לראשונה מאז הואשם ברצח גרושתו אופירה חיים, החל הבוקר (שלישי) דוד חיים במתן עדות בפרשה בבית המשפט המחוזי בלוד. חיים הועמד לדין בגין רצח בכוונת תחילה של גרושתו, שיבוש הליכי משפט ומסירת ידיעות כוזבות. מחצית מבני משפחתו הופיעו באולם בית הדין עם חולצות עליהן דיוקנה של אופירה והמחצית השניה צעקו לנאשם ברצח "תהיה חזק".
על פי עובדות כתב האישום, שהוגש בידי עו"ד יעל זליג, הנאשם ואופירה חיים היו נשואים והתגרשו בשנת 2004. השניים חלקו מתחם מגורים אחד, יחד עם בני משפחה נוספים. על רקע סכסוכים משפחתיים וכספיים בין השניים, החליט דוד חיים לרצוח את אופיה והחל בתכנון הרצח. "היו טונים מאוד גבוהים", העיד חיים על האווירה הקשה בין השניים ששררה בערב הרצח. במסגרת זו פנה לאדם שעבד עבורו בגינון וביקש ממנו לחפור בור בחצר האחורית של ביתה של המנוחה, בסמוך לעצי פרי, בטענת כזב כי הוא זקוק לבור לצורך טיפול בנזילת מים.
לקריאה נוספת:
חנק בחבל - והלך לשחק בקלפים: אישום נגד רוצח גרושתו אופירה חיים
חנק בחבל ושכר עובד שיחפור בור לגופה: פרטים חדשים על רצח אופירה חיים
הנתק מהבנות, המתיחות עם הגרוש: הקרע המשפחתי שהסתיים ברצח אופירה חיים
ביום 20.06.18, בשעות אחר הצהריים, הצטייד חיים בחוט ניילון והכניסו לכיס מכנסיו. הוא ביקש לשוחח עם המנוחה מחוץ לביתה, ובשיחה ביקש ממנה מספר דברים הקשורים למגוריהם ולבני המשפחה, אך המנוחה סירבה לכל בקשותיו. "הלכתי מטר לכיוון המוסך, לקחתי שם חוט דק, של תותים וזהו", העיד היום בבית המשפט. "לא ידעתי מה קרה נכנסתי לאמוק ועשיתי את מה שעשיתי. חנקתי אותה - אך לא יודע כמה זמן, לא ידעתי איפה אני נמצא שם".
"עמדתי מאחוריה", המשיך חיים. "עמדתי מאחוריה, היא הסתכלה על הבור בחצר וחנקתי אותה, לא יודע כמה זמן. חשבתי על זה שאני רוצה לפתור את הבעיה, שלא יהיה לנו צרות ממנה. אנחנו פחדנו ממנה פחד מוות. אין אחד שלא פחד ממנה ובגלל זה נידו אותה ולא דיברו איתה. אחרי כמה דקו הוצאתי את החוט, ראיתי שהיא כולה הייתה כחולה, וללא דופק. ראיתי שהיא מתה. נבהלתי לא ידעתי מה לעשות". אחר כך סיפר, כי את הבור שהכין מבעוד מועד סמוך לעצי הפרי העמיק ל-80 ס"מ לאחר שחש בפחד מהמעשה. "קברתי אותה שם, כיסיתי והלכתי משם". את הגופה כיסה בחול עד שלא ניתן היה להבחין בדבר.
לאחר ביצוע המעשה פעל הנאשם במטרה להסתיר את מעשה הרצח ולמנוע את גילויו. כך, הנאשם ריסק את מכשיר הטלפון הנייד של המנוחה, לקח את תיקה של המנוחה מביתה וגזר את כרטיסי האשראי שהיו בארנקה. את כל אלו, יחד עם חוט הניילון באמצעותו ביצע את הרצח, השליך לפח אשפה המרוחק מביתו. לאחר שהחלו החיפושים בעקבות המנוחה מסר הנאשם עדות כוזבת בתחנת המשטרה לפיה אינו יודע דבר אודות היעלמותה, ואף הציג עצמו כמי שמסייע בחיפושים אחר המנוחה, על אף שכל העת ידע שאינה בין החיים.