התחייבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקרוא ברמת הגולן ישוב או שכונה על שם הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, התקבלה בהרמת גבה וגם לוותה בבדיחות. כנראה דמותו השוביניסטית, הבוטה והשנויה במחלוקת של נשיא ארצות הברית היא שגרמה לכך.
בעקבות דברי נתניהו בעת ביקור באתר החרמון, אף היו שהגיבו בביקורת. חבר הכנסת הטרי, יועז הנדל (כחול לבן) אמר כי "עם כל הכבוד לנשיא האמריקני, המסורת הציונית לקרוא ישובים על שם נופלים חשובה יותר. רס"ן חגי בן ארי ממושב נוב ברמת הגולן מפקד סיירת צנחנים שנפצע קשה בצוק איתן ומת מאוחר יותר מפצעיו ראוי להנצחה בעיני פי כמה וכמה מטראמפ".
אם אכן יקרא בסוף ישוב בגולן על שמו של נשיא ארצות הברית לא יהווה הדבר תקדים. כבר לפני 69 שנה הוקם בישראל מושב שנושא את שמו של נשיא אמריקני. מדובר במושב "כפר טרומן" שנקרא על שם הנשיא ה-33 של ארצות הברית, הארי טרומן.
עוד בוואלה! NEWS
"מעינוש ילדה שלי, גזלו אותך עם תשעה מלאכים" | שנה לאסון צפית
אחרי מסע ברכבת: קים הגיע לרוסיה לקראת הפגישה עם פוטין
"מזועזעים": שליח חב"ד בניירובי ואשתו הותקפו במהלך שוד אלים
עיתון "הבוקר" מ-5 בספטמבר 1950 בישר כי "שמו של נשיא ארצות הברית נקרא אתמול על ישוב חדש במזרחה של שפלת לוד. השם 'כפר הארי ס. טרומן' יקרא על המושב של 'בני הראל', שאדמותיו משתרעות בין כפר בית נבאללה ושדה התעופה בלוד, ותושביו הגיעו להתחלה של משק מעורב בריא".
כסנאטור הביע טרומן את תמיכתו בתנועה הציונית ובמהלך מלחמת העולם השנייה הצהיר על הצורך בהקמת מדינה ליהודים. הוא כיהן כנשיא ארצות הברית בין השנים 1953-1945, התקופה המכריעה ביותר עבור התנועה הציונית - ימי מלחמת העצמאות, הקמת המדינה וקליטת גלי עליה גדולים. הוא היה המנהיג הראשון שהביע תמיכה בהקמת מדינת ישראל; דקות לאחר הכרזתו של ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון ב-14 במאי 1948 על הקמת המדינה, הכירה ארצות הברית בהנהגת טרומן במדינת ישראל.
ארצות הברית בהנהגתו גם העבירה סיוע כספי לישראל בהיקף עשרות מיליוני דולרים בשנה, סיוע שעם השנים הלך וגדל. טרומן תמך בכינון משטר בינלאומי בירושלים והקפיד על קיום אמברגו על עסקאות נשק עם ישראל ב-1948.
חיצי הביקורת על הקמת כפר טרומן
אולם הקמת כפר על שם הנשיא טרומן זכתה לחצי ביקורת מצד עיתון "קול העם" של המפלגה הקומוניסטית. "הקרן הקיימת לישראל החליטה לקרוא לכפר על שמו של נשיא ארצות הברית, סמל העולם המערבי", כתבו ב"קול העם" שהעדיפו שישראל תבחר באורינטציה סובייטית. בטור נכתב כי על הבמה עליה נערך טקס הקמת המושב הונף דגל ישראל ומתחתיו דגל אדום קטן, "אולם מיד לאחר שהגיעו למקום כמה אורחים אמריקנים, בעלי המאה, היה מי שהסיר מיד את הדגל האדום. הדגל נעלם ולא היה עוד".
עוד כתבו כי הנציג האמריקני הבטיח למתיישבים סיוע ורמז כי על ישראל להשתעבד ל"תכנית טרומן" שנועדה לסייע למדינות ולמנוע מהן לעבור לגוש הקומוניסטי. ב"קול העם" ראו בהתרחשות על הבמה סמליות שמשרתת את הקו של העיתון: "נציג בעלי ההון מאמריקה מבטיח לדאוג ל'נוחיות' המתיישבים ולשלוח להם כמה דולרים, תמורת ויתור על הדגל האדום. הוא מוכן כנראה לפזר לכל עבר הבטחות... כי ישלח להם מאמריקה קצת דולרים בתנאי שעמלי ארצנו יתכחשו לחזון הסוציאליזם, לחזון של עולם חופשי בלי מנצלים ומנוצלים".
עוד לפני קום המדינה נהגה התנועה ציונית להנציח שמם של אישים ביישובים שהוקמו. כמעט תמיד היו אלו שמות של מנהיגים יהודים וציוניים, או נדבנים שתרמו כסף רב לתנועה הציונית. אולם כמו הכרת התודה שהביעה התנועה הציונית כלפי הנשיא טרומן, 28 שנים לפני כן היה זה מנהיג זר אחר שזכה להכרת תודה על ידי הנצחת שמו ביישוב. מדובר בשר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, שאת שמו נושא מושב בלפוריה שבעמק יזרעאל.
המסמך עליו חתם ב-2 בנובמבר 1917 ומכונה "הצהרת בלפור" נחשב להישג מדיני אדיר לתנועה הציונית והיווה יסוד מרכזי בדרך להקמת מדינה עצמאית. הצהרת בלפור אמרה כי בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. בעם היהודי היווה תאריך מתן ההצהרה יום היסטורי ובמשך שנים רבות יום זה היה יום חג ליהודים בארץ ישראל ובתפוצות. ביום השנה החמישי להצהרה הוקם ישוב בעמק יזרעאל וכאות תודה לרוזן בלפור נקרא שמו "בלפוריה".
מנחם שינקין, שלימים זכה "רק" בהנצחת שמו ברחוב בתל אביב, כתב עם הקמת בלפוריה בעיתון "דואר היום" כי "קרבת המושבה החדשה לתחנת מסילת הברזל (לעפולה 1 וחצי קילומטר), מקומה על יד הכביש המוביל מחיפה ומירושלים לנצרת וטבריה, קרבתה כמהלך שעה ברכבת או בכביש מחיפה, כשתי שעות מטבריה וכשלוש ארבע שעות מירושלים - כל זה נותן תקווה למתיישבים החדשים לכישרונותיהם ולמרצם".
בריטי נוסף שתמך בהתלהבות בתנועה הציונית וזכה בשל כך להנצחת שמו ביישוב היה חבר הפרלמנט ג'וזאיה (יאשיה) קלמנט וודג'ווד. הוא היה מסור לרעיון הציוני ותמך בהתלהבות בתנועה הציונית. בימי מלחמת העולם השנייה סייע בפעולות הברחת יהודים מאירופה הנאצית. הוא מת בשנת 1943 ושש שנים אחר כך נקרא על שמו המושב גן יאשיה שבעמק חפר. על שמו גם רחובות בישראל וב-1946 נקראה על שמו אוניית מעפילים בשם "קולונל יאשיה ווג'ווד". האונייה נתפסה על ידי הבריטים ואלף המעפילים שהיו עליה נשלחו למחנה המעצר בעתלית.
עוד בריטי שהיה מסור לרעיון הציוני הוא אורד צ'ארלס וינגייט. שזכה לכינוי "הידיד" לאור התגייסותו להקמת "פלוגות הלילה המיוחדות" של ארגון ההגנה. וינגייט נחשב מניח היסודות של הכוח הצבאי העברי בכל הקשור ללוחמה זעירה, לוחמת לילה, לקיחת יוזמה ו"יציאה מן הגדר". על שמו של נקראו כפר הנוער "ימין אורד" שבשיפולי הכרמל ומכון וינגייט שליד נתניה.