לקראת כינונה של הכנסת ה-21 היום (שלישי) וואלה! NEWS אסף את השיאים של הכנסת לדורותיה, ומהם עולה כי הח"כ שכיהן הכי הרבה זמן בכנסת במצטבר הוא נשיא המדינה המנוח שמעון פרס עם 17,272 ימים שהם 48 שנים ו-14 כנסות, הח"כ שכיהן הכי פחות זמן במצטבר היא אורנה אנג'ל ממפלגת העבודה שהייתה בתפקיד למשך שבוע בלבד.
עוד בוואלה! NEWS:
צה"ל: הרקטה - ירי מכוון של הג'יהאד האסלאמי; מרחב הדיג יצומצם
דיווח: "העסקה עם ישראל לא נגמרה, עצמות חיילים יוחזרו"
הכנסת ה-21 יוצאת לדרך, ואיתה המוקשים: גיוס, תאגיד ובג"ץ
פרס קוטף את השיא בקטגורית "הגיל המקסימלי של חבר כנסת במהלך כהונתו" כשהגיע לגיל 83 ו-315 יום. אחריו, דוד בן גוריון עם 92 ימים פחות ורפי איתן עם שנה ו-222 ימים פחות מפרס. את השיא בקטגוריית "הגיל המינימלי של חבר כנסת במהלך כהונתו" שבר השר לשעבר משה ניסים עם 24 שנים ו-234 ימים.
הכנסת שבה כיהנו 37 נשים, שיא של כל הכנסות, היא זו היוצאת. לעומת זאת, בכנסת השמונה עשרה והשש עשרה שהגיעו למקום השני בקטגוריה זו כיהנו רק 25 נשים.
הכנסת השלישית כיהנה במשך הכי הרבה זמן, למשך 4 שנים וארבעה חודשים לעומתה, הכנסת הרביעית כיהנה הכי פחות זמן למשך 644 ימים שהם שנה ותשעה חודשים בלבד.
בכנסת היוצאת, הכנסת ה-20 היו 32 חילופי גברי- הכי הרבה עד היום. הסיבה לכך היא בין היתר תיקון החקיקה שזכה לשם "החוק הנורווגי", אשר נחקק ביולי 2015 ומאפשר לחברי הכנסת הממונים לתפקיד שר או סגן שר להפסיק את חברותם בכנסת ולפנות את מקומם לבא בתור ברשימת סיעתם. בעקבות החילופים עלה ב-6 מספר הנשים בכנסת והגיע לשיא חדש של 37 חברות כנסת בסך הכול, כש-35 כיהנו בו זמנית.
בכנסת זו עברו כל חילופי הגברי בשלום, אך לא תמיד כך היה. בשנת 1981 נרצח ביריות בירושלים ח"כ חמאד אבו רביעה מהרשימה הערבית המאוחדת, לאחר שסרב להתפטר במסגרת הסכם רוטציה שנחתם בסיעתו ולפנות את מקומו לבא אחריו ברשימה. בניו של מי שהיה הבא אחריו ברשימה, ג'אבר מועדי, הורשעו ברצח, מה שלא ביטל את השבעתו של אביהם, שכיהן כחבר כנסת כששה חודשים, עד לפיזורה.
בבחירות לכנסת ה-4 התמודדה מפלגה עדתית נוספת בשם 'ליכוד יוצאי צפון אפריקה', שביקשה לייצג את עולי מרוקו. בראשות המפלגה עמד דוד בן הרוש, שהריץ את רשימתו לכנסת בעודו יושב בן סורג ובריח, לאחר שהורשע חודשים ספורים לפני כן בהפרעה לשוטר ובהחזקת אקדח ללא רישיון. המפלגה קיבלה 8,200 קולות וחסרו לה רק 1,200 כדי לעבור את אחוז החסימה, מה שהיה מביא לשחרורו של בן הרוש מהכלא - היישר לבית המחוקקים כחבר כנסת מן המניין.
למה דווקא 120 חברי כנסת?
בכל מערכת בחירות שואלים כולם מי יהיו 120 האנשים שיבחרו לייצג את העם ולעצב את פניה של המדינה בשנים הבאות. אבל מדוע דווקא 120? מספר חברי הכנסת בישראל נקבע בהשראת מספר החברים בכנסת הגדולה, שהייתה המוסד העליון של חכמי ישראל מימי עזרא ונחמיה ועל אף שהאוכלוסייה בישראל גדלה פי 10 מיום הקמת המדינה, מספר חברי הכנסת לא השתנה.
הצעות להגדלת מספר החברים בכנסת עלו לא אחת, בין היתר על ידי חלק מחברי הכנסת עצמם. שינוי שכזה מחייב כמובן בהליך חקיקה מלא ורוב בכנסת, אולם עד היום טרם הושלם הליך שכזה. הכנסת מצדה נערכת כבר היום במישורים השונים למצב שבו תתקבל החלטה מידית להגדלת מספרם של חבריה.
רבים מודעים לחסינות הניתנת לחברי הכנסת, אולם מעטים יודעים שגם משכן הכנסת זכה למעמד דומה. אל מול חסינות חברי הכנסת הנוגעת למעשים שביצעו במסגרת תפקידם או בחסינות מפני העמדה לדין. משמעותה העיקרית של חסינות המשכן והמתחם המקיף אותו היא הזכות לפעול כגוף עצמאי לחלוטין, כאשר אף גורם לרבות המשטרה וגופי הביטחון, אינו רשאי לפעול בשטחה ללא היתר מיושב ראש הכנסת. קצין הכנסת, אנשי משמר הכנסת והסדרנים הם האמונים על קיום הסדר והביטחון במשכן ויו"ר הכנסת רשאי לתת להם כל הוראה הנראית לו נדרשת, כדי לאפשר לח"כים לעבוד במשכן ללא הפרעה, מבפנים או מבחוץ.
ב-1952, זמן קצר לפני שנחקק החוק שהעניק לראשונה חסינות למשכן, התקיימו ליד הכנסת ששכנה אז בבית פרומין בירושלים הפגנות סוערות נגד הסכם השילומים עם ממשלת גרמניה. באחת ההפגנות נזרקה אבן על ידי מפגינים מהרחוב, חדרה אל הכנסת ופגעה בראשו של חבר הכנסת חנן רובין. למרות זאת, הדיון על הענקת החסינות למשכן היה סוער, בעיקר נוכח החשש כי היא תשלול מהאזרחים את זכותם למחות בקרבת הכנסת.
הפסוק מתהילים שסיבך את הרב כהנא בכנסת
על פי החוק, עם בחירתו מצהיר חבר הכנסת אמונים למדינת ישראל. החל מאמצע שנות ה-90 מתבקשים חברי הכנסת במעמד זה לוותר גם על אחזקת כל אזרחות זרה כתנאי מקדים להשבעתם, ובתנאי שהדבר מתאפשר מבחינת המדינה הזרה, זאת כדי למנוע מצבים של ניגוד עניינים.
כשהושבע לכנסת בשנת 1984, הוסיף הרב מאיר כהנא לנוסח ההצהרה המקובל -"מתחייב אני", גם את הפסוק מתהילים "ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד". מטרת התוספת הייתה למנוע שלילה של אזרחותו האמריקנית, שכן החוק האמריקני אוסר על הצהרת אמונים למדינה זרה. אף שבאותה עת קיבל יושב ראש הכנסת את ההצהרה מחמת הספק, בהמשך שללה ועדת הכנסת את סמכויותיו, לאחר שהצהיר בגלוי על הכוונה שעמדה מאחורי המעשה, אל מול תביעה שהוגשה נגדו בארה"ב. בהמשך, כדי להשיב לו את מעמדו וסמכויותיו כחבר כנסת, נאלץ הרב כהנא לחזור על הצהרת האמונים שוב וללא תוספות.
