ברקע לשריפה בקתדרלת נוטרדאם בצרפת, יזמים ישראלים בעלי ניסיון רב בכיבוי אווירי ובכלי-טיס בלתי מאוישים נמצאים בעיצומו של פיתוח מערכת "כיפת מים". המערכת נועדה לכיבוי של אתרים גבוהים העולים באש כדוגמת הקתדרלה שגובהה עומד על 69 מטרים. המערכת נוסתה קרקעית ובעזרת עגורנים והיא רחוקה מהשלמה - שנה ואם יצטרפו משקיעים נוספים - עד שנתיים.
ייחודה של "כיפת מים" הוא בהתאמתה למתארים של דליקות המיתמרות לגובה רב. במערכות אחרות, שהסניקה בהן היא מלמטה כלפי מעלה, הלחץ אינו יעיל בגובה של יותר מ-10 עד 12 קומות. הפעלת מטוסי כיבוי גדולים אינה תכליתית כשנדרש ריסוס מדויק, בעיקר בסביבה עירונית. הסיכון לטייסי כיבוי במטוסים קטנים יותר גדול מדי, במיוחד בשעות הלילה ובקרבת חוטי חשמל.
עוד בוואלה! NEWS:
"הדרך ליצירת לב מתפקד עוד ארוכה": השלב הבא אחרי פריצת הדרך
ליברמן שבר שתיקה: נמליץ על נתניהו - לא נתפשר על חוק הגיוס
ישראל התקפלה: דרישות האסירים נענו - שביתת הרעב הסתיימה
המערכת של אודי גרף ואריאל זילברשטיין, בעלי חברת "אלמוג מערכות הצלה", משלבת רחפנים, הנשלטים בידי קצין כיבוי העוקב ממוצב פיקוד אחר תמונת אש. ואז גלשונים מתכלים הנושאים עד 300 ליטר מים, ניתקים מהרחפנים המובילים אותם עד סמוך לשריפה ומטיסים עצמם במדויק לתוך מוקדי האש באמצעות ניווט לווייני. קצין הכיבוי המצויד בטאבלט מגדיר לרחפנים את שטח הפעולה, מעל למבנה רב-קומות או אתר אסטרטגי מאובטח.
לאחר שחרור הגלשונים, במתכונת של פצצות-מים או כלי-טיס מתאבדים ("קמיקזה"), חוזרים הרחפנים למרחב השיגור וניתנים להובלה לקטע אחר של האזור העולה בלהבות, לגיחות נוספות.
גרף עוסק זה שנים בניהול חברת הריסוס החקלאי והכיבוי האווירי תלם. זילברשטיין, טייס בעברו הצבאי, הוא יוצא תפקידי ניהול ופיתוח בחיל האוויר ובתעשייה הביטחונית.
"כיפת מים" סיימה בהצלחה ניסויים להוכחת היתכנות של פיזור המים באופן מדויק ומבוקר. היזמים פועלים עתה לגייס מימון להוכחת יכולת מערכת כוללת מבצעית ראשונה, בכיבוי אש חיה.
רעיון ההפצצה המדויקת של גרף וזילברשטיין, שתואר במקורו כ"שקיות שוקו", מתמודד עם הצעות של חברות אחרות, בהן ישראליות, שתיארו את פצצות-המים שלהן כ"טרופיות". במרכז פיתוחים אחרים שעדיין לא הושלמו, נמצאים כלי-טיס בלתי-מאוישים גדולים יותר, שמחירם צפוי לרדת משמעותית בשנים הקרובות ולהשפיע על שוק הכיבוי האווירי.