ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) הגיש אתמול את הצעת החוק לתיקון חוק החסינות שנועדה למנוע הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו או חברי כנסת נוספים החשודים בפלילים. מלבד נתניהו, אם הצעת החוק תעבור היא עשויה להשפיע גם על השרים חיים כץ ואריה דרעי וח"כ דוד ביטן. מדובר באותה הצעת חוק שהגיש זוהר בכנסת הקודמת - הצעה שנחשפה אז בוואלה! NEWS.
הצעת החוק שיזם זוהר קובעת כי לצורך הגשת כתב אישום נגד חבר כנסת יהיה צורך בהסרת החסינות על ידי ועדת הכנסת. המצב כיום קובע כי היועמ"ש יכול להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת, ורק לאחר הגשתו, עומדת לו האפשרות לבקש מהכנסת להותיר לו את החסינות.
חוק חסינות חברי הכנסת קובע כיום כי כתב אישום נגד ח"כ מוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה, והוא מוסר עותק מכתב האישום לח"כ, ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת הכנסת. לאחר מסירת כתב האישום כאמור, רשאי הח"כ לבקש תוך 30 יום כי הכנסת, על פי החלטה של ועדת הכנסת, תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי, לגבי האשמה שמופיעה בכתב האישום בשל אחת או יותר מהעילות הקבועות בחוק.
לקריאה נוספת:
עורך דינו של נתניהו ביקש ממנדלבליט: דחה את השימוע בשנה
סקר וואלה! NEWS: רוב הציבור מתנגד למתן חסינות לראש הממשלה
לשכת רה"מ: נושא חוק החסינות - לא חלק מההסכמים הקואליציוניים
בהצעת החוק שמקדם זוהר, הוא מבקש להחזיר את המצב לנוסח המקורי של החוק עד התיקון שנעשה בשנת 2005. לפי הנוסח, חבר כנסת לא יועמד לדין פלילי בשל אשמה שנעברה בזמן היותו בתפקיד או לפני שהיה לחבר-כנסת, אלא לאחר שניטלה ממנו החסינות. המשמעות היא, כי לצורך הסרת החסינות והגשת כתב האישום יהיה על היועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לוועדת הכנסת, וזו תדון בבקשה ותצביע עליה. רק אם נמצא רוב, הבקשה תועבר למליאה לצורך הסרתה של החסינות.
את התיקון לחוק ב-2005, לפיו ליועמ"ש יש אפשרות להגיש את כתב האישום ורק לאחר מכן הח"כ יוכל לבקש להשאיר את חסינותו, קידמו אז רוני בר-און ומיכאל איתן. עד אז הסרת החסינות נתפסה במשך שנים כהליך אוטומטי כמעט, ונדיר היה שהכנסת לא נעתרה לבקשת היועמ"ש. מגמה זו השתנתה באותן שנים בעקבות מקרים בהם סירבה ועדת הכנסת להסיר את החסינות כפי שביקש היועמ"ש, ובעקבות כך התעוררה ביקורת ציבורית ושיפוטית כלפי ההליך, והחוק שונה.
זוהר: "זה לא יהיה חוק פרסונלי"
ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) אמרה בעקבות הנחת הצעת החוק כי "הנחת חוק החסינות בידי ח"כ מיקי זוהר, שלוחו הישיר של נתניהו, חושפת את פעולת ההסוואה השקרית של הימים האחרונים, ומהווה עדות ברורה לכך שמטרת העל של המו"מ הקואליציוני היא מילוט ראש ממשלה מושחת מאימת הדין תוך הרס הדמוקרטיה הישראלית. על כל אדם נקי כפיים להיות מגוייס כעת להצלת המדינה מידיו של מי שרומס אותה לצורך הצלת עורו".
ח"כ מיקי זוהר התייחס לביקורת נגד החוק. "שמעתי את ח"כ לפיד מכנה אותי שליחו של נתניהו, זה ניסיון לפגוע בי ולהציגני כנער שליחויות. נדבר על האמת, ראש הממשלה בלם בכנסת הקודמת את חוק החסינות וכשהגשתי אותו בכנסת הנוכחת הוא הצהיר שזה אינו חלק מהמו"מ הקואליציוני ואני מקווה לשכנעו בכנסת הזו שהחוק יקודם. יש מושג של משילות, לא הכל סביב בנימין נתניהו. הוכחתי באין ספור הזדמנויות שיש לי עמדה ויש להבהיר ברורות שאלו נבחרי הציבור".
לדבריו, "מקרה נתניהו הוא הדוגמה לצורך בחוק החסינות כי זו פעם ראשונה שמאשימים אדם בשוחד בלי שקיבל אגורה שחוקה לכיסו. אף פעם לא הגישו כתב אישום כזה נגד אדם בעניינים שאין בהם כסף או שיפוי כלכלי. זה פיילוט ראשון על שוחד ללא קבלת שקל לכיס. כשראיתי זאת הגעתי למסקנה שאין יותר נכון מחוק החסינות. ראיתי את העליהום התקשורתי שזה יחול על כל מי שיש לו כתב אישום וזה קשקוש. זאת לא פעם ראשונה שהגישו כתבי אישום על שוחד פוליטי, אבל כאן מגישים על יחסי תקשורת-פוליטיקה ללא כסף. אעשה הכל כדי להעביר את חוק החסינות וכל עניין ייבדק בצורה מעמיקה על ידי ועדת הכנסת. זה לא יהיה חוק פרסונלי. כשראיתי את הלחץ המופעל כלפי היועמ"ש, לחץ לא סביר ולא הוגן רק כי אם יוציא את האמת לאור".
המשנה ליועמ"ש עו"ד רז ניזרי אמר מוקדם יותר בדיון בכנסת על ביטול מגבלת מספר השרים וסגני השרים כי "משעה שנאמרו אמירות על רדיפה פוליטית אני מחויב לומר שככל שאמירות על רדיפה פוליטית מכוונת כלפינו המשפטנים, אני מבקש לדחות מכל וכל את האמירה. לאורך כל החקירות (בעניינו של נתניהו, י"א) אנחנו חטפנו וחוטפים מסיעתו של אדוני אמירות חסרות כל בסיס. יהיה שימוע ככל שראש הממשלה ירצה בכך בלב פתוח ונפש חפצה. אני לא זוכר דיון כזה בכל שנותיי בכנסת".
