בליכוד גיבשו מתווה שעשוי לסיים את משבר הגיוס בממשלה, ולפי פרטיו שהגיעו לוואלה! NEWS, הקואליציה הבאה תקדם את החוק שגיבש משרד הביטחון ואושר בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה, אך יתווסף בו סעיף שיאפשר לממשלה לשנות בעתיד את יעדי הגיוס של החרדים שיופיעו בנוסח החוק.
שינוי משמעותי נוסף הוא סעיף שיופיע בהסכם הקואליציוני עם המפלגות החרדיות ובו ייכתב כי הממשלה תפעל ברוח מדיניות של מדינה יהודית, לפיה אדם לא ייכנס לכלא בעוון לימוד תורה. עד כה לא נקבע איך לרכך את התנגדות החרדים לסעיף שקובע כי אם לא יעמדו ביעדי הגיוס במשך שלוש שנים, יפקע סופית החוק שפוטר את תלמידי הישיבות מגיוס לצה"ל סופית. ייתכן כי גם סעיף זה יהיה נתון לשינוי בהחלטת ממשלה.
את פרטי המתווה העביר בימים האחרונים השר יריב לוין, ראש צוות המשא ומתן של הליכוד, לנציגים ביהדות התורה ובש"ס והם הביעו הסכמה עקרונית. עם זאת, החרדים התנו את אישורם בכפוף להסכמה של מנהיגיהם הרוחניים. הפרטים הועברו גם לידי בכירים בישראל ביתנו, אך במפלגה אמרו כי "לא דובים ולא זבובים".
לקריאה נוספת:
ביהדות התורה מודים: "כמעט בלתי אפשרי לקדם את חוק לימוד תורה"
בהימנעות הערבים: ליצמן לא שולל תיקון לחוק הגיוס ללא הסכמת ליברמן
בגלל עבודות האירוויזיון בשבת: יהדות התורה ביטלה פגישת מו"מ עם הליכוד
הנוסח המוצע על ידי הליכוד טומן בתוכו קשיים משפטיים, וההערכה היא כי ככל שהחוק יאושר בקריאה שניה ושלישית, הוא ייפסל על ידי בג"ץ. ההערכה זו מבוססת על כך שבמתווה המוצע מופיעים סעיפים דומים לאלו שהובילו את פסיקת בג"ץ הקודמת לפסול את החוק כי הוא אינו שוויוני.
הפתרון שתקדם הקואליציה כדי להתגבר על המכשול המשפטי הוא קידום פסקת ההתגברות המאפשרת לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ. מי שמתנגד לפתרון הוא יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שהצהיר בשבוע שעבר כי את פסקת ההתגברות יסכים לקדם רק לאחר אישורו הסופי של חוק הגיוס.
החוק המדובר הוא נוסח שגובש במשרד הביטחון במהלך הכנסת ה-20 היוצאת, ונוסחו נועד לקבוע יעדי גיוס, לפיהם 3,348 חרדים יגויסו לצה"ל בשנה הראשונה, ועוד 648 יתגייסו לשירות הלאומי. בהמשך יעלה בהדרגה המספר מ-3,617 בשנה השנייה ועד 5,737 בשנת 2027. לפי המתווה שהציעו בליכוד, יעדים אלה יינתנו לשינוי על ידי הממשלה.
עוד קובע החוק כי גם בשנתיים הראשונות לא יוטלו כל סנקציות אם המכסות לא ימולאו. מהשנה השלישית, ישיבות שלא יעמדו במכסות הגיוס ייענשו בשלילת חלק מהתקציב. אם במשך שלוש שנים רצופות ירדו אחוזי גיוס החרדים ב-85% מהיעד, יפקע החוק - ויחול חוק שירות חובה. הנוסח שעורר את התנגדותם של חלק מהחרדים, קבע גם כי צעיר יוגדר חרדי אם למד במסגרת חרדית עד גיל 15, גם אם יצא בשאלה לאחר לימודיו.
ביולי 2018 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את החוק, למרות חוסר הסכמות בקואליציה ואיום המפלגות החרדיות בפרישה מהממשלה. נתניהו התחייב שלפני אישורה הסופי, ההצעה תעבור שינוי לשביעות רצונן של ש"ס ויהדות התורה. סגן השר יעקב ליצמן וסיעת אגודת ישראל בראשותו הובילו קו קיצוני נגד החוק וסירבו לקדמו.
נציגי הסיעה דרשו לערוך בו שינויים, אולם ליברמן, שכיהן כשר הביטחון, סירב לתמוך בכל שינוי. נתניהו ביקש לאשר את החוק בתמיכת יש עתיד, אך יו"ר המפלגה ח"כ יאיר לפיד חזר בו מתמיכתו בנוסח. לאחר מכן, הכריז נתניהו כי הולכים לבחירות.
ח"כ יאיר לפיד, מראשי מפלגת כחול לבן, הגיב בחשבון הטוויטר שלו לחשיפת וואלה! NEWS על המתווה, וכתב כי "כרטיס היציאה מהכלא של נתניהו כולל גם את מכירתם של ערכי היסוד של צבא העם". הוא הוסיף: "אם הקומבינה של ביבי עם המפלגות החרדיות תעבור, כל מי שיש לו ילד שצריך להתגייס לצבא ידע שיש כאלה שהילדים שלהם לא צריכים להתגייס כי ביבי צריך חסינות מליצמן ודרעי. ליברמן? לא התחייבת שלא תשונה אף אות בחוק הגיוס?". חברת מפלגתו, ח"כ קארין אלהרר, הגיבה אף היא ומסרה כי "מתווה הגיוס המוצע של הליכוד הוא מה שראש הממשלה מומחה בו - קומבינה. זהו".
(עדכון ראשון: 06:00)