פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הדרך ליצירת לב מתפקד עוד ארוכה": השלב הבא אחרי פריצת הדרך

      הצלחת החוקרים הישראלים להדפיס לב חי במדפסת תלת ממד, עוררה התלהבות והערכה רבה בקרב מומחים מתחום הקרדיולוגיה. "פריצת דרך שמקדמת את ישראל בכל הקשור להשתלות", הם אומרים. עם זאת, לטובת החולים הם מדגישים: "האתגרים עוד עצומים"

      "הדרך ליצירת לב מתפקד עוד ארוכה": השלב הבא אחרי פריצת הדרך
      Noor et al.; Advanced Science, 2019

      הפרסום על הצלחתם של חוקרי אוניברסיטת תל אביב להדפיס לראשונה בעולם לב חי במדפסת תלת ממד - עורר היום (שני) התלהבות והערכה רבה בקרב רופאים מומחים מתחום הקרדיולוגיה ומניעת מחלות הלב בישראל. עם זאת, לטענתם, יש להתייחס להצלחה באופטימיות זהירה וכי הדרך ליישום החזון בנושא השתלות איברים - עוד ארוכה.

      פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי רבין (בתי החולים "בילינסון" ו"השרון") ונשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל כינה את המחקר: "הישג מחקרי משמעותי במסע מדעי ארוך". בשיחה עם וואלה! NEWS הדגיש פרופ' קורנובסקי כי למרות ההישג המחקרי "מרבית אתגריו עוד לפנינו ומטרתו ליצר ולגדל איברים במעבדה לצורך השתלה באדם".

      שלושת החוקרים הדוקטורנט נדב נור, ד"ר אסף שפירא ופרופ' טל דביר מאוניברסיטת תל אביב הצליחו להדפיס לב חי על ידי שימוש ברקמות שנלקחו מחולה. המחקר, כך נטען, פותח פתח לרפואת העתיד שבה לא יהיה עוד צורך בהמתנה להשתלות ובתרופות למניעת דחייה של איברים, שכן אפשר יהיה להדפיס איברים בהתאמה אישית מלאה לכל חולה.

      עוד בוואלה! NEWS:
      ישראל התקפלה: דרישות האסירים נענו - שביתת הרעב הסתיימה
      בכיר בפתח לוואלה! NEWS על עסקת המאה: "בלי מדינה הסכסוך יימשך זמן רב"
      שקד לא שוללת התפקדות לליכוד: עוסקת בהווה ולא בעתיד

      הדפסת לב אמיתי במדפסת תלת ממד (אתר רשמי , Noor et al.; Advanced Science, 2019; https://doi.org/10.1002/advs.201900344 לפי תנאי רישיון CC BY 4.0 , (https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/))
      "מדובר בפריצת דרך שווה בחשיבותה להגעה של 'בראשית' לחלל". תהליך הדפסת הלב (צילום: Advanced Science, 2019)

      "האתגרים העומדים בפני מימוש החזון והרעיון של הדפסת לב ביולוגי הינם עצומים ועוד רחוקה הדרך ליישום קליני ואף קדם-קליני", מבהיר פרופ' קורנובסקי, "אך אין זה מפחית מחשיבות המחקר ומקוריותו ולפיכך שלוחה ברכת 'חזק ואמץ' לחוקרים המצטיינים".

      "אנחנו רחוקים לפחות עשור מיצירת לב שלם"

      על פריצת הדרך הישראלית בתחום מברך גם פרופ' חיים לוטן, מנהל מערך הלב במרכז הרפואי הדסה בירושלים. "מדובר בפריצת דרך שווה בחשיבותה להגעה של 'בראשית' לחלל. ההודעה הבוקר מקדמת את ישראל בצורה יפה בכל הקשור לתחום ההשתלות", אומר המומחה. לדבריו, נושא ההשתלות - בעייתי וכואב משתי סיבות: "בגלל מחסור באיברים ובגלל הדחייה של האיבר המושתל. כל רקמה שהיא זרה לגוף - הגוף דוחה אותה ואז אנחנו צריכים להתמודד לאורך זמן תרופות שנוגדות את הדחייה", מסביר פרופ' לוטן. "כשאנחנו מצליחים לקחת רקמה מהחולה עצמו ויוצרים ממנה איבר שמתפקד - אנחנו פותרים שתי בעיות: בעיית הדחייה כי מדובר ברקמה שנלקחה מאותו גוף ובעיית הזמינות שקיימת כאשר לוקחים איבר מגוף חי".

      פרופ' לוטן מנסה להמחיש את התהליך הארוך שהרפואה תעבור כדי שנוכל לראות השתלות מהסוג הזה בישראל. "זה עדיין רחוק, בטח לגבי לב. מה שקורה בפועל הוא שאנחנו חיים מתאי גזע בשלב המאוד מוקדם ואותם תאים עוברים הבשלה לרקמות שונות וכל תא מקבל תפקיד מסוים".

      ניתוח השתלת לב (יח"צ , בית חולים כרמל)
      כיצד תגיב המערכת החיסונית להשתלה? ניתוח השתלת לב (צילום: יח"צ)

      לדבריו, "היו מדענים בשנים האחרונות, למשל ביפן, שלקחו רקמות שומן והחזירו אותן כמה צעדים אחורה, כדי ליצור מהן תאי גזע, שיכולים 'להבשיל' לאו דווקא כתאי שומן אלא כתאים אחרים למשל שריר".

      חשיבותו של המחקר היא עולמית, אומר פרופ' לוטן. "פריצת הדרך הזאת תאפשר לנו ליצור רקמות שונות בתהליך של יצירת תאי גזע ויכולתם לעבור הבחנה. זה יוצר חשיבות בעולם. באשר להדפסה תלת-ממדית - זה מאפשר לנו להדפיס איברים למשל בבדיקת CT על ידי יצירת לב מלאכותי. למעשה החוקרים באוניברסיטת תל אביב עשו את שני הדברים ביחד. הם לקחו רקמה של חולה עשו לה הבשלה לכיוון של שריר לב והכניסו הכול למדפסת - ויצרו תבנית של לב, שתואמת ללב מקורי".

      ניתוח השתלת לב (יח"צ , בית חולים כרמל)
      "הישג חסר תקדים ופורץ דרך שישפיע על האנושות כולה". ניתוח השתלת לב (צילום: יח"צ)

      עם זאת, לטובת החולים הוא מדגיש כי הלב הוא איבר מורכב ולכן התהליך ליצירת איבר שלם - עוד רחוק. "החוקרים עשו צעד גדול קדימה, אבל אנחנו עדיין רחוקים מאוד לפחות עשור מיצירת איבר שלם. הלב הוא מאוד מורכב, צריך תאים, וכלי דם שיתפעלו את הלב למשל מערכת הדם והחשמל. עדיין יש תהליכים שצריך לעבור עד שניצור את הלב שיחליף את הלב הכושל. הדרך עוד ארוכה".

      יודעים להדפיס - אבל מה יקרה ללב מושתל בעת פעילות?

      פרופ' ירון ארבל, מומחה לקרדיולוגיה וצנתורים, המרכז הרפואי תל אביב "איכילוב", התייחס גם כן להישג המשמעותי, לצד הקשיים הצפויים שבדרך. "אם נגיע למצב שבו יושתל לב מודפס בגוף אדם - זו ללא ספק תהיה פריצת דרך חשובה, אך ישנם עוד הרבה דברים שנצטרך להתגבר עליהם קודם לכן".

      הרופא המומחה מסביר כי עוד לא ידוע עדיין כיצד הלב המודפס שנוצר בתנאי מעבדה יגיב ברגע שיושתל בגוף של אדם חי. "אנחנו אמנם יודעים להדפיס אותו בצורה טובה, אבל לא יודעים מה קורה ללב טבעי או ללב מושתל בעת פעילות. למשל להתכווץ בעת פעילות ספורטיבית. אנחנו עדיין לא יודעים איך יגיב הלב המודפס לגוף שלנו כמו שלב רגיל יגיב לגוף שלנו", הוא מסביר.

      מחסום נוסף עליו מצביע פרופ' ארבל הוא תגובת המערכת החיסונית. "מי מבטיח לנו שמהערכת החיסונית שלנו לא תתקוף את הלב החדש הזה. אמנם הלב עשוי מאותה רקמה חיה ומהונדס על ידי החוקרים, אבל עדיין צריך לראות איך לוקחים הלב המודפס וגורמים לו לפעול בצורה טובה".

      ניתוח לב ראשון בפוריה (יח"צ , מיה צבן, דוברת המרכז הרפואי פדה פוריה)
      "עוד ארוכה הדרך לשימוש קליני בשיטה שפותחה". ניתוח השתלת לב (צילום: מיה צבן, דוברת המרכז הרפואי פדה פוריה)

      פרופ' ארבל אומר כי המחקר מעודד ומתקדם אך יש להביט עליו באופטימיות זהירה. "עד עכשיו כל השיבוטים והדפסות התלת ממד נחשבו למדע בדיוני. מדברים על הדפסות התלת ממד ברפואה כבר יותר מ-15 שנה. ניסו להדפיס כליות, ניסו להדפיס אוזניים, אבל עדיין המרחק מהדפסת לב שיעבוד - עדיין רב. לא סתם אתה לא שומע על אנשים שנחתכה להם האוזן והם הולכים להדפיס אוזן אחרת במדפסת תלת ממדית והולכים ושותלים להם אוזן חדשה".

      במבט לעתיד הוא אומר, מדובר בהישג. "זה מאוד מעודד כי המחקר מאוד מתקדם, אבל זה עדיין רחוק. ללב מודפס יש הרבה יתרונות מלב מושתל מאדם מת. בסוף צריך לזכור שמדובר בלב חדש ובריא, השאלה איך יעבוד הלב, הנה למשל הכבשה המשובטת דולי אמנם שובטה, אבל הזדקנה במהירות ולבסוף מתה. יכול להיות שאם אני אשבט את הלב שלך הוא יהיה כושל בדיוק כמו עכשיו, לכן ההכרזה הבוקר היא בגדר אופטימיות זהירה".

      ניתוח לב ראשון בפוריה (יח"צ , מיה צבן, דוברת המרכז הרפואי פדה פוריה)
      "ללב מודפס יש הרבה יתרונות מלב מושתל מאדם מת". ניתוח השתלת לב (צילום: מיה צבן, דוברת המרכז הרפואי פדה פוריה)

      פרופ' ליאור גפשטיין, מנהל מחלקת קרדיולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם וראש המעבדה לחקר הלב בפקולטה לרפואה של הטכניון אמר כי ייחוד של המחקר הוא בשילוב מספר טכנולוגיות מתקדמות. בהן: "השימוש בטכנולוגיית תאי גזע מושרים שפותחה על ידי חתן פרס נובל היפני שיניה יאמאנקה המאפשרת לתכנת מחדש תאים בוגרים ליצירת תאי גזע ייחודיים, ביחד עם שיטות מתקדמות של הנדסת רקמות, הדמיה, והדפסה תלת-ממדית".

      לדבריו, בעבודה הנוכחית השתמשו החוקרים בטכנולוגיית תאי הגזע המושרים על מנת לתכנת מחדש פיסת רקמת שומן שנלקחה מנבדקים לשם יצירת תאי לב ותאי כלי דם. "במקביל החוקרים פתחו שיטה שמאפשרת להפיק מאותה דגימת רקמה גם את החלבונים החוץ-תאים האחראים על בניית ה'שלד' של האיברים. בהמשך שלבו החוקרים את התאים והחלבונים שנוצרו על מנת ליצור 'דיו' ביולוגי שעל ידי מדפסת תלת-ממד מאפשר להדפיס רקמת שריר לב".

      יש לב, אבל אין כוחות לפעילותו

      לדבריו, החוקרים הצליחו ליצור פיסת שריר לב המכילה כלי דם ואף הדגימו התכנות ראשונית של הדפסת לב שלם ממוזער. "היתרונות בשיטה היא היכולת להדפיס איברים המותאמים אישית לכל חולה הן מבחינת ההתאמה חיסונית והן מבחינת המבנה האנטומי", אומר פרופ' גפשטיין. עם זאת לדבריו, "עוד ארוכה הדרך לשימוש קליני בשיטה שפותחה. כך לדוגמה, לרקמה שנוצרה אמנם מבנה של לב, אך היא עדיין איננה מסוגלת לפעום וליצור כוחות ולחצים בעוצמה הנדרשת לפעילותו של הלב. בנוסף יהיה צורך בפיתוח שיטות של scaling up על מנת ליצור את כמות התאים הנדרשת ליצירת לב אנושי".

      עם הפרסום על הצלחתם של החוקרים במעבדתו של ראש צוות המחקר פרופ' דביר באוניברסיטת תל אביב התקשר אל פרופ' דביר שר המדע אופיר אקוניס ובירך אותו ואת צוותו על הישגם. "מדובר בהישג חסר תקדים ופורץ דרך שישפיע על האנושות כולה, העם כולו גאה בכם". מחקרים של פרופ' דביר וצוותו זוכים לתמיכות של משרד המדע והטכנולוגיה.

      על פי המרכז הארצי להשתלות 85 בני אדם בישראל ממתינים להשתלת לב.