פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שחיתות, אוליגרכים ופוטין: הפרק הבא בכיכובו של נשיא אוקראינה

      למרות חוסר הניסיון, הצליח הקומיקאי היהודי ולדימיר זלנסקי להפוך את הסדרה שבה שיחק למציאות ולהיבחר ברוב עצום לנשיאות בקייב. הוא ינסה לשפר את מצבה הכלכלי של המדינה, להוכיח שאינו "בובה" של אוליגרך ישראלי ולהתמודד עם תכניותיו של הנשיא הרוסי לשכנה ממערב

      שחיתות, אוליגרכים ופוטין: הפרק הבא בכיכובו של נשיא אוקראינה
      צילום: רויטרס

      תוצאות הבחירות באוקראינה מעט מצחיקות לא רק מכיוון שקומיקאי נבחר לנשיאות המדינה. המחשבה שהמדינה היחידה בעולם, חוץ מישראל, שבה גם ראש הממשלה וגם הנשיא הם יהודים היא אוקראינה, מכל המדינות בעולם, אירונית למדי. האבק שרואים ברחבי ארץ הספר - פירוש השם "או קראינה" - הענקית שבפאתי אירופה היא חריקת השיניים וההתהפכות בקברם של כמה מגדולי האנטישמים בהיסטוריה.

      בוגדן חמלניצקי - הגיבור הלאומי האוקראיני ומי שהלאומיות האוקראינית המודרנית כרוכה בו, פטלורה, בנדרה - פחות אנטישמי מהאחרים אבל משתף פעולה עם הנאצים (כחלק מהשנאה, שאינה בלתי מוצדקת, כלפי הרוסים ובעיקר ברית המועצות הסטליניסטית), לא היו חושבים על כך שראש הממשלה באוקראינה או גרויסמן והנשיא הנבחר הוא זלנסקי. זאת עוד מבלי לציין את האדם העומד מאחורי הנשיא - מממן ומגבה, ויש הטוענים שעומד כמפעיל בובות והמריונטה שלו - איגור קולומויסקי, אוליגרך אוקראיני-יהודי ישראלי. הבדיחות האנטישמיות כבר כותבות את עצמן, וסביר להניח שגם תיאוריות הקונספירציה.

      לקריאה נוספת בנושא:
      המיליארדר היהודי שמגלותו בישראל עשוי להכריע את הבחירות באוקראינה
      אוקראינה בוחרת: הקומיקאי היהודי בדרך להיות הנשיא הבא
      הקומיקאי שגילם את נשיא אוקראינה בדרך להפוך לכזה

      הקומיקאי היהודי, והמועמד לנשיאות אוקריאנה ולדימיר זלינסקי במהלך הצבעתו בקייב, אוקראינה 21 אפריל 2019 (רויטרס)
      גדולי האנטישמים מתהפכים בקברם. זלנסקי חוגג לאחר המדגמים, אתמול (צילום: רויטרס)

      "היסטורית, אנטישמיות אוקראינית קשורה מאוד לנסיבות פוליטיות ואינה תופעה קבועה. אנטישמיות אוקראינית התפרצה בעת משבר, מלחמה וכאוס חברתי, ובמצבים בהם היהודים נחשבו (ולעיתים קרובות גם היו) שייכים לצד של האויב", הסביר לוואלה! NEWS שלום בוגוסלבסקי, בלוגר ומורה דרך באוקראינה ומומחה לה. בין היתר, פרעות ת"ח ות"ט נבעו בין השאר מהמרד האוקראיני בפולנים, כאשר היהודים היו נציגי האצילים הפולנים בשטח וספגו את הזעם והשנאה.

      "משבר ומלחמה יש כיום, כאוס חברתי אין, ויהודי אוקראינה לא נחשבים היום כמי ששייכים או תומכים באויב", הוסיף בוגוסלבסקי. "כך שכרגע אנטישמיות היא תופעה שולית באוקראינה ומידת העיסוק בכך במערכת הבחירות הייתה בהתאם".

      הכירו את "משרת העם"

      אם האמנות מחקה את המציאות, הפעם קרה ההפך. הדרך של ולדימיר זלנסקי לארמון הנשיאות בקייב היא המקרה של אמנות - או לפחות בידור - המחקים מציאות.

      "משרת העם" - זלנסקי במציאות, החל מהערב, וזלנסקי הקומיקאי עד כה. זהו שמה של סדרת הטלוויזיה שלו, שפרק הפתיחה שלה מציג את מפגש האוליגרכים המנהלים את אוקראינה. הם מתכנסים לדון בשאלה חשובה: מי יהיה הבובה מטעמם שיהיה הנשיא הבא? המדינה במשבר, כיכר מיאדין בוערת וצריך מועמד. הרעיון הגדול שלהם, או כך לפחות חשבו, היה שכל מי שייבחר ממילא ימלא את הוראותיהם. "העם רוצה דמוקרטיה? שיקבל. נעשה בחירות, ובכל מקרה ינצח מישהו שאנחנו ננהל. מה יכול להשתבש?"

      וולודימיר גרויסמן, ראש ממשלת אוקראינה הנבחר, אפריל 2016 (רויטרס)
      המדינה היחידה חוץ מישראל בה גם רה"מ וגם הנשיא יהודים. הנשיא וולודימיר גרויסמן (צילום: רויטרס)

      מה שיכול להשתבש, בסדרה אך גם במציאות, הוא הרשתות החברתיות. מורה צעיר להיסטריה - זלנסקי - זועם על ביטול שיעור שלו, יוצא בנאום חוצב להבות שתמציתו, כמאמר הפתגם הידוע, הוא ש"עם השוכח את עברו אין לו עתיד". תלמיד מצלם את הנאום, מעלה אותו ליו-טיוב, התלמידים מגישים את מועמדותו לנשיאות - והוא נבחר. לאחר מכן, כשהוא נעז ברוחות רפאים מהעבר, ובקרובי משפחה מההווה, הוא מנסה לשנות, לתקן ולהילחם באוליגרכים - שכמובן משיבים מלחמה שערה.

      שתי עונות רצה הסדרה, ואת הסוף אנו יודעים - השחקן במאי מפיק, ולדימיר זלנסקי מימש אותה. הוא נבחר היום ברוב בלתי סביר כמעט, יותר מ-70%, לנשיא אוקראינה.

      האוליגרך שעשה סדר

      המלחמה בשחיתות לא הייתה מה שהפיל את הנשיא המכהן פורושנקו. בסופו של דבר הייתה זו הכלכלה. מצבה של אוקראינה החל להשתפר לאחרונה, לאט, אבל השפעות מהפכת 2014 וההתמוטטות שבאה בעקבותיה - הפלישה הרוסית וסיפוח קרים, המלחמה במזרח נגד הבדלנים הנתמכים בידי מוסקבה - עדיין קריטיות.

      "75% מהייבוא והיצוא היו קשורים לרוסיה. זה נפגע אנושות מאז 2014. הייצוא לאירופה והקשרים הכלכליים איתה אמנם כמעט הוכפלו, אבל ייקח הרבה זמן עד שזה יורגש בכיס של הציבור הרחב", מסביר בוגוסלבסקי. "האליטות מרגישות זאת כבר עכשיו, אבל הרוב ספג את עיקר המכה והשיפור טרם הגיע אליו. זה חלק מרכזי מאוד בהבנת תוצאות הבחירות. יש שני מפתחות לשיפור הכלכלה והם קשורים מאוד זה לזה: המשך פיתוח הקשרים עם אירופה ומלחמה בשחיתות. פורושנקו לא עשה את הדבר השני, וזאת הסיבה המרכזית שנפל".

      הסבר זה מעלה שאלה מעניינת - זלנסקי בסדרה אולי נלחם נגד האוליגרכים, אך זלנסקי במציאות נתמך בידי האוליגרך האוקראיני-ישראלי איגור קולומויסקי. האוקראינים, הציניקנים בתחום של יחסי הון-שלטון, מאמינים שיהיה הבובה שלו. לומר שקולומויסקי הוא טיפוס אקסצנטרי יהיה המעטה גסה, כי אם אדם שנוי במחלוקת וחשוד בשחיתויות שונות. מצד שני, אחרי הפלישה הרוסית למזרח אוקראינה והקמת יחידות "בדלנים" דוברי רוסית שנלחמו לנתק את כל מזרח אוקראינה, מעבר לנהר הדנייפר משלטון קייב ולהעביר אותה לשלטון מוסקבה, קולומויסקי עשה הבדל קריטי.

      מגזין איגור קולומויסקי מיליארדר אוקראינה (עיבוד תמונה , AP)
      תומך בזלנסקי במציאות, האוליגרך האוקראיני-ישראלי איגור קולומויסקי (צילום: APׁ)

      "בבלגן שאחרי הפלישה הרוסית למזרח אוקראינה, כשכל האזור היה במצב של אובדן שליטה, קולומויסקי חזר לעירו דנייפר כדי לעשות שם סדר", אומר בוגוסלבסקי. "הקהילה היהודית בדנייפר, אגב, היא אחת המפוארות והמצליחות באירופה. הוא השתלט על המשטרה ומילא אותה באנשי אמונו ובציוד חדש. היות שלאוקראינה לא היה צבא למעשה, הוא גם הקים וצייד מיליציות כדי להילחם ברוסים ובבעלי בריתם המקומיים. למעשה, רבים מייחסים לו את הצלתם של שאר המחוזות המזרחיים מגורלם של לוהאנסק ודונייצק, שעל חלקם השתלטו כוחות פרוקסי רוסיים והכריזו על שתי 'מדינות'".

      לכאורה קולומויסקי ניצח והכניס את הבובה שלו לארמון הנשיאות. עם זאת, כדאי לו לזכור את גורלם של קולגות, כמו בוריס ברזובסקי המתוחכם והמיליארדר, ממליך המלכים וממנה ראשי הממשלות, שהכניס את הבובה השקטה שלו, וולודיה, לקרמלין. הוא היה בחור שקט, לא כריזמטי ולא חכם, כך סבר ברזובסקי, שיהיה "חזית" מעולה. ברזובסקי והשאר ימשיכו בפרויקט שלהם - התעשרות, כשחלקם, כמו חודורקבוסקי, מבקשים להעלות את רוסיה על פסים אחרים, מערביים.

      כמה שהם טעו. אולי גם לקולומויסקי מצפה הפתעה - ולו מהסיבה שברורה לו ולנשיא החדש - שיחסיהם ייבחנו בכמה מיליוני עיניים מלאות ציניות. "אני לא בטוח עד כמה אכפת לאזרח הפשוט אם קולומויסקי יקבל בחזרה את הבנק שלו או לא", אומר בוגוסלבסקי, ציניקן בעצמו מהניסיון המר באוקראינה, ואולי גם בישראל. "אבל הוא כן יצטרך להפגין אי-תלות בו ובאוליגרכים באופן כללי. כמובן שאפשר גם להרים מצג שווא".

      פוטין משקיף מהצד

      אם כבר אנשים ציניים המשקיפים על האירועים, נשאלת השאלה גם מה עם האדם שבקרמלין. פורושנסקו, מבחינתו אויב מר, אמנם הודח, אך השאלה היא מה בעצם רוצה זלנסקי ומהן עמדותיו. "זלנסקי הוא נציג של האוכלוסייה דוברת הרוסית במדינה, אבל בשונה ממה שפרשנים מערביים נוטים לחשוב, זה ממש לא מצביע על קרבה פוליטית לרוסיה, ובטח לא על חיבה לפוטין", טוען בוגוסלבסקי. "ברור שזלנסקי לא מתחבר ללאומיות והיפר-פטריוטיזם אוקראיני, אבל במצב הנוכחי מדיניות פרו-רוסית היא פשוט בלתי אפשרית באוקראינה. אם רק ינסה, הלך עליו".

      עם זאת, פוטין בהחלט ינסה, ולא ברור אם מבחינת אוקראינה אין כאן הזדמנות להנמיך גובה להבות. מקורב לפוטין הפריח הצעה שלפיה רוסיה מוכנה להשיב את האזורים במזרח שעליהם השתלטה כדי לשפר את היחסים. אולם, אין ארוחות חינם, ודאי לא עם פוטין. התמורה תהיה פרסה במדיניות האוקראינית - התרחקות מאירופה, וכמובן שלילה מוחלטת של כניסת אוקראינה לברית נאט"ו.

      מבחינת רוסיה, אוקראינה אינה עוד "מדינונת" שקיבלה עצמאות בהתפרקות ברית המועצות, אלא הליבה. בקייב נולדה רוסיה, שם הייתה הבירה הראשונה, לשם הגיעו מביזנטיון קיריל ומתודיוס והביאו איתם את הכתב ואת האמונה. אוקראינה היא הגבול ממערב, היא קריטית למה שמכונה "רוסקי מיר" - עולם הרוסי. פוטין יילחם עליה, פשוטו כמשמעו.

      זלנסקי דובר הרוסית לא היה אנטי-רוסי, אך מדיניות רוסיה מאז שנת 2014 הפכה את אוקראינה לפטריוטית, ולמעשה למדינה שמצבה הולך ומשתפר, גם אם לא מספיק. זאת, כולל אצבע בעין לאויב, שכן או אח, ממזרח: הכנסייה האוקראינית קיבלה עצמאות מהכנסייה הרוסית, מה שמהווה השפלה אדירה לפוטין. לאוקראינה כבר יש כוחות מזויינים, בוטלו הוויזות לאיחוד האירופי. אלה הם דברים סמליים בחלקם, אך בעלי משמעות. זלנסקי התחייב במערכת הבחירות להתקרבות לאירופה, אבל לא עלה על טונים מתלהמים מדי מול רוסיה.

      נשיא רוסיה, ולדימר פוטין, בסימפרופול בחצי האי קרים 18 במרץ 2019 (רויטרס)
      כיצד יגיב לנשיא החדש? פוטין (צילום: רויטרס)

      בנוגע למדיניות פנים - פופוליזם, פופוליזם ועוד פופוליזם, אך כזה הנראה טוב: הוא מציע להכניס למערכת אלמנטים של דמוקרטיה ישירה. הוא מציע שהציבור יציע מועמדים, שיהיו משאלי עם ושתהיה הצבעה באינטרנט סטייל אסטוניה (אינטרנט מהיר לכל אזרח הוא מהבטחות הבחירות).

      בנוסף לכך, שירות הביטחון (SBU) לא יטפל בפשעים כלכליים (עם או בלי מרכאות), אלא יהיה הליך פשוט יותר להדחת נשיא מכהן, כאשר הוא עצמו מבטיח שירוץ רק לקדנציה אחת. הצעה נוספת היא שאחוז מסוים מרווחי המדינה יופקד בפיקדונות של הילדים שייפתחו עם הגיעם לבגרות, משכורתם של החיילים תעלה לסטנדרט של נאט"ו, ואוקראינה עצמה תחתור להצטרף לאיחוד האירופי ולנאט"ו - בכפוף למשאל עם, נושא שיש עליו כמעט קונצנזוס. שאלה מעניינת היא האם הסעיף האחרון יקודם או ייקבר, מה שיצביע יותר מכל על כיוון המשטר החדש. בסופו של דבר חשוב מה עושים, לא מה אומרים.

      סימן חשוב נוסף הוא האם זלנסקי יקבל שיחת ברכה מפוטין, והאם הם יקבעו מפגש קרוב. אם ייצא למוסקבה כמפגש ראשון - מה שבהחלט עשוי להיות הגיוני בהתחשב בהיסטוריה ובגיאוגרפיה של שתי המדינות, זה יצביע על כיוון. כמו גם אם המפגש הראשון שלו יהיה עם בריסל.

      האנטישמיות תתגבר?

      לגבי היהודים מסביר בוגוסלבסקי כי הם, "כמו כל השאר, לא תמכו או התנגדו בו בגלל יהדותו. אני מניח שיש חשש והוא גם מוצדק: אם זלנסקי ינקוט בעמדה תקיפה מול רוסיה, תהיה התגברות באנטישמיות מהצד הרוסי והפרו-רוסי". יש הטוענים שמהפכת 2014 הייתה השתלטות יהודית על אוקראינה. "אם יגלה עמדה רכה, נראה התגברות באנטישמיות אצל לאומנים אוקראינים, שכרגע מתרחקים ברובם הגדול מעמדות כאלה", הוא מוסיף.

      אין צורך לציין שאוקראינה איננה מדינה שההיסטוריה שלה נוחה לגמרי לעם היהודי. היה תחום המושב, היהודים פוגרום אחרי פוגרום, הם חיו עם שכניהם - ונרצחו בשואה. כמו מדינות רבות בעולם, אוקראינה חווה היום אנטישמיות. בהכירנו את אחינו הם חשים היום גאווה, וחשש. בולטות של יהודים במדינות שונות, מרוסיה דרך גרמניה ועד העולם האיסלאמי, לא תמיד נגמרו טוב מבחינה היסטורית.

      לדברי בוגוסלבסקי, "פן אחד אופטימי יש לבחירות האלו ללא שום ספק, וזה צפוי לשלוח גלי הדף בכל האזור: מדינה פוסט-סובייטית ענייה, מושחתת ומבולגנת, בלי מסורת דמוקרטית או של ניהול מדינה בכלל, כמה שנים אחרי טלטלה פוליטית דרמטית מאוד, בתוך מלחמה עם אחת המעצמות הגדולות בעולם - מרימה בחירות. בחירות דמוקרטיות אמיתיות, נקיות במידה סבירה, תוך שמירה על שקט וסדר ציבורי, עם מועמדים שפונים לציבור ומתאמצים לשכנע אותו. עם נשיא מכהן שמודה בטעויות ונוקט בצעדים שהציבור דורש בישורת האחרונה. עם עימות שנערך באצטדיון מול מעל 20 אלף אזרחים, שודר על ידי 150 תחנות טלוויזיה בעולם ונצפה על ידי מיליונים מחוץ לאוקראינה. וזה כבר ניצחון כשלעצמו".

      עד השבוע בפה גרילו, הקומיקאי האיטלקי, היה הליצן - או לפחות הליצן המקצועי - הידוע ביותר בפוליטיקה העולמית. מעתה יש קומיקאי נוסף, נשיא מדינת ענק בעלת חשיבות אסטרטגית לרוסיה, לאירופה, אפילו לסין וארצות הברית. זוהי מדינה חשובה גם לעם היהודי, בהיסטוריה ובהווה. הדרך של משרת העם לנשיאות הייתה מוזרה בסדרה, ומוזרה לא פחות במציאות - אבל מעתה, שמו הרשמי של ולדימיר זלנסקי הוא "אדוני הנשיא". משעשע, אבל גם רציני.

      (עדכון ראשון 06:30)