שכר של שמונה שקלים וחצי לשעה, בלי תנאים סוציאליים או פנסיה ובלי יכולת לעזוב. אלה התנאים בהם מועסקים אסירים שעובדים בתוך בתי הסוהר בישראל - אך עבור יזמים פרטיים. עתירה שתידון בסוף החודש מקווה לשנות את המצב, בטענה כי הוא מנוגד לחוק ופוגע בכבוד האדם.
מי שהגיש את העתירה הוא שמואל קריב, אסיר המרצה מאסר עולם בגין רצח שביצע בתחילת שנות ה-90. כיום הוא בן 66, ועובד בין כותלי כלא רימונים עבור יזם פרטי. עבודתו היא לארוז בחבילות שקיות לחם. הוא עובד חמישה ימים בשבוע, מ-08:00 עד 15:00, והשכר משולם לו לפי מספר החבילות שהוא מספיק לארוז. לפעמים הוא מקבל בונוס על עבודה טובה, שנע בין כמה שקלים בודדים לעשרות שקלים. את העתירה הגיש קריב באמצעות עורכי הדין עידית צימרמן ומשה קשלס ממערך הקליניקות באוניברסיטת תל אביב.
עוד בוואלה! NEWS
הזמנה לחתונה שנגמרה במעצר: ההקלטה שהפילה את מייסד טלגראס
"לא ידעתי על זהות יושב הרכב": החשוד בתקיפת שגריר פולין התנצל
איראן: נביס את ברית אמריקה-ישראל; ארה"ב משיבה דיפלומטים מעיראק
לפי שב"ס, 200 אסירים בישראל מועסקים כמו קריב במפעלים פרטיים בין כתלי הכלא. על פי החוק, אסיר חייב לעבוד, ואם יסרב יכול שירות בתי הסוהר להטיל עליו סנקציות משמעתיות. החוק גם קובע כי רק כאשר מדובר בעבודה שהיא "מחוץ למוסדות המדינה", יש לקבל את הסכמתו של האסיר, אך בכל מקרה עליו לקבל שכר.
בשנת 2001 דן בג"ץ בנושא וקבע כי עבודות במפעלים של יזמים פרטיים שנמצאים פיזית בתוך הכלא, כמו זה שבו עובד קריב, ייחשבו עבודה בתוך מוסדות המדינה. המשמעות היא שאסיר לא יכול לסרב לעבוד בהם. עוד קבע בג"ץ כי אף על פי שאסירים אינם זכאים לשכר המינימום הקבוע בחוק, השכר שמשולם להם צריך להיות סביר.
השכר שמשולם כיום לאסירים עומד על 13.7 שקלים לשעה. כאשר בג"ץ הכריע בנושא, לפני 18 שנה, עמד שכר האסירים על 12.9 שקלים לשעה, שהיו 82% משכר המינימום דאז. אלא ששכר האסירים אינו מוצמד לשכר המינימום, ועודכן מאז פעם אחת בלבד. המשמעות היא ששכר האסירים כיום שווה 47% בלבד משכר המינימום לשעה שקובע החוק. לטענת העותרים השכר הזה אינו סביר, אינו מידתי, ופוגע בכבוד האדם של האסירים. אלא שחלק מהם לא מקבלים אפילו את השכר הנמוך הזה.
שכר לפי מספר השקיות שנארזו
תקנות שב"ס קובעות כי בעבודות במפעלי יזמים ישתכרו האסירים לפי שעה. אולם מתברר כי למרות זאת, לפחות חלק מהאסירים מקבלים שכר בהתאם לתפוקה. כך, קריב מקבל שכר לפי מספר השקיות שהוא מצליח לארוז בשעות המשמרת. בממוצע, השכר שהוא מקבל בפועל שווה ערך לשמונה שקלים וחצי לשעה. השכר משולם לו על ידי שב"ס, וללא תלוש משכורת מסודר. עוד נטען בעתירה כי שירות בתי הסוהר סירב לחשוף את החוזה עם היזם שעבורו עובד קריב.
בעתירה מבקש קריב מבית המשפט המחוזי מרכז, בשבתו כבית משפט מינהלי, לשנות את ההלכה שנקבע בבג"ץ בתחילת העשור הקודם, בין היתר בשל הזינוק בפער בין שכר באסירים לשכר המינימום. לדבריהם, על בית המשפט להורות לשב"ס להפסיק לשלם לאסירים לפי תפוקה, אלא רק לפי שעה, וכן להעלות את שכר המינימום השעתי.
בכתב התשובה שהגישה המדינה נטען כי מאז פסיקת בג"ץ ב-2001 לא חל שינוי נסיבות שמצדיק דיון מחודש בסוגיה. יתרה מכך ציינו כי התכלית של העבודה בבית הכלא אינה כלכלית, ויש לה מטרות שונות כמו שמירה על הסדר בבית הסוהר ושיקום האסירים. בשל כך, נכתב, בין שב"ס לבין האסיר לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד.
עורכי הדין צימרמן וקשלס, שמייצגים את קריב, מסרו כי "אסירים בכלא חייבים לעבוד ולא בוחרים בכך. רבים מהם עובדים ושכרם משולם לפי תפוקת עבודתם מבלי שמובטח להם סכום מינימלי, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון. האסיר הזקן והאיטי ירוויח מעט והצעיר ירוויח יותר. שיטת השכר הזו פסולה ומבזה". עוד הוסיפו כי "בקרוב בית המשפט יידרש לסוגיה החשובה הזו ואנחנו מקווים שהקריאה לשינוי תזכה לאוזן קשבת".
משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה כי "המענה של שב"ס לעתירה הוגש לבית המשפט כמקובל לפני חודשיים, והיא תידון בפניו בתאריך שנקבע".