בשלב כלשהו אתמול (ראשון) בערב, בצמרת חמאס התבשלה ההבנה שעליהם להגיע להפסקת אש. ייתכן שההפצצות המסיביות עשו את שלהן, ייתכן שהיו אלה הפגיעות במחסני אמל"ח ובסיכול הממוקד של חאמד אל-חודארי, אחראי העברות הכספים מאיראן (לפי צה"ל ושב"כ), לצד השמדת בניינים רבי קומות בלב עזה, שהצליחו לגרום אט אט לראשי הארגון להבין את משמעות המשך הלחימה, בזמן שמנהיג הארגון בעזה יחיא סינוואר נמצא בקהיר מנותק מהרצועה.
המסר משלל המתווכים, האו"ם, מצרים וקטאר, היה שישראל אינה ממהרת להגיע להפסקת אש. ייתכן שזה חישוב מוטעה של ראשי חמאס. הנחת צמרת הארגון היתה שבישראל ימהרו לסיים את הלחימה ואולי אף יימנעו מתגובה נרחבת לירי רקטות, בגלל רגישות החגים והאירוויזיון. שבצד הישראלי שידרו למתווכים השונים את מה שניסו להבהיר לתקשורת בשלל תדריכים: גם אם העימות יגלוש ליום הזיכרון ויום העצמאות ואפילו לימי הארווויזיון הרי שאין כוונה לעצור.
עוד בוואלה! NEWS:
בניין שהסתיר מנהרה, מבנה סייבר וביטחון הפנים: יעדי חמאס שהושמדו
בצה"ל טוענים: האם והתינוקת בעזה נהרגו מנשק של חמאס
סיכול ממוקד: בכיר חמאס האחראי על העברת כספים מאיראן חוסל בעזה
יותר מכל השפיעה על החלטת חמאס ההבנה שאת היום הראשון של חודש הרמדאן יעבירו תושבי הרצועה בהפצצות, וגם זה שיקול. בכירים בארגון תדרכו עיתונאים בעזה שאין בכוונת חמאס להפסיק את הלחימה עד להסכמה ישראלית לשינוי המציאות מול הרצועה באופן דרמטי, כמו פתיחת מעבר ימי בטוח בין קפריסין לבין עזה. אלא שהצהרות מתלהמות לחוד ומעשים לחוד. חמאס הבין שיש מגבלה ליכולת להגיע להישגים, והמעט שניתן הוא לחזור לתנאים ערב ההסלמה.
אלה ההבנות לפי מקורות פלסטינים, שהגיעו אליהן הצדדים באמצעות המתווכים: חמאס וישראל יעצרו את האש. אותן הקלות שהתקבלו במסגרת הסכם ההבנות הקודם, כמה שבועות לפני הבחירות: הרחבת אזור הדייג, כניסת סחורות בהיקפים גדולים, והמשך העברת הכספים הקטארים דרך האו"ם. ההפגנות על הגדר לא ייעצרו, גם בלוני התבערה לא. עולם כמנהגו נוהג.
"ההישג" של חמאס
"ההישג" הגדול של חמאס הוא נכונות ישראל לחדש שיחות בנושא הפרויקטים ההומניטריים בעזה, בהם שיפור תשתית החשמל והמים. כך, ההגעה להסכם עצירת לחימה, סללה דרך להסלמה הבאה. ייתכן שזה יקרה בשבועות הקרובים, או לאחר הרמדאן ועיד אל פיטר.
גם בבוקר שאחרי הפסקת האש כל האלמנטים שערערו את המצב הלא יציב בין ישראל לחמאס ממשיכים להתקיים: הרשות הפלסטינית מסרבת לקבל אחריות על הרצועה ועושה לא מעט כדי לייצר מצוקה כלכלית; הג'יהאד האסלאמי ממשיך לנסות לגרור את האזור למלחמה, גם במסגרת התחרות מול חמאס וגם לנוכח היעדר מנהיגות סמכותית של המזכ"ל הטרי יחסית, זיאד נחלה.
וישראל שמסרבת לדבר עם חמאס אך מדברת איתו בעקיפין, ואינה ממהרת לספק פתרונות בעלי משמעות אסטרטגית לרצועה, שאולי ימנעו הסלמה או ידחו אותה. ועד אז, עוצרים את האש.