קנס יומי שהוטל על אביו של סרבן גט בסך 5,000 שקל יופסק - כך קבע בית המשפט העליון בדיון שקיים בשבוע שעבר בעניינו. לפי ההחלטה, האב יוכל לצאת מישראל למשך חצי שנה תוך שיפקיד ערבות רק להבטחת חזרתו לארצו, מבלי שבית הדין הרבני יוכל לעשות שימוש בכספים לטובת מימוש הקנס כפי שקבעו הדיינים בתחילה.
סיפורו של י', אביו של הסרבן, מתחיל בשנת 2015 אז עבר בפעם האחרונה את ביקורת הדרכונים בנמל התעופה בן גוריון. הוא עוד לא האמין שיהיה מעוכב יציאה מהמדינה קרוב לארבע שנים בגלל החלטה של בית הדין הרבני. הרכב של שלושה דיינים בבית הדין הרבני בתל אביב האשים אותו כי הוא אחראי לכך שבנו מארצות הברית מסרב לתת גט לאשתו במשך יותר מעשור.
עיון בפרוטוקולים ובהחלטות מעלה סימני שאלה רבים, והמרכזית שבהן - על מה הסתמכו? איזו ראיית זהב הייתה להם כדי להטיל את האשמה על האב?
י' ורעייתו מתגוררים כיום בדירה קטנה בשכונת קטמון בירושלים, ומאז ההחלטה, ישראל כמקום מגורים נכפה עליהם. חייהם השתנו מקצה לקצה: י' חדל מעסקיו בחו"ל, הוא ורעייתו הפסידו שתי חתונות ואירועי בר מצווה ובת מצווה של נכדיהם, ומאז עיכובו בישראל, מצבו הרפואי הידרדר משמעותית. לאחרונה הוא אושפז בבית החולים "שערי צדק" ובמשך תקופה הורדם והונשם. הדיינים מייחסים ל-י' חלק משמעותי בסירוב בנו לתת גט.
עוד בוואלה! NEWS:
עוצר יציאות ושוטרים בכל מקום: חופשת הפסח באי שהפכה לסיוט
הפגישה עם המח"ט, השיחות הקשות: רון נהרג בגיבוש - ואין תשובות
חמינאי החליף את מפקד משמרות המהפכה ברקע הגדרתו ארגון טרור בארה"ב
"הוא הועמד באופן מרכזי ואקטיבי מאחורי עיגון כלתו על ידי סרבנות בנו. ברצותו יאריך את עיגונה ואם ירצה יקצרה - ועל כן יש להטיל עליו סנקציה ראויה והולמת", כתבו הדיינים בהחלטתם הראשונה.
הסנקציה שהוטלה על י' הייתה תקדימית. לראשונה בהיסטוריית ההחלטות של בתי הדין, הוא נשלח לחודש מאסר בשל סרבנות בנו. כל טענותיו של האב כי אין לו שום השפעה על בנו - עלו בתוהו, ומאז הוא מנהל את קרב חייו. עורכי דינו פנו לבית הדין והצהירו כי י' מוכן לעשות הכל כדי לקדם את מתן הגט חרף מצב היחסים העכור השורר בינו לבין בנו.
י' ערער לבג"ץ. הוא טען כי פעל "באופן משמעותי" לשכנע את בנו להגיע להסדר עם האישה ולתת לה גט. בערעור נטען כי האב שיגר את חתן פרס ישראל, הרב יצחק דוד גרוסמן ממגדל העמק, לשדל את בנו לתת גט. הרב גרוסמן כתב לשופטים כי הבן עצמאי ואינו כפוף לאביו. נהפוך הוא, הבן הצהיר כי מצדו ש"אביו יישאר בארץ 150 שנה".
בג"ץ, שהתרשם כי "נוספו ראיות", החזיר את התיק לבית הדין האזורי לבחינה. על עדותו של הרב גרוסמן כתב מאוחר יותר בית הדין כי היא "שימשה חלק מרכזי בקמפיין תקשורתי אגרסיבי תוך סילוף מכוון, מגמתי ושיטתי של עובדות יסוד בפרשייה זו".
דווקא בהקשר זה, טען י' כי המציאות הפוכה וכי בית הדין הוא שמתדרך את התקשורת נגדו. גורם בבתי הדין הפיץ בקבוצת ווטסאפ של כתבים הודעה לפיה י' "מוכר וידוע כתורם כבד של הרב גרוסמן", ובכך ניסה להטיל שאלות סביב אמינות עדותו של הרב. אלא שמסתבר כי לא היו דברים מעולם. האב טען כי מעולם לא תרם כספים לרב גרוסמן וכי במהלך חייהם שוחחו פעם אחת בלבד - אותה שיחה בה ביקש ממנו להשפיע על בנו לתת גט. הגורם נאלץ להתנצל בטענה כי הודעתו "לא הייתה מבוססת על מידע שהיה לי".
"פרשת עיגונה המתמשך והאכזרי של התובעת", כתב ראש הרכב הדיינים שלמה שטסמן - "היא אחת מפרשיות העיגון הקשות ביותר שאיתן מתמודדת מערכת בתי הדין הרבניים". אבל, מדיונים וקביעותיו של בית הדין עולה שאלה - האם י' הוא "הכוכב" שבו צריך להשקיע את המאמצים להשגת גט?
מלחמת עולם
סיפורם של בני הזוג החל ב-1997 בברזיל. שם בנו של י' נישא לבחירת ליבו. זמן קצר לאחר נישואיהם עבר הזוג הצעיר להתגורר בארצות הברית, נולדו להם שני ילדים, כיום בני 20 ו-13. ב-2005, הגיעו האישה והילדים לביקור אצל הורי האישה, שעלו בינתיים לישראל.
במהלך הביקור, לקתה האישה באירוע מוחי קשה שבגינו נשארה נכה ומוגבלת עד היום. לטענתה, היא ננטשה על ידי בעלה ונשארה בישראל, ואילו הוא שב לחו"ל. לטענת בעלה, אביה של האישה חיבל במערכת היחסים עם ביתו והביא לפיצוץ שאילץ אותו לשוב לחו"ל. הקשר עם ילדיו נותק מאז ועד היום, ובמשך יותר מ-13 שנה הוא מסרב לתת לה גט.
ב-2014 נתן בית הדין פסק המחייב את הבעל לתת גט לאשתו, אבל הוא התעלם ואף לא ערער עליו. הוא דרש לחדש את הקשר עם ילדיו והצהיר כי יסכים להפקיד גט בבית דין בארצות הברית ולבצע את הליך הגירושין במדינה בה התנהל מרכז חייהם של בני הזוג.
רק ב-2015 החל בית הדין לעסוק באינטנסיביות בניסיון לאתר פתרון לאשה העגונה. הדיינים קבעו כי "ההליך החל נוכח טענה חוזרת ונשנית של האישה שעל פיה: חמיה וחמותה - הוריו של הבעל המעגן - הם העומדים אחרי עיגונה". והטענה הזו הייתה פתח למלחמת עולם.
י' ורעייתו הגיעו לביקור בישראל ובבית הדין ראו בכך הזדמנות לזמן אותם למתן עדות. "אף ללא קשר לטענת האישה", כתבו הדיינים. "בירור עם הורי הסרבן המעגן עשוי לשפוך אור על התעלומה". ההורים עוכבו ביציאה מהארץ, דרכוניהם הוחרמו, וטענותיהם שאין להם שום השפעה על בנם עלו בתוהו.
באותה תקופה, כך עולה מהחלטת בית הדין, עמדה לנגד עיניהם טענת האישה בלבד. בהחלטה אחרת שניתנה על ידי בית הדין בסוף אותה שנה הודו הדיינים כי מעורבותם של ההורים "לא הוכחה ברמה הנדרשת".
ההחלטה לעכב אותם בארץ נפלה על הוריו של הסרבן כרעם ביום בהיר. הם טענו כי מעולם לא גיבו אותו בסירובו, ולא הבינו בהתבסס על מה בית הדין נתן את הכרעתו הראשונה. חודשים בודדים חלפו, ובאופן מפתיע בית הדין חזר בו באופן חלקי. הדיינים טענו כי חסרות ראיות לכך שהאם מעורבת בכך שבנה אינו נותן גט לאשתו. הדיינים בחרו להטילו את כל האחריות על האב, וכתבו כי "פעולותיו נובעות מיצר נקמנות עז, שכרון כוח וגאווה של 'עשיר יענה עזות' בצירוף אטימות למכאובה, צערה ומצבה של העגונה וקשיות לב". בהחלטה לא צוין על אלו ראיות התבסס בית הדין.
"שימוש באדם חף מפשע כקלף מיקוח"
עורכת הדין יעל נגר, המייצגת את י', מציגה מסמכים רבים לפיהם "בית הדין הודה מפורשות בפסק דינו כי הראיות כולן נסיבתיות וכי אין ולו ראיה ישירה אחת נגד האב. למרות זאת, נשלח האב המבוגר והחולה למאסר בלתי קצוב עד שבנו יואיל לתת גט, במטרה להפעיל לחץ על הבן ותוך ניסיון פסול לתקן עוול בעוול. כידוע, בסופו של דבר, נאלץ בית הדין, בהנחיית בית המשפט העליון, לחזור בו מעונש חריג זה".
בעוד האב יצא להיאבק על "חפותו" בהליכים משפטיים, האם ביקשה מיד לקבל את דרכונה האמריקני לאחר שבית הדין חזר בו ביחס לחלקה בעיגון האישה. היא רצתה להספיק לבקר את ילדיה ונכדיה בחו"ל בחג הפסח שהתקרב אבל אז היא קיבלה תשובה חריגה: הדרכון נעלם. במאמץ לאתר אותו, ראש ההרכב הדיין שטסמן כתב במכתב להנהלת בתי הדין הרבניים כי יש "לפנות לגורמים המוסמכים במשטרת ישראל ולפעול להפקדתם של הדרכונים בכספת בית הדין באופן מיידי".
במשטרה הפנו אצבע כלפי בית הדין ולהפך עד שהאם נאלצה לפנות לבג"ץ. האם הצהירה כי "זה היה חלק בלתי נסבל מההתנהלות של בית הדין". באיחור ניכר היא קיבלה את הדרכון חזרה אבל אז כבר נאלצה להישאר בישראל בשל החרפה במצב בריאותו של בעלה.
המקרה של י' גרם להרמות גבה רבות בקרב גורמים משפטיים בארץ ובעולם. תחילה, בנוגע לעונש המאסר התקדימי ממנו נאלץ בית הדין לחזור בו, בעיקר נוכח קביעתו של בית הדין כי האב מעורב בכך שבנו אינו נותן גט, חרף התעקשותו שלו כי אין לו קשר לכך. פרופ' אלן דרשוביץ, משפטן אמריקני ידוע, פרסם מאמר לאחרונה ובו כתב כי "בית הדין הרבני בישראל פועל לכאורה להשיג גט בדרכים לא חוקיות".
הוא הגדיר את האב "בן ערובה אמריקני" וטען שבכוונתו לערב את הרשויות בארצות הברית והן "בוודאי יתקשו להאמין שבעלת הברית הקרובה ביותר של אמריקה, ישראל, מאפשרת לבית הדין הרבני לפעול בצורה בלתי חוקית זו נגד אזרח אמריקני".
כעת, תקוותו של האב היא בבג"ץ. שופטי בג"ץ נקטו בצעד חריג, וערכו לאחרונה שיחת וידאו עם הסרבן עצמו כדי לשכנעו להעניק גט לאשתו. השיחה נערכה מול הרכב של שלושה שופטים. י' שמח מאוד על הגישה של שופטי בג"ץ לאחר שבקשתו לקיים שיחת וידאו נדחתה על ידי בית הדין הרבני. "הסברתי להם שהבן שלי לא החליף כתובת או מספר טלפון מאז שהם נפרדו ובמקום להאשים אותי הם חייבים לכל הפחות לפנות אליו, אולי יש לו תנאים שמקובלים על האישה ואפשר לסיים ביניהם את הסיפור בלי לערב אותי, לפחות שיחת וידאו תקיימו, התחננתי", אך בבית הדין סברו שקשה יהיה לתת משקל לדברים שייאמרו שלא באולם.
עוד הוא אמר כי "הצד של האישה לא הביא אפילו עד אחד למרות שבית הדין אפשר להם, שיוכיח שאני קשור לעיגון. הבאתי ששה עדים שיוכיחו את ההפך, שמעידים שביקשתי מהם לסייע ולהשפיע על הבן שלי לפתוח דף חדש ולתת גט אבל הדיין החליט שכל העדים שלי שקרנים או פסולים. אני מרגיש חוסר אונים".
"התנהלותו של בית הדין בתיק זה מהווה שיא חדש בהפרה בוטה וחמורה של זכויות אדם בסיסיות", אמרה עו"ד נגר. "בית הדין פעל באופן פסול כאשר ניסה להחזיק באב כבן ערובה במשך שלוש שנים ארוכות וזאת מבלי שהוצגה ולו ראיה אחת נגדו. בית הדין עיכב הליכים וביטל דיונים באופן מכוון, התעלם משלל הראיות שהוצגו ע"י האב, סירב בכל תוקף לבקשתו לפנות ישירות לבן בארה"ב, ואף דחה את כל בקשותיו לצאת מהארץ לזמן קצוב תמורת ערובה".
עו"ד נגר הוסיפה כי "בית הדין אף ביקש לפגוע בזכותו החוקתית הבסיסית ביותר של האב לייצוג, כאשר הטיל הוצאות אישיות קיצוניות ביותר על כל אחד מבאי כוחו, במטרה להרתיעם מלעשות מלאכתם נאמנה".
היא אמרה לסיום כי היא "מקווה שבית הדין הרבני בישראל ימצא את הדרך הכשרה והחוקית לשחרר עגונות, מבלי להשתמש באדם חף מפשע כקלף מיקוח באופן בלתי חוקי. לא היה לנו כל ספק כי כל החלטותיו הפוגעניות של בית הדין יתוקנו על ידי בית המשפט העליון. אני שמחה שמצאנו שם אוזן קשבת, ואין לי ספק שההחלטות של בית המשפט מלמדות על התרשמותו כי האב איננו קשור לסכסוך בין בני הזוג".
"לא היה לה סיכוי אם המדינה לא הייתה נלחמת בשיניים"
רפי רכס, היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, התייחס לטענות שהועלו נגד בתי הדין הרבניים: "מתנהל פה מאבק ללא פשרות להצלת עגונה. לעגונה הזו לא היה סיכוי להשתחרר עד יומה האחרון כשמולה עומד איש עשיר ועתיר קשרים אם מדינת ישראל לא הייתה נלחמת בשיניים כדי לשחרר אותה מעגינותה. ההצלחה הראשונה הייתה ביצירת תקדימים שכבר כיום משפיעים על מקרים אחרים. בית המשפט העליון לא אמר עד היום את דעתו על התשתית העובדתית שבידנו. בית המשפט הלך בכיוון שקבענו כי לאב יש מעורבות בסירוב בנו".
לטענת עו"ד רכס, "בית הדין תמך בעמדה שהאב ישוחרר בתנאי שיציב ערובה ותמך בכך שהקנס היומי יופסק כי בדיונים שהתקיימו לאחרונה החל כיוון שבמסגרתו ייתן בנו גט לאשתו. גם בימים האחרונים, עלו הוכחות שלאב יש השפעה על בנו בסיפור זה".
רכס הודה כי לא היו ראיות ישירות לכך שאביו של הסרבן קשור בסירובו לתת גט אך טען כי "מדובר במובלעת ראייתית". לדבריו, "יש לנו את כל מה שנדרש מסביב כדי להוכיח שהוא היה קשור. אנחנו מודעים שבמקרים כאלה לא תהיה ראייה ישירה והמשפט הפלילי מכיר במובלעת ראייתית". באשר לטענה כי העדים שהובאו על ידי האב נפסלו, הוא הגיב: "זו אמירה אינה נכונה. עדויותיהם נשמעו, נבדקו וחלקן הוכיחו בדיוק את ההפך. חלק מהם היו בני חסידות ערלוי שהאב ממלא אותם בכספים והם באו להעיד כשהעדות שלהם נגועה".
על הטענה כי בית הדין חזר בו מעמדתו שהאם של סרבן הגט אינה קשורה, אמר כי "האישה העגונה אמרה כי חמי וחמותי מעגנים אותי. בית הדין צריך לברר את הטענה ומרגע שהתברר שהיא אינה קשורה - בית הדין גם אמר זאת ללא היסוס". על דבריו של פרופסור דרשוביץ הוא תהה: "איך הוא נכנס לסיפור? מי פנה אליו?", ורמז לכך שהאב הפעילו באמצעות כסף. "היועמ"ש אביחי מנדלבליט קבע שכל טענותיו אינן נכונות".
רכס מסר כי "במקרה של י' ובנו, בית הדין שבר שיאים, אבל שיאים במלחמה לטובת עגונות. הטענות של עו"ד יעל נגר הועלו על ידה בבית המשפט וכולן נדחו וגם השופטים הבינו מי המעגן ומי הוא המעגן. הוצאות המשפט שהוטלו על עורכי הדין היו מוצדקות ביותר. האופן שבו הם התייחסו לבית הדין, הצדיקו זאת. גם הקביעה שבית הדין מרח או משך את הדיונים אינה נכונה ונדחתה על ידי בית המשפט".