נשיא מקסיקו אנדרס מנואל לופס אוברדורהורה לשירותי הביון לפתוח את קבצי הארכיון שלו, כחלק מהבטחתו של הנשיא השמאלי לשינוי רדיקלי במדינה. בסך הכול, 12 מיליון קבצים ייחשפו בשנים הקרובות, אחרי שמידע אישי רגיש יצונזר מהם.
"חיינו במשך עשורים תחת משטר אוטוריטרי, שהגביל את החירות ורדף פעילים חברתיים", אמר לופס אוברדור בחודש שעבר, כשהביע התנצלות על מעשיהם של שירותי המודיעין. לדבריו, המהלך שלו "יחזק את הזיכרון ההיסטורי שלנו".
בין אלו שהיו נתונים למעקב שירותי המודיעין המקסיקניים היו לי הארווי אוזוולד, הרוצח של הנשיא ג'ון קנדי; צ'ה גווארה ופידל קסטרו; הסופר גבריאל גרסיה מרקס והציירים פרידה קאלו ודייגו ריברה.
הקבצים שנחשפו עד עתה מסיבות אחרות מראים כיצד מקסיקו ריגלה אחרי מספר עצום של אנשים ומגלים טפח על הטקטיקה שהפעילה המדינה שבמרכז אמריקה בזמן המלחמה הקרה ובזמן "המלחמה המלוכלכת" - רדיפת אנשי שמאל ברחבי אמריקה הלטינית בשנות ה-60 וה-70.
לקריאה נוספת:
טראמפ: אם לא תופסק ההגירה ממקסיקו - אסגור בשבוע הבא את הגבול
500 שנה אחרי הכיבוש, נשיא מקסיקו דורש מספרד והוותיקן להתנצל
בשל העליה במספר המהגרים: השרה לביטחון המולדת של טראמפ התפטרה
על אוזוולד חובר דוח בן 110 עמודים, שסיווגו הוסר ב-2016. הדוח מתאר את ביקור הקצר והביזארי במקסיקו סיטי ב-1963, כשניסה ללא הצלחה להשיג ויזות לקובה ולברית המועצות. זהו אחד הפרקים היותר שנויים במחלוקת בפרשת ההתנקשות בקנדי. גווארה וקסטרו ביקרו במקסיקו עוד בטרם המהפכה בקובה, ואף נעצרו לזמן קצר מסיבות שאינן ידועות.
מקסיקו נשלטה באותה תקופה על ידי המפלגה המהפכנית הממוסדת, שהייתה בשלטון למשך 71 שנים כמפלגת יחיד. הנשיא התחלף בכל שש שנים, אבל המפלגה שמרה על האחיזה בשלטון דרך "הדיקטטורה המושלמת", כפי שתיאר זאת הסופר מריו ורגס יוסה.
ואולם, הריגול במקסיקו לא חלף מהעולם. ב-2017 פרצה שערורייה כשכמה עיתונאים, פעילים ואנשי אופוזיציה טענו שהממשלה הקודמת ריגלה אחריהם באמצעות תכנת הריגול הישראלית "פגסוס" שהפכה את הטלפונים הסלולריים שלהם למכשירי מעקב.
