לפני כשבועיים פגש מפקד פיקוד העורף, אלוף תמיר ידעי, ראשי רשויות בדרום שספגו לאחרונה יותר מ-700 רקטות מרצועת עזה, בפחות מיומיים. הוא רצה לחוש את השטח, להבין אם יש פערים ולהעביר מסרים. אחד מראשי הרשויות דיבר על מה שקרה אצלו בעיר אחרי הנפילות ועל מידת החוסן שלה. ידעי הביט בו וחייך בסיפוק.
"אני יודע מה קרה בכל דקה אצלך בעיר", אמר. "אני יודע איפה האזרחים נמצאים, כמה מהם חזרו לשגרה וכמה נשארו בממ"ד". מאחורי תשובתו של אלוף הפיקוד עמד תמנון המידע שהקים מתחת ללשכתו: אותו סטארט-אפ צבאי שנוצר בהובלתו וישנה את פניו של פיקוד העורף לעד.
כבר בראשית כהונתו של ידעי בתפקיד ב-2017, בפיקוד העורף (פקע"ר) תרגלו תרחישים כמו נפילת מאות רקטות ביממה, וכן הרס וריבוי זירות עם הרוגים ופצועים ברחבי הארץ. התרחישים הללו, בשילוב הפערים, המחישו עבורו כי הפיקוד חייב לעבור שינוי ולהתאים עצמו למציאות במהירות. השאלה שריחפה כבר אז הייתה כיצד ניתן לדייק את תהליך קבלת ההחלטות כמפקד פיקוד העורף ואיך ניתן לסייע ליחידות השונות בפיקוד שעוסקות בעיקר במשימות הצלת חיים תוך שבריר שנייה. המציאות לא נתנה לו רגע אחד של חסד - מיד לאחר שחווה נפילת רקטות וטילים הן בזירה הדרומית והן בזירה הצפונית, הוא נדרש לקבל החלטות דרמטיות.
עוד בוואלה! NEWS:
מדרגות, אינטרקום ומזון: תיעוד ממנהרת חיזבאללה העמוקה ביותר
שלב אחר שלב: היום הדרמטי שהסתיים בפיזור הכנסת
מתי יתקיימו הבחירות ואיך הן ישפיעו על השימוע של נתניהו? מדריך
ידעי הגיע למציאות הזו כשהוא ספוג מעולם הלוחמה בטרור הפלסטיני כמפקד אוגדת יהודה ושומרון. הוא הכיר מקרוב חשיפת פרשות מורכבות ומעקב אחר חוליות טרור ממודרות. לפיקוד העורף הוא הגיע מלא רעיונות לחקר מודיעין מתקדם, שילוב של טכנולוגיות פורצות דרך ובעיקר תפיסות שיגשרו על הפערים בין מה שפקע"ר יודע למה שהיה רוצה לדעת או להעריך כמפקד.
בתחילת תהליך החשיבה שקיים בפיקוד העורף ומול אגף המודיעין, קבע ידעי שהגוף שיוקם יעסוק במחקר ופיתוח טכנולוגי ומבצעי, ויפעל בשגרה ובחירום. בספטמבר 2018 הוקם ענף "אגמים", ובו שלושה מדורים: מדור תשתיות, שבנייתן מאפשרת בין השאר עבודה בסביבת ענן מידע ופיתוח ממשקי מידע; מדור גאוגרפי פיקודי שיבנה את שכבות המידע על גבי אפליקציה מול משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, וארגוני הצלה; בראש המדור השלישי יעמוד קצין מודיעין שיוביל את הטיפול בצרכים המבצעיים, איסוף מידע מגורמים שונים, עיבוד המידע ובניית ממשקים להצגת הנתונים כמו תמונת המצב בזמן אמת במוסדות רווחה וחינוך, ויכולת העמידה של רשויות ומוסדות במצבי חירום וניהולם.
שאלות כמו הצורך לפנות את אצטדיון טרנר בבאר שבע, על 16,000 הצופים שבו שברקע חשש משיגורי רקטות, רק חידדו את הצורך בהקמת הענף והאצת הפעילות בו. בזמן שקצינים רבים היו פסימיים לגבי הצלחת הפרויקט, ידעי ראה בו כלי עוצמתי המבוסס על תפיסות מודיעיניות, וביכולתו להציג תמונת מצב עדכנית ביותר על בסיס מגוון רחב של שכבות מידע בכל רגע נתון מסביב לשעון ובכל נקודה ברחבי הארץ כולל בעולם במידת הצורך. חודשיים אחרי הקמת "אגמים", בנובמבר 2018 הושק חמ"ל אגמים מתחת ללשכתו של מפקד הפיקוד. החמ"ל הוקם במקומו של מחסן לציוד אב"כ, מתוך מחשבה שיש לרכז את פעילותו סמוך למרכז קבלת ההחלטות הרגיש ביותר.
כמו חברת סטרט-אפ
הכניסה לחמ"ל דרך מסדרון הכניסה בבניין אלוף הפיקוד מלווה בתחושה הזהה למשרדי חברת סטארט-אפ שזה עתה החלה לפעול בשוק: ציוד משרדי חדש, קירות בצבע לבן בוהק, תאורת LED שלא משאירה אף פינה חשוכה בחלל, הרבה מסכי מחשב, סביבת עבודה פתוחה, קירות מזכוכית עם שרבוטי רעיונות ונוסחאות. חיילים בשירות סדיר פועלים כאן לצד בעלי תפקידים מחברות אזרחיות שתומכים טכנולוגית בתהליך המורכב. השיח ביניהם נעשה בשקט. חלקם בוהה בתצלומי לוויין על גבי המסכים, אחרים במפות או בטבלאות נתונים.
ענף אגמים כבר ביצע את טבילת האש הראשונה שלו. אנשיו הספיקו לצבור ניסיון מבצעי, לגבש תפיסה ולהוות כלי יעיל עבור שאלות אלוף הפיקוד בזמן הערכת מצב. עוצמתו היא בשילוב מידע מכלל ארגוני החירום: פיקוד העורף, כיבוי אש, מד"א, משטרה, לצד חלק ממשרדי הממשלה כמו משרד התחבורה, הרווחה, הבריאות ועוד.
הפיקוד על הענף הופקד בידי סגן-אלוף גיא, מומחה למהפכת המידע בן 39, בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל ותואר שני במנהל עסקים. הוא החל את שירותו באגף המודיעין בשנת 1999 והתקדם בדרגות ובתפקידים בעיקר במרכזים הטכנולוגיים של אמ"ן. עיקר עיסוקו היה סביב איסוף מודיעין על אויבי ישראל במעגלים הקרובים והרחוקים כולל מבצעי סייבר מסמרי שיער.
"כשהגעתי אל פיקוד העורף גיליתי שכל הגופים עובדים לעצמם", הסביר סא"ל גיא בריאיון מיוחד לוואלה! NEWS על ראשית דרכו מחוץ לאמ"ן ועל העבודה באגמים. "המידע ממשרדי הממשלה וגופי ההצלה השונים, כולל חברות גדולות כמו מקורות או חברת חשמל, לא באמת מסונכרן עם פיקוד העורף ויש לנו פער שצריך לסגור. גילתי שכל גוף עושה הערכת מצב משל עצמו. אין באמת שפה אחידה בין הגורמים, אין הסתכלות אחת על המצב בעורף. רוב הנתונים נשארים בטבלאות אקסל במקרה הטוב. לאחד יש אפליקציה משל עצמו והשני משתמש במצגת".
לדבריו, "כבר בהתחלה היה ברור ששיתוף פעולה ביניהם יוביל להצלחה. המידע של כולם יחד יביא תמונה ברורה יותר על מה שקורה בעורף בזמן אמת במצבי החירום השונים. אחר כך התחלנו לדבר על כלי ניתוח של המידע. איך להפיק מהמידע קיים הרבה יותר. איך אומר ידעי: 'להביא מקסימום מידע על כל נ"צ (נקודת ציון)".
כקצין מודיעין ביחידות מסווגות, שאת כל שירותו עשה בצללים, זו פגישה ראשונה של סא"ל גיא עם כלי תקשורת. בשיחה עמו הוא מקפיד להסביר כי אגמים הוא סטארט-אפ יזמי ברמה לאומית. "התרומה כאן לביטחון המדינה היא אדירה, בגלל זה אני כאן", הסביר. "לא כל כך מהר אתה עוזב עיסוק מאתגר באמ"ן לטובת עיסוק בצד האזרחי. המעבר בהתחלה היה מורכב ומאתגר כי ביום יום הייתי רגיל לבחון קהלים בשטח אויב ופתאום אתה בוחן קהלים בתוך ישראל. בהתאם לכך הבאנו כלים שהם כלי מודיעין, מה שמצביע על שיתוף פעולה הדוק בין אמ"ן לפיקוד העורף שמשתנה דרמטית בעקבות הקמת הענף. ניהלתי בעבר יותר חיילים עם תקציבים גדולים יותר אבל חשוב לי להדגיש שלתהליך כאן יש אימפקט גדול מאוד".
כחלק מתהליך מורכב ורגיש מוינו ושובצו בענף אגמים מומחים וטכנולוגים לתשתיות וסביבת עבודה, גיאוגרפיה, בניית שכבות מידע, איסוף וניתוח מפות, מאגר נתונים בעיקר על גיאוגרפיה, פיתוח כלי מחקר וניתוח מידע. "זה לא היה פשוט לגייס לפה מועמדים כי קשה בהתחלה להסביר מה אנחנו עושים וכמה זה קריטי, חשוב ומאתגר", הסביר גיא. "כל מי שכאן מבין טוב מאוד לאן הוא הגיע ורוצה מאוד להיות פה. יש פה גם חיילים שאינם בעלי זיקה למקצועות המחשב אלא יצירתיים שמסוגלים לחשוב מחוץ לקופסה. כאלה אנחנו מחפשים. יש לנו אתגרים גדולים".
תהליך יצירת השפה האחידה שעליה דיבר סא"ל גיא היה האתגר הראשון שעמו קציני אגמים נדרשו להתמודד: תחילה יצירת הממשק שיאגור את הנתונים מכל הגורמים, ולאחר מכן עמדה בפניהם משימה נוספת - יצירת שיתוף פעולה ותפיסה שיכילו את כל עולמות התוכן והצרכים והאינטרסים של כל המעורבים. "זה לא אירוע פשוט לבקש שיתוף פעולה מהגורמים השונים. היינו צריכים להסביר להם מה המשמעות של מהפכת המידע שאליה אנחנו הולכים", הסביר סא"ל גיא. "אחרי קבלת המידע ואיסוף הנתונים עולה השאלה בדבר הדרך הנכונה לחידוד התהליכים וניתוחם. זה דורש חיבור בין הצורך לאיסוף המידע, ניתוב וקביעת תקן למידע ברמת האמינות והצורך, סינון, איך לבצע חקר מידע ואיך לאחר מכן להנגיש אותו לכלל הצרכנים. זה מבוסס בעיקר על השאלה - מה כולם צריכים".
האתגר הבא הוא לשווק את הסטארט-אפ של אלוף ידעי לגורמים השונים בעורף. לא מדובר רק בחידוד של מה שהם שיכולים לתת, אלא גם מה הם יכולים לבקש מאגמים. "לא כולם מכירים אותנו", אמר סא"ל גיא. "כשיש בידי את המידע מהרשויות המקומיות והמוסדות השונים לצד נתוני מיגון, התרעה, ומצב התושבים, אני יכול לדעת מי נמצא בכל רגע נתון במרחב מסוים או אפילו במבנה. אני יכול לקבל מידע לפי גילאים או מצב סוציו-אקונומי של האוכלוסייה באזור שעליו שבנוגע אליו אני נדרש לקבל החלטות".
"זו מהפכה של ממש", הוסיף. "האלוף מבקש ואנחנו מציגים מידע מדויק ואמין אחרי איסוף וניתוח. כל יום שעובר זה ילך וישתפר. אנחנו נוכל לקבוע איזו רשות חזקה ואיזו חלשה, איפה נדרשת תמיכה של הפיקוד ואיפה לא. נדע מה קורה מרמת המבנה הבודד ועד לרמה הלאומית, ולפי זה למקד טיפול בתשתיות חשמל איפה שזה קריטי על רקע סוג האוכלוסייה להאיץ טיפול". חלק מהכלים עליהם מדבר סא"ל גיא כבר היו קיימים בפיקוד עוד קודם לכן, אך נדרשה להם קורת גג אחידה, תורת הפעלה, כלים ותשתיות גדולות יותר כדי לנתח את כמויות העמידה העצומות.
תל אביב, לא איראן
קצין המידע של ענף אגמים הוא רב-סרן יוסף, ששירת 15 שנה ב-8200, יחידת האיסוף הגדולה ביותר של צה"ל. "במשך השנים אספתי הרבה מידע על 'האדום', על האויב", סיפר. "ברור שהייתה לי התלבטות אם לבוא לכאן. בסוף באתי כי מדובר בסטארט-אפ אמיתי ומאוד מאתגר. אני משפיע כאן על התהליך ואני לומד איך זה נבנה. מעל לכל אלה ברור לכולם מה אנחנו עושים כאן - אנחנו מגנים על הבית. כל פעולה כאן קשורה לעורף מדינת ישראל. לפעמים אני מוצא את עצמי מנתח מידע על אזור בו מתגוררת המשפחה שלי. אני עוסק במרחב אזרחי ישראלי טהור. זה כבר לא רחבי איראן, זה יכול להיות תל אביב או ערים ויישובים אחרים. זה שונה".
בסוף חודש ינואר השנה קרס סכר באזור בלו הוריזונטה בברזיל. 12 מיליון קוב של בוצת פסולת שהפכו לגלים אדירים שטפו מבנים, תשתיות נהרסו, ומאות אזרחים הוגדרו כנעדרים. משלחת פיקוד העורף בפיקודו של אל"מ במיל' גולן ואך טסה אל אזור האסון כדי לסייע ובארץ התקבלה פקודה להפעיל את חמ"ל אגמים כדי לתמוך במשלחת.
"ממש כשהתחילו לדבר על האפשרות של משלחת לאזור האסון כולנו הוקפצו לחמ"ל אגמים", סיפר רס"ן יוסף. "הודפסו מפות ותצלומים על אזור האסון בברזיל. תוך פחות מ-24 שעות המשלחת טסה כשבידיה עזרים מעולים לפעילות בשטח. כל הזמן הזה שחולף בטיסה ועד להגעת המשלחת אנחנו עוקבים מהחמ"ל אחר הנעשה, כולל תמונות לוויין, מבינים את ההתפתחויות ומכינים עוד מידע על מה שקורה כדי לתמוך את איתור הנעדרים והחילוץ".
בחמ"ל אגמים יצרו קשר עם הכוחות הברזילאים כדי לראות כיצד ניתן להשתלב בפעולות הסיוע. "דיברנו עם סטיבו, הגנרל הברזילאי, והתחלנו לייצר שיח שוטף על מה שקרה ומה שקורה, שיבין שאנחנו קיימים ויכולים לסייע", הסביר רס"ן יוסף. "הברזילאים עבדו עד להגעת משלחת פקע"ר אבל לא תיעדו את המשימות. לא זכרו איפה כבר פעלו. אנחנו היינו צריכים בשיטות מיוחדות שלנו לאתר את המקומות בהם יש גופות ולכוון מישראל את כוחות המשלחת בברזיל. באמצעות שכבות של מידע הצלחנו. זה כלל בין היתר סימולציה של סחף, פרמטרים טכניים, עבודת אינטגרציה של נתונים כולל מיקומי סלולר, חלוקת גזרות, תצלומי לוויין לפני ואחרי. יצרנו היגיון שהיה חסר בשיטת החיפוש. היינו מאוד יעילים למרות תהליך הלמידה".
ארבעה חודשים לאחר מכן, המציאות הישראלית הצליחה לייצר אתגרים משלה. סבבי הלחימה ברצועת עזה והאירועים בזירה הצפונית רק חידדו את חושיהם של אלו שעוסקים בגילוי והתראה ומצבי החירום בעורף.
אל מול האתגרים הללו, אנשי אגמים סיפקו התקדמות משמעותית בתחום. "אנחנו היום יכולים לנתח את מצב האוכלוסייה בכל אזור בישראל - גם בשגרה", אמר סא"ל א'. "אני יודע להגיד כמה אנשים יש כרגע בקניון או במרכז מסחרי על בסיס ניתוח מכשירי סלולר, וכמה זמן הם שהו שם. לפי זה אני יודע לאפיין הרבה דברים. כמו מה הוא חושב ומה רמת החוסן שלו. אם הוא חושש ולא יוצא מהממ"דים או שבזמן שכולם חושבים שהוא מורתע הוא בכלל בקניות. אנחנו מזינים לתוך המערכת שלנו את מצב המקלטים בכל אזור ואזור. בלחיצת כפתור אנחנו יודעים מה מצבם ומיקומם. בירושלים למשל, התהליך מאוד מתקדם ויש לשבח את העירייה על כך".
כמה תושבים, כמה חנויות, כמה גנרטורים
בתחילת הדרך, היו לא מעט גורמים בפיקוד העורף ומחוצה לו שלא האמינו, בלשון המעטה, ברעיון הקמת ענף אגמים. "הסקפטיות בפיקוד התחלפה באופטימיות, בעיקר באמונה שלנו בעצמנו ובהבנה שאסור לנו לחשוש מטעויות ולא פחות מזה באמון שנתן לנו אלוף הפיקוד", סיפר. "אנחנו עובדים חזק כדי לייצר פתרונות ומוצרים חדשים. למשל, כבר היום אני יודע להעריך רשות מקומית, איזו רשות תקרוס במצב מלחמה ואיזו לא, מי חלש".
"אם, חלילה, תהיה נפילת רקטה למשל בירושלים?" הוא הדגים. "קליק על מבנה ואתה מקבל נתונים. כל מבנה בארץ ממוספר עם מידע. כמה קומות, מה מספר דיירים, מה הגילאים, מהו מיגון. אם יש לי הרבה אתרי הרס, אני יודע לאן לשלוח את צוותי החילוץ לפי מידת דחיפות ופרמטרים שנקבעו מראש. אם אני יודע שהשכונה ריקה, לפי נתוני סלולר, לא אמליץ לשלוח צוותי חילוץ. אם נדרש לחלץ מאזור מסוים, אני אדע היכן יש אתר בנייה סמוך כדי לקלוט שם כלי הנדסה כבדים שיסייעו. אני יוכל לבחור עבורו את הציר המהיר ביותר להגעה לאתר ההרס כי אני מעודכן במצב בשטח בזמן אמת. אני אדע להגיד כמה מנותקי חשמל יש באזור מסוים ומה מידת הדחיפות לסיוע, איפה יש חנויות עם גנרטורים".
לדוגמה, ב-13 בנובמבר שוגרו 550 רקטות בתוך כמעט יומיים. לדברי סא"ל גיא, "ידענו האם הציבור יצא מהיישובים ומהערים או נישאר. האם האזרחים בבית או בלילה משוטטים בחוץ. מה קורה בקניונים. אנחנו גם יודעים לטפל ב'פייק ניוז'".
במבט לעתיד הוא אמר כי "אנחנו חייבים להישאר צנועים. יש לנו הרבה מאוד עבודה והרבה מה לעשות, אבל יש לנו הרבה כוח. אנחנו מאוד יצירתיים. כבר עכשיו אנחנו מדברים על שילוב של מציאות רבודה. למשל, לייצר מודל תלת-מימדי באמצעות רחפן שיעביר תמונות בזמן אמת מהשטח אל החמ"ל. זה יכול להיות גם צילום ממכשיר סלולרי כדי לדייק את הפעילות וההחלטות שאלוף פיקוד העורף יכול לקבל. זו בהחלט מהפכה".
