בית המשפט המחוזי בחיפה גזר שלשום (שני) מאסר עולם ועוד 7 שנים על רפעת עודה, תושב העיר בן 62, בגין הרצח בכוונה תחילה של חליל מכרום בן ה-49, מורה לחינוך גופני בעברו ביריות אקדח בקטטה. העימות בין עודה לבין מכרום התפתח בסמוך לדראגסטור בו עבד בנו בעיר התחתית של חיפה, בפינת שדרות המגינים ורחוב שיבת ציון. האירוע הקטלני התרחש בשעת ערב אחד של אוקטובר 2014.
באותה קטטה קטלנית בדראגסטור, עבד בנו של המנוח, ראזי מחרום, יחד עם הצעיר פאדי כארם. סמוך לשעה 19:30 הגיע נכדו של הרוצח רפעת עודה, נער בן 12, כשהוא מלווה בשני חברים והם הקניטו את צמד העובדים ראזי בן ה-20 אז ופאדי בן ה-17, שבתגובה תפסו אותם, הפילו אותם על רצפת החנות, ובעטו בהם.
עוד בוואלה! NEWS:
נערכים להידרדרות: בצה"ל מעריכים כי הסיכויים להסדרה נמוכים
''נגיב במיידיות'': ארה''ב הזהירה מחידוש השימוש בנשק כימי בסוריה
מניעת מזון ומעצר ילדים: הונגריה מתעמרת במבקשי מקלט
חצי שעה אחר כך, הגיע למקום אבי הנער, יוסף עודה, שהוא בנו של רפעת עודה, ותקף את המוכר ראזי באת חפירה. אנשים שהיו בפיצוציה הפרידו בין הצדדים ויוסף עזב את הדראגסטור. ראזי התקשר לאביו חליל מחרום וסיפר לו את שאירע, ולאחר ששמע את הדברים, הגיע למקום האב חליל. מעט לאחר מכן שב יוסף עודה לאזור הפיצוציה כשהוא נושא על גופו אקדח דמה מוסתר.
במקום התפתחה תגרה, במהלכה הגיע לדראגסטור הסבא רפעת עודה, הנאשם, כשהוא מצויד באקדח בקוטר 9 מ"מ. בתוך 43 שניות מרגע שהגיע למקום וראה את פניו המדממות של בנו הוא גם שלף אותו ירה בו בראשו של חליל מחרום מטווח קצר והביא למותו. הוא המשיך במרדף עם אקדח שלוף אחרי ראזי בנו של המנוח שנס על נפשו, פשוטו כמשמעו, מהמקום, וירה לכיוונו תוך כוונה לגרום גם למותו.
מיד לאחר הרצח נמלט עודה לשטחי הרשות הפלסטינית, אל השטח המוכר לו שם היטב, ורק אחרי חמישה ימים הסגיר אותו אחיו סלמאן לתחנת המשטרה בקדומים. משם, הוא הועבר לתחנת חיפה. בינתיים, נעצרו שני בני אחיו של המנוח, בחשד כי איימו לעשות שפטים בבני משפחת עודה. רכבו של רפעת עודה הוצת שלושה ימים לאחר הרצח, ונשרף כליל כשחנה ברחוב אל חרירי בחיפה, לא הרחק משדרות הציונות. אקדח הדמה נותר כמה עשרות מטרים מהדראגסטור, אבל האקדח שירה את הכדור שהרג את מחרום, לא נתפס עד היום.
עו"ד שלומי בלומנפלד, סניגורו של רפעת עודה עד שהורשע, ביסס את הגנתו על טענה אחת מרכזית - מאותו רגע שראה את בנו יוסף שותת דם הוא "איבד את הכרתו" והתנתק מהמציאות, עד שהתעורר במקום אחר ללא האקדח, מבלי שהוא יודע כיצד הגיע לשם ומה היו מעשיו במהלך אותו פרק זמן.
רפעת עודה הגיע לחיפה מהכפר תלת שבאזור קלקיליה, שם גדל במשפחה מוסלמית מסורתית. אביו ששימש כמוכתר הכפר והוא נרצח בשנת 1989 על רקע חשדות לשיתוף פעולה עם ישראל. רפעת עודה הלך בדרכו. הוא התגייס למשטרה, בתחילה באיזור יהודה ושומרון ולאחר קבלת אזרחות ישראלית שירת במשטרת ישראל ובשירות הבטחון הכללי. גם שניים מאחיו פעלו במסגרת השב"כ. הוא השתתף בפעולות עלומות והיה אחד מהמבוקשים שנואי הפלסטינים בשטחי הרשות בתקופת האינתיפאדה. אין חולק שהוא סיכן את חייו וחווה שנאה ואיומים מצד גורמים עוינים והוא לא רק יוצא השירות הוא גם מוכר כנכה משרד הביטחון. מארבעת ילדיו מתו שלושה בנסיבות טראגיות. נותר לו רק הבן יוסף.
מחרום אינו האדם הראשון אותו קטל עודה. בעבר היה מעורב בפרשה אחרת בה הורשע בהריגתם של שני אחים, נערים, בני 14 ו-18, וניסיון רצח של אמא שלהם, בירי צרורות מתת-מקלע עוזי. האירוע התרחש בג'לג'וליה, שם התגורר באותה תקופה, על רקע ההתנכלויות שספג בקשר עם עברו כמשת"פ. בגין תיק זה נגזרו עליו 13 שנות מאסר בפועל מהן ריצה 8 עד ששוחרר.
במשפט הוא הודיע כי החליט לתרום את ביתו להנצחת זכרו של חליל מחרום ומסתמן שבכל מקרה הוא כנראה ייצטרך לעשות את זה כי הרכב השופטים בראשות הנשיא רון שפירא, סגן הנשיא השופט אברהם אליקים והשופטת תמר נאות פרי פסק כי גם ישלם פיצוי של 258,000 ש"ח לאשתו וארבעת ילדיו של מחרום. "גובה הפיצוי נקבע לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה ובמקרה שלפנינו יש לטעמי הצדקה לפסוק את הפיצוי המקסימלי", ציין השופט שפירא בגזר הדין, "כמובן שאין בגובה הפיצוי כדי להגביל את נפגעי העבירות מלתבוע פיצוי על מלוא נזקיהם בפורום מתאים אחר". הוא גם פסק פיצוי של 14,000 ש"ח לראזי מחרום, הבן.
עו"ד בוריס שרמן, המייצג את רפעת עודה מטעם הסניגוריה הציבורית, אמר בתגובה: "אנחנו לומדים עכשיו את גזר הדין ושוקלים ערעור לבית המשפט העליון, גם על ההרשעה".
משפחת מחרום עדיין לא הצליחה להשתקם מהטראומה הזו. מרוות, אשתו של חליל במשך 23 שנה, תארה לבית המשפט את פועלו ואת חיי המשפחה שלהם ביחד עם ארבעת ילדיהם. היא נישאה לו כשהיתה בגיל 19, והיא סיפרה איך היה לה גם אבא, גם אח, וגם בעל והעניק לה ולילדיו ערכים של אהבת אדם. עוד סיפרה איך בעקבות הטרגדיה עצב רב מלווה את חייהם והם חווים כל יום את הכאב, האובדן והיתמות.
הנא, אחותו של חליל מחרום, הגיעה במשך 4 וחצי שנים לכל דיון בבית המשפט. במשך שנים לבשה רק שחורים. "בעזרת השם הרוצח הזבל הזה יירקב בפנים", אמרה לוואלה! NEWS. היא אמרה כי מתן גזר הדין מקל עליה מעט, "הזבל הזה קיבל את מה שמגיע לו. אני מודה לאלוהים אני במדינת חוק וצדק. אח שלי ינוח עכשיו, אבל המשפחה שלנו נותרת הרוסה טוטאלית". היא הוסיפה: "היינו אחד עשר ילדים והוא היה עמוד התווך של המשפחה, מי שהחזיק את כולם יחד. חרב עולמנו. זה בלתי הפיך. שום דבר כבר לא יהיה אותו הדבר".
