אזרחים ותיירים רבים נקלעו לזירות הפיגועים הקטלניות בסרי לנקה שאירעו בבוקר חג הפסחא שחל האתמול (ראשון). יותר מ-290 בני אדם נהרגו ו-500 נפצעו בסדרת הפיצוצים בבירה קולומבו ובערים נגומבו ובבטיקלואה, בהם תיירים מבריטניה, טורקיה, ארצות הברית ומדינות נוספות. שעות לאחר שחזו במראות הקשים בבתי המלון ובכנסיות, עדי הראייה משחזרים את רגעי האימה.
לקריאה נוספת בנושא
עשור של שקט הופר: הפיגועים בסרי לנקה מאיימים לפתוח את פצעי המלחמה
הפיגועים בסרי לנקה: 207 נהרגו בפיצוץ מחבלים מתאבדים
מתקפת טרור בסרי לנקה: 156 הרוגים ומאות פצועים בפיגועים במלונות וכנסיות
ג'וליאן עמנואל
ד"ר עמנואל הוא רופא בן 48 שגדל בסרי לנקה וחי כיום עם אשתו וילדיו בבריטניה. המשפחה הגיעה השבוע לקולומבו כדי לבקר את קרוביהם שעדיין חיים בעיר. הם ישנו בחדרם במלון סינמון גרנד כשנפלה אחת הפצצות.
"היינו בחדר השינה ושמענו פיצוץ אדיר שהרעיד את החדר, אני חושב שזה היה סביב השעה 08:30", שחזר. "הובהלנו ללובי ושם נתבקשנו להתפנות דרך הכניסה האחורית. אז ראינו את הפצועים שהועברו לבתי החולים ואת הנזק שנגרם לבית המלון". עוד סיפר עמנואל כי "תכננו ללכת לכנסייה היום עם אמי והאחיין, אבל כל שירותי הכנסייה בוטלו במדינה בגלל מה שקרה הבוקר".
עמנואל אמר כי "חייתי את 18 השנים הראשונות שלי בסרי לנקה, אז ראיתי הרבה מאבקים אתניים". המדינה ידעה עשרות שנים של סכסוך בין קבוצת הרוב הסינהלזית והמיעוט הטמילי, אך מאז 2009 נרשם שקט יחסי. "לעומת זאת ילדיי, בני 11 ושבע, מעולם לא ראו שום דבר דומה למלחמה וגם לא אשתי. עבורם זה די קשה". לדבריו, "זה עצוב מאוד. חשבתי שסרי לנקה השאירה את כל האלימות מאחור, אבל עכשיו עצוב לראות שהיא שבה".
אוסמן עלי
עלי חש שמשהו רע קרה כשמתפללים פונו במהירות מהכנסייה הקתולית הסמוכה לביתו בקולומבו. הרחוב בו הוא מתגורר, המוביל לבית החולים המרכזי בעיר, התמלא לפתע באוטובוסים. הוא בדק את ההשטאג #LKA - Lanka וגילה את שהתרחש. בין התמונות הקשות משכה את תשומת לבו מודעה ממאגר הדם של המדינה שקרא לאנשים להגיע לתרום דם במטרה לסייע לפצועים.
עלי הגיע לקום ומצא שם התקהלות רבה. "היו המונים והרחובות גדשו כשאנשים ניסו לחנות בכל מקום כדי להיכנס למרכז תרומות הדם", סיפר. "כעת הם לוקחים את השם, סוג הדם של המבקשים לתרום. תורים גדולים של אנשים משתרכים מחוץ לכניסה למקום". בתוך המרכז הורגשה רוח הקהילה החזקה. "לכולם הייתה כוונה אחת והיא לעזור לנפגעי הפיצוץ, לא משנה מאיזה דת או מוצא הם", העיד עלי.
קיראן אראסארטנאם
אראסארטנאם, פרופסור בבית ספר לעסקים בלונדון, שהה במלון שנגרי לה, שהמסעדה הממוקמת בקומתו השנייה נחרבה בפיצוץ. הוא נולד בסרי לנקה לפני 41 שנים והיגר לבריטניה כפליט לפני 30 שנה, והגיע לביקור על מנת לסייע להשיק מיזם חברתי. הוא היה בחדרו כששמע קול שהזכיר לו רעם.
הוא החל לנוס על נפשו מהקומה ה-18 בה התאכסן אל קומת הקרקע לרקע המראות הקשים. "כולם התחילו להיכנס לפאניקה, זה היה כאוס מוחלט", שחזר. "הסתכלתי על חדר מימיני וראיתי דם בכל מקום. כולם רצו והרבה אנשים לא הבינו מה קורה. לאנשים היה דם על החולצה ומישהו פינה ילדה לתוך אמבולנס. הקירות והרצפה היו מוכתמים בדם".
הפרופסור סיפר כי הוא יכול היה להיקלע לפיצוץ אם לא היה מחליט לדחות את ארוחת הבוקר. הוא עזב את חדרו בשעה 08:45, הזמן בו דווח על כמה פיצוצים בבתי מלון ובכנסיות במוקדים שונים בעיר. "משהו הסיח את דעתי אז חזרתי לחדר לקחת את כרטיס האשראי שלי, פתחתי את הווילון והפכתי את השלט 'נא לא להפריע'... ואז נשמע פיצוץ גדול".
עכשיו הוא שוהה במקלט חירום, שם הוא יכול "להריח דם בכל מקום". איתו נמצאים פצועי הפיגוע שזקוקים לטיפול רפואי ומחפשים אחר קרובי משפחתם שנעדרו. "זה נורא לראות ילדים מפונים כשהם מכוסים בדם. עזבתי את סרי לנקה לפני 30 שנה ומעולם לא חשבתי שאראה את המראות האלו שוב".
סימון ווייטמארש
הרופא בן 55 מוויילס בילה בחופשה בסרי לנקה ורכב על אופניים כששמע את קולות הפיצוץ וראה את ענני העשן. "אחר כך ראינו את האמבולנסים, אנשים בוכים וביקשו מאיתנו להתפנות מהאזור", תיאר. כרופא ילדים הוא אמר שחש מחויב לסייע לפצועים ולכן התנדב בבית חולים מקומי.
"בשלב זה, הפעילו את מצב החירום במדינה", סיפר ווייטמארש. "בית החולים תוגבר באבטחה כבדה של הצבא, שמנע את כניסתם של רוב האנשים. כל הרחובות מסביב נסגרו. הכל נראה מאורגן מאוד. כל מה שעשיתי הוא לחפש מישהו בכיר כדי לראות אם אוכל עזור".
לדבריו, העוצר הלאומי שאכפו הרשויות בסרי לנקה רוקן לגמרי את הרחובות שהמו אדם כמה שעות קודם לכן. "עכשיו כשיש עוצר, אין כלום. לא רכבים, לא אנשים שהולכים, כלום. 'הישארו בפנים' היה המסר". הוא הוסיף כי מכריו חשבו לשוב לארצם, אך נאלצים לחכות עד סיום העוצר.
(עדכון ראשון: 22:00)