מפגן כוח על אף התככים: כשהאופוזיציה הפסיקה להיות מנומסת

כמיטב המסורת באנתולוגיה של המחאה הישראלית, בסוף הפגנת האופוזיציה אמש (שבת) פרץ הוויכוח הישן והנושן על מספר המפגינים. המארגנים טענו שהגיעו למעלה מ-100 אלף, במשטרה זרקו באופן לא רשמי מספר תמוה של 9,000, והאמת היא כנראה איפשהו באמצע - אבל לטובת האופוזיציה, בהרבה. אך מספר המפגינים לא באמת חשוב. הייתה זו האנרגיה שאחזה בעיני אלו שהצטופפו ברחבת מוזיאון תל אביב וברחובות המובילים אליה, שהתמלאו עד אפס מקום, כמו גם המסר המאחד של יציאה למאבק פוליטי משותף.

בימים כתיקונם הם נאבקים על אותו מחנה, יורים בתוך הנגמ"ש ושותים אחד לשני את המנדטים. הפעם נציגים של ארבע מפלגות שונות - כחול לבן, העבודה, מרצ וחד"ש - (ובעצם שש, שהרי כחול לבן מאגדת בתוכה שלוש מפלגות), התרוממו מעל לכל המחלוקות ושמו בצד את כל מה שמפריד ביניהם. אך אלה לא ימים כתיקונם: התוכניות של ראש הממשלה בנימין נתניהו להוביל מהלך של בקשת חסינות מהכנסת, בליווי פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ להפוך אותה, הצליחו לגרום לכזו בהלה וחרדה ולגדולי האויבים לשלב ידיים. איימן עודה ובוגי יעלון על במה אחת. לא צריך לומר יותר מזה.

עוד בוואלה! NEWS
ליברמן מחדד: "נתניהו המועמד היחידי, אך נלך לבחירות אם לא ייענה לנו"
בעקבות הלחץ הציבורי: ח"כ עודה ינאם בהפגנת האופוזיציה
טייסת הבחירות של נתניהו: המכשול ששם לעצמו הליכוד עלול לשרוף

כמו בכל אירוע פוליטי, גם כאן היו מאחורי הקלעים הרבה חריקות, וגיבוש הליין-אפ הסופי של הנואמים הפך למשימה מורכבת ומתוסבכת באינטריגות, אינטרסים ואידיאולוגיות מתנגשות. מי שהוביל את המהלכים מאחורי הקלעים היו יש עתיד - יאיר לפיד ובעיקר עפר שלח. אך לא כולם בכחול לבן אהבו את הכיוון שאליו הלכה ההפגנה. בני גנץ וגבי אשכנזי חשבו שעדיף לארגן הפגנה לבד ושכחול לבן תפגין את כוחה כמפלגת שלטון אלטרנטיבית.

אנשי תל"ם פחות זרמו עם החיבור והזיהוי הברור עם מפלגות השמאל, וחיפשו בנרות איך לרדד את השמאלניות על הבמה עם דובר שמזוהה עם הימין. במקביל, התפתחה סאגת איימן עודה, אליו שלח פנה מספר פעמים בשבועיים האחרונים והציע לו לקחת בה חלק, אך עודה לא החזיר תשובה ברורה והתמהמה להחליט. באמצע השבוע שעבר הוא החליט פתאום כי הוא מעוניין לנאום, אבל בכחול לבן השיבו לו שמאוחר מדי כדי לשלב אותו ברשימת הנואמים.

ההיעדרות של נציג ערבי מהבמה הרתיחה את צעירי השמאל, שהחלו להפגיז בהודעות ופוסטים לכל מי שרק אפשר כדי לגרום לצירופו של עודה, ובמקביל - טעות אחת קטנה התרחשה - ופתחה את הפתח לשילובו ברגע האחרון. ביום שישי החלה להופיע בכלי התקשורת רשימת הנואמים המסתמנת, ובמרצ וחד"ש הופתעו לגלות בין השמות גם את ח"כ איציק שמולי - בנוסף ליו"ר המפלגה אבי גבאי - שנוסף במחטף וללא עדכון.

תמר זנדברג דרשה, אם כך, לקבל גם היא זכות נאום נוספת ולתת אותו לח"כ עיסאווי פריג' כדי שבכל זאת יהיה ייצוג לערבים בהפגנה; יחד עם אחמד טיבי היא ניהלה מגעים מול שלח - שניהל מגעים מורכבים נוספים מול חברי הקוקפיט - עד שלבסוף גנץ הרים טלפון לעודה והזמין אותו לנאום בהפגנה. שמולי, אגב, נותר בחוץ. אבל זה עדיין לא נגמר. היעדרותם של שניים מבכירי תל"מ מההפגנה - ח"כ צביקה האוזר ויועז הנדל - מלמדת שלא כולם מרוצים מהנוכחות של עודה והערבים במאבק.

עוד לפני שהסתיימה ההפגנה, החלו צייצני הימין לתקוף את כחול לבן על שילובו של עודה, ולסמן את גנץ כשמאלן שמשתף פעולה עם הערבים. ייתכן כי עוד ישלם מחיר פוליטי על ההופעה המשותפת. "ערב בהפגנת השמאל בתל אביב: תומך הטרור איימן עודה נואם בברכת לפיד וגנץ, והאסיר המשוחרר אהוד אולמרט מפגין 'נגד השחיתות'. איזו בדיחה!", הייתה ההודעה הרשמית של הליכוד, שקיבלה גרסאות שונות בתגובות הח"כים.

עודה, מצד שני, עשוי גם הוא לשלם מחיר כבד בציבור שלו על כך שהגיע להפגנה שכותרתה הייתה "חומת מגן", יחד עם כל המפלגות הציוניות. ואפילו פעם אחת לא הזכיר עודה בנאומו את המילה "פלסטיני" - בטח כשבחוץ נמצאת בל"ד, שלא הוזמנה להשתתף בהפגנה ותשמח לגזור קופון על חשבונו. אבל באומץ רב, שם עודה בצד את העוינות והאיבה שהוא מקפיד לפזר כלפי עמיתיו הפוליטיקאים הציונים, ונתן את נאום חייו, "אני נמצא כאן היום כי אני מבין היטב את המשוואה, שאנחנו האזרחים הערבים לבד לא יכולים, אבל בלעדינו זה בלתי אפשרי!". הוא הושיט לציבור היהודי בישראל יד של שלום ודו-קיום, במסר חד שלא נשמע מצד אף מנהיג ערבי בשנים האחרונות.

עודה לא היה על הבמה בזמן שירת התקווה, אבל הוא חלק בלתי נפרד מתמונת הניצחון של ההפגנה: נציגי כל מפלגות האופוזיציה על במה אחת. התמונה הזו רשומה על שמו של עפר שלח, שניווט בין כל התככים והצליח לייצר מפגן כוח שהזרים אופטימיות בקרב המפגינים ברחבה. שלח קיבל גיבוי מרוח הקרב הזועמת של יאיר לפיד, שמתחרה בעודה על תואר הנאום החזק של הערב, בו הודיע שהוא מפסיק להתנצל ולפחד ממה שיגידו בימין. "נמאס לנו להיות מנומסים!", צעק. גנץ - בהפגנה הראשונה בחייו - היה מנומס יותר וקרא בנאומו להקים "ברית ממלכתית" שתהיה חומת המגן של הדמוקרטיה.

באופוזיציה אומרים שזו רק תחילת הדרך של המאבק בחוקי נתניהו. בשעת ההפגנה, ארבעה ימים לפני תום המועד החוקי שניתן לו, לראש הממשלה אין עדיין קואליציה - אבל בהנחה שבדקה ה-90 הכל יסתדר, מהלכי החסינות/התגברות יגיעו מהר מאוד לכנסת, ובכחול לבן ממקדים את הלחץ על 22 חברי קואליציה בתקווה למנוע מנתניהו רוב. אבל המאבק בכנסת צפוי להיות קשה במיוחד, זאת משום שלקואליציה תהיה שליטה בכל הוועדות והתחנות החשובות. על כן, באופוזיציה מתכננים להעביר הרבה מהקיץ ברחוב, ולהמשיך לייצר לחץ ציבורי נגד המשך כהונה של נתניהו תחת כתב אישום. קשה להאמין שלאורך זמן כל הצדדים יצליחו להמשיך לבלוע את הפוליטיקות ולייצר חזית אמיתית של שיתוף פעולה, אבל המאבק שלהם יוצא מההפגנה בתל אביב מנקודת זינוק מוצלחת.