כשעזב את הבית הלבן בסתיו שעבר, דון מקגהאן בקושי דיבר עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. אולם, הדוח של החוקר המיוחד רוברט מולר חשף אתמול (שישי) כי הנשיא חייב ליועצו המשפטי לשעבר את תודתו.
מקגהאן, שרואיין במשך כ-30 שעות במסגרת חקירת ההתערבות הרוסית בבחירות, התגלה כדמות מרכזית בניסיונות שיבוש מהלכי החקירה, לכאורה, מצדו של טראמפ. באחת מהסצנות הבולטות, מולר מתאר כיצד טראמפ קרא למקגהאן פעמיים והורה לו לפטר את החוקר המיוחד. מקגהאן נרתע מהבקשה, ואיים להתפטר בעצמו.
דברים אלה הביאו את מולר למסקנה שמקגהאן, ואחרים, עמדו כחומה בצורה אל מול מאמצי טראמפ להשפיע על החקירה, מה שגרם לחלק מהפקידים בבית הלבן ולמשקיפים מבחוץ לכנות אותו "גיבור" במאמצו להגן על הנשיא.
דוח מיוחד - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
"המשחק נגמר": מולר הסיר את האיום שריחף על נשיאותו של טראמפ
השיחות החשאיות, הפגישות המתוחות: מאחורי הקלעים של חקירת טראמפ
מועמדת דמוקרטית אחרי פרסום הדוח: "לפתוח בהליכים להדחת טראמפ"
כעורך דין בולט בוושינגטון, מקגהאן הצטרף לקמפיין של טראמפ כיועץ בשנת 2015, והלך בעקבותיו גם לבית הלבן, אך השניים מעולם לא פיתחו מערכת יחסים אישית הדוקה. למרות זאת, טראמפ בחר דווקא בו כשפנה אליו ב-17 ביוני ב-2017 בבקשה להדיח את מולר.
לפי הדוח של החוקר המיוחד, מקגהאן קרא לראש הסגל ולעורך דינו האישי של טראמפ, נסע לבית הלבן, אסף את חפציו ועמד להגיש את מכתב התפטרותו. הוא אמר לראש הסגל דאז, ריינס פריבוס, כי הנשיא ביקש ממנו לעשות "crazy shit".
לטענתו של מולר, מקגהאן חשש שטראמפ יניע סדרת אירועים כמו "טבח ליל שבת" של הנשיא לשעבר ריצ'רד ניקסון, שניסה לרסן את חקירת ווטרגייט. ויליאם אדם מקדניאל, עורך דין אמריקני שבין היתר ייצג מעורבים בחקירות ביל קלינטון ובפרשת איראן-קונטראס, אמר כי מקגהאן התברר כ"אחד מהאנשים המעטים בממשל שעמדו מול הנשיא", מה שלדבריו הופך אותו לאדם בעל עקרונות.
דוח החקירה המיוחדת מראה כי עוזרים נוספים דחו את בקשותיו של הנשיא, ובכך עזרו לו להציל את עצמו מהשלכותיהן האפשריות. מנהל הקמפיין לשעבר, קורי לוונדובסקי, התנגד למאמציו של טראמפ לשכנע את התובע הכללי לשעבר ג'ף סשנז לפסול את עצמו מהחקירה. גם פריבוס ומקגהאן שוב ושוב התנגדו למאמצי טראמפ לדחוק את סשנז, כך שטראמפ יוכל להחליף אותו ולמנות במקומו אדם אחר שיפקח על עבודתו של מולר.
מקגהאן ניסה גם בדרכים אחרות לשמור על הנשיא כך שלא יסטה מדרכו, תוך שהוא מייעץ לו שלא לדבר ישירות עם משרד המשפטים האמריקני, כדי למנוע מראית עין של התערבות במערכת אכיפת החוק, והזכיר לו ששיחותיהם אינן מוגנות בחיסיון עורך דין-לקוח.
באחת מהפעמים, טראמפ תשאל את מקגהאן על נטייתו לרשום הערות ותזכורות לעצמו: "מדוע אתה רושם הערות? עורכי דין אינם רושמים הערות. מעולם לא היה לי עורך דין שרשם הערות". מקגהאן השיב כי הוא רושם מאחר שהוא "עורך דין אמיתי" והסביר כי כתיבת פרוטוקול איננה דבר רע. חילופי דברים אלה הובילו את מולר להאמין שמקגהאן היה "עד אמין שלא היה לו מניע לשקר או להגזים, בהתחשב בתפקידו בבית הלבן".
ידידיו ועמיתיו לשעבר תיארו את מקגהאן כאדם פרטי, ואת תקופתו בבית הלבן כאומללה, ומאופיינת בעימותים תכופים עם הנשיא. מקגהאן, שלו שורשים עמוקים במפלגה, היה במשך עשור יועץ הוועידה הרפובליקנית. כמי שמזוהה עם הממסד, הוא נחשב לדמות יוצאת דופן יחסית בבית הלבן, שאויש בעיקר על ידי טירונים ועושי דבריו של טראמפ. הוא זכה לשבחים מצד שמרנים על פועלו למינוי שופטים, כולל שופט בית המשפט העליון ברט קבנאו.