יום".

      תגובת המשטרה

      ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "חלק ניכר מההערות שעלו נבחנו ואומצו ע"י המשטרה עוד בטרם פרסומו, במסגרת תהליכי בקרה ולמידה אותם מקיימת המשטרה תדיר. דוח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכות לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה. בכל הנוגע לליקויים בבידוק ושיקוף סחורות במעבר ביתוניא, המשטרה מבצעת באופן תדיר תרגילים לבדיקת הכוחות הפועלים במעבר ולשיפור הבידוק הביטחוני מתוך כוונה לטייב את עבודת הכוחות במעבר.

      באשר לבידוק הסחורות, "המשטרה הובילה עבודת מטה יחד עם גופי הביטחון הנוספים כדי להציב משקף סחורות שיהווה נדבך נוסף במרכיבי הביטחון וייעל את העבודה במעבר. הצבתו תתבצע במהלך שנת 2019. בכל הנוגע לריענון ומחסור במאבטחים, מאבטחי העוטף מועסקים על ידי חברת אבטחה פרטית המחויבת להכשרתם והדרכתם באופן שוטף. עקב אי עמידה בדרישות אלו ולאור מחסור בכוח אדם מיומן, התקיימו מספר פגישות עם החברה, התקיימו שימועים והוטלו קנסות. לאור הפערים פורסם לאחרונה מכרז חדש בו זכו שתי חברות שונות שעתידות לספק שירותי אבטחה ובידוק אזרחיים דבר שיקל על החברות שכן המעברים יחולקו בין שתיהן".

      בכל הנוגע להפסקת הפיתוח של מערכת רעו"ת לאור מחסור במימון גופי הביטחון ממשטרת ישראל נמסר כי "מדובר במערכת חדשה שמפותחת על ידי רשות האוכלוסין ובשיתוף פעולה של משטרת ישראל. נדגיש כי האחריות למימון פיתוח המערכת הוטל על כלל גופי הביטחון - משטרת ישראל, צה"ל והשב"כ אלא שבשלב כלשהו הפסיקו שני הגופים האחרונים להעביר את חלקם. לפני כשנה הפסיקה גם המשטרה את מימון חלקה היחסי".