ההזדמנות שסימן טראמפ לשמרנים: הקרב על ההפלות מפלג את ארה"ב

בית הנבחרים של המדינה הדרומית והרפובליקנית מאוד, מיזורי, נמצא במרוץ נגד השעון כדי להספיק ולהצביע על חוק נגד הפלות שבו אחרי שמונה שבועות חל איסור להפיל, למעט מקרים קיצוניים כשבריאות היולדת בסכנה. העונש הצפוי לרופא המבצע הפלה הוא חמש עד 15 שנות מאסר, והוא יוצא בזול: לפי החוק החדש שעבר השבוע באלבמה, עונשם של הרופאים יכול להגיע ל-99 שנים מאחורי הסורגים. ובסופו של דבר המירוץ נגד השעון הצליח. תוך יממה החוק עבר בשני בתי המחוקקים, ונחתם בבית המושל. גם במיזורי, מעתה, רופא שיבצע הפלה לאישה שנכנסה להריון כתוצאה מאונס ייענש בחומרה רבה יותר מהאנס עצמו.

מדינות הדרום יוצאות שוב למאבק, ועל הפרק עומדת המשימה הגדולה מבחינת המחוקקים הרפובליקנים - הגנה על החיים. חיי התינוק שטרם נולד יהיו מוגנים גם במקרה של אונס או גילוי עריות. רובם המוחלט של המחוקקים הם גברים, אך מציעת החוק הדרקוני מכולם היא דווקא מחוקקת בשם טרי קולינס ומי שחתמה עליו היא המושלת קיי אייווי.

בסיבוב קודם של המאבק הצהיר אחד המחוקקים שבעצם אין דבר כזה אונס. הרי ברור לכולם שגוף האישה לא יכול לייצר ביציות במקרה אונס, והמסקנה ההגיונית לפיכך היא שאם האישה נכנסה להריון היא רצתה בכך. הפעם, מציע החוק באלבמה עבר כל מחוקק ומחוקק כדי לוודא שיצביעו בעד הגרסה המחמירה ביותר, זו שמחריגה רק סכנת חיים לאם ולעובר כשברור שלא ישרוד עקב בעיות רפואיות קיצונית.

אמנם בהצבעה הסופית על סעיף האונס וגילוי העריות הצטרפו ארבעה רפובליקנים לדמוקרטים, אבל זה לא שינה דבר. החוק עבר בשני בתי המחוקקים של אלבמה, וכעת היא מתחרה יחד עם ג'ורג'יה, מיסיסיפי, אוהיו ומיזורי על התואר המדינה הכי "פרו-חיים".

לקריאה נוספת בנושא
מושלת אלבמה חתמה על חוק ההפלות: "כל החיים הם מתנה מקודשת מאלוהים"
"אנסתם את המדינה": אלבמה אוסרת על הפלות כמעט לחלוטין

אז מה קרה לפתע שגרם למדינות הדרום הרפובליקניות להיזכר בקדושת החיים? התשובה הפשוטה היא שהן לא נזכרו כעת. המאבק בין תומכי החיים לתומכי זכות האישה על גופה נמצא בפוליטיקה האמריקנית יותר ממאה שנה, עולה ויורד מהכותרות בגלים.

לשני הצדדים יש טיעונים לגיטימיים. עבור הליברלים טיעון זכות האישה על גופה מנצח תמיד, והחקיקה כעת היא דתית, מיזוגנית ומפלה. מנגד, מציג הצד השמרני את השאלה הפילוסופית מתי מתחילים החיים. לדעת הקתולים והאוונגליסטים, החיים מתחילים עם ההפריה ובתפיסתם מדובר בעובר בהתהוות. לשאלתו של השמרן תשובות רבות שהן קרקע פוריה לוויכוח לוהט.

הניצחון הליברלי הושג באחת הפסיקות החשובות והידועות ביותר של בית המשפט העליון האמריקני: רו נגד ווייד. הפסיקה משנת 1973 פסקה כי איסור על הפלות במדינות שונות בארצות הברית אינו חוקתי, מכיוון שהוא סותר את הזכות לפרטיות. הקביעה שהתקבלה הייתה שנויה במחלוקת מטיעונים פורמליסטיים, דתיים ואתיים.

בעקבות הפסיקה נוסדה תנועת "פרו-לייף". פעיליה הפגינו מול מרפאות המבצעות הפלות, רופאים נרצחו ולחץ כבד הופעל על נשים שביקשו להפיל והיו צריכות לעבור דרך המחאות בדרכן למרפאה. מהצד השני עמדו נשים שליוו ועודד נשים שביקשו לעשות הפלות, ומאבטחים התנדבו להגן על רופאים.

נושא רו נגד ווייד עולה בכל שימוע של שופט המועמד לבית המשפט העליון, ודעתו של המועמד היא נייר הלקמוס לוודא אם הוא שמרן הקביל על הדמוקרטי, או ליברל קביל על שמרנים. לעיתים אנו עדים להתפתלויות מביכות, כאשר שופטים שבוחנים פתרונות לעומק לאורך כל הקריירה שלהם, לפתע נותרים חסרי דעה בנושא המשפטי המוביל בדור האחרון.

מעניין לבחון את דעתו של השופט המועמד לעליון ברט קבנאו, שזכה לשימוע בולט במיוחד כשהואשם בהטרדות מיניות. יפתח דיין, מומחה לפוליטיקה אמריקנית ובעל הבלוג "על פילים וחמורים" ציין כי "קבנאו אמר בשימוע שלו כי 'יש מומחים משפטיים שלא רואים ברו נגד ווייד תקדים'. כלומר, אין אפילו הכרח להתייחס אליו ככזה, ולכן לאו דווקא צריך לדון בו ולהפוך אותו. הוא לא אמר שזו עמדתו כיוון שזה היה מסכן את מועמדתו, אבל זה בהחלט היה אות לגבי גישתו לנושא".

בהמשך הוסיף קבנאו כי בית המשפט העליון פסק שרו נגד ווייד הוא תקדים, והוא מתכוון לכבד תקדימים של בית המשפט העליון. אולי צריך לשים לב גם להתבטאויות אחרות ורלוונטיות יותר של קבנאו. כך למשל, כשהיה יועץ משפטי בממשל בוש הוא כתב שבית המשפט העליון יכול תמיד להפר תקדים, אם הוא בוחר בכך.

מאז שנת 2016, עת בחירתו של טראמפ לנשיאות, הכוכבים מסתדרים למחנה השמרני. עוד לפני כן, סירב מיץ' מקונל, מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, לדון בכל מועמד לבית המשפט העליון שיביא הנשיא המכהן דאז אובמה. מאז תחילת כהונתו מינה טראמפ שני שופטים עליונים שמרנים. אם הנשיא המכהן ייבחר מחדש, וזאת אפשרות סבירה בהחלט, ייתכן מאוד שהוא ימנה שני שופטים עליונים נוספים בכהונתו השנייה. המשמעות היא שהשמרנים ישלטו בבית המשפט העליון לעשרות השנים הבאות.

זאת ההזדמנות שראו הקתולים והאוונגליסטים, שייתכן שלא תחזור - שליטה בבית הלבן ושליטה לשנים ארוכות בבית המשפט העליון. הם רוצים להעלות שוב את פסיקת רו נגד ווייד ולהפוך אותה. חוקי ההפלות החדשים הם כה קיצוניים ונוקשים מהסיבה שהשמרנים מעוניינים בפסיקה מחדש.

עד כה כל חוקי אלבמה נגד הפלות נפלו בערעורים לבית המשפט העליון, כאשר פעם אחר פעם המדינה נתבעה לדין כי היא עוברת על החוק. המושלת איווי אף רמזה לכך כשאמרה שייתכן ולא ניתן יהיה לאכוף את החוק כי הוא בלתי חוקתי, והוסיפה משפט חשוב לאוזניים אמריקניות, וגם אחרות: "עלינו לכבד תמיד את סמכותו של בית המשפט העליון של ארצות הברית, גם כאשר איננו מסכימים עם פסיקותיו". והשורה התחתונה - גם המושלת מאלבמה מאמינה שזה הזמן הנכון לבדוק אם ניתן להפוך את רו נגד ווייד.

הפיכת הפסיקה ההיסטורית לא אומרת שארצות הברית הופכת מידית לרפובליקת גלעד מהספר והסדרה "סיפורה של שפחה". המשמעות תהיה שלכל מדינה תהיה הזכות לקבוע אם הפלות חוקיות בתחומה או לא, וכך כמחצית מהן יקבעו כי לכל נערה ואישה אין זכות על גופה. מדינות רבות יכריחו אותן ללדת תינוק שאולי נוצר במעשה אונס, אולי בידי אב, אח או דוד. וכן, הזוועות האלה קורות.

המאבק יגיע לבית המשפט העליון, ובינתיים הוא מפלג את הבחירות הקרובות ב-2020. חשוב לזכור שלא מדובר רק על בחירות לנשיאות, אלא לכל בית הנבחרים - שליש מהסנאט. בבחירות האחרונות באלבמה נבחר בפעם הראשונה מאז 25 שנה דמוקרט, דאג ג'ונס, התומך באיסור על הפלות בשליש השלישי להריון. הוא הביס את רוי מור, המועמד הרפובליקני הגזען וההומופוב, אולי תכונות רצויות במדינה הדרומית.

האם נושא ההפלות יהיה קריטי בבחירות, ואם כן לטובת מי? יפתח דיין מסביר כי "ברמה היסטורית, דמוקרטים במרוצים לנשיאות לא אוהבים לדבר על הפלות כי זה נחשב נושא מפלג. יחד עם זאת, לאור החקיקות בנושא יכול להיות שמועמדים לסנאט כן יאמצו מתקפות בנושא. בג'ורג'יה למשל, מועמד/ת דמוקרטים שירצו נגד החוק ולא נחשבים ליברלים מדי בנושאים אחרים יכולים להיות תחרותיים". באשר לג'ונס טוען דיין כי הוא "כבר נבחר פעם אחת כתומך הפלות אך מתנגד להפלות בשליש השלישי, אז סביר להניח שהתנועה החדה ימינה מצד המחוקקים המדינתיים לכל הפחות לא תפגע בו".

בתרחיש סביר, טראמפ נבחר מחדש וממנה עוד שופט או שניים מבין הליברלים המתמעטים בבית המשפט העליון. האם בארצות הברית בית משפט עליון שמרני יכתיב הלכות ל-40-50 השנים הבאות? אולי, כי קיים נשק יום הדין - בשום מקום בחוקה לא נאמר מה מספר השופטים האמורים לשבת בבית המשפט העליון.

הנשיא פרנקלין רוזוולט, שהיה מתוסכל עקב הפסיקות האולטרה-שמרניות של בית המשפט העליון נגד מדיניותו בזמן המשבר הגדול, איים בהרחבת בית המשפט על ידי מינוי שופטים נוספים. בית המשפט העליון מיתן את חקיקתו. יפתח דיין עונה לשאלה אם מצב זה יכול לחזור: "בחירות האמצע הבאות ב-2022 הן עם מפה קשה מאוד לרפובליקנים, ובסבירות גבוהה בית הנבחרים יישאר דמוקרטי לאורך כל כהונת הנשיא הבא. הדמוקרטים יגיעו לבחירות 2024 כמו שהרפובליקנים הגיעו ל-2016, עם שני בתי קונגרס ביד ורק הנשיאות חסרה. אם ינצחו אז, יוכלו לשנות לא מעט, כולל מינוי שופטים עליונים נוספים".

אם טראמפ ינצח שוב, ונניח ימנה שופטים עליונים שמרנים במקום הליברלים, הזעם והתסכול הדמוקרטיים יכולים להביא לשינוי חוקי המשחק. זה קרה בבריטניה, כאשר בית הלורדים נופח באצילים שמונו בידי הממשלה כדי למנוע מהלורדים הוותיקים לתקוע כל חקיקה. התרחיש הסביר יותר הוא שבית המשפט העליון לא יגע בתפוח האדמה הלוהט הזה ופשוט יסרב לדון בכך. המשמעות היא שרו נגד ווייד יישחק בפועל, או שהעליון ידון בו, לא יבטל לחלוטין את הפסיקה אבל יקל עליה ויהפוך אותה לגורפת פחות. הכבדה על זכות הנשים על גופן בלי להיראות כשבירת כלים טוטלית.

בכל מקרה נראה שרו נגד ווייד יהיה משמעותי מאוד בבחירות הקרובות, ולא במיזורי ובאלבמה, שם ברור לגמרי מה יקרה. השאלה היא אם ההחלטות האלה ישנו לבוחרים, ובעיקר לבוחרות, במדינות המפתח המתנדנדות ואיך. הרי כבר למדנו פעם אחר פעם שפוליטיקת הזהויות אולי קיימת, אבל לכל אדם יש כמה וכמה מהן: מגדרית, מינית, כלכלית, דתית, שבטית ומה לא. הדבר היחיד שזה מבטיח הוא מערכת בחירות מעניינת כרגיל בארצות הברית ורעילה, או רעילה יותר. גם לכך אנחנו כנראה צריכים להתרגל.