מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תכנית לשיקום מונע בקהילה בשירות המבחן למבוגרים וברשות לשיקום האסיר עמד על 497 ב-2018, לעומת 388 ב-2017. מדובר בעלייה של 28% בשנה. מספר זה לא כולל את המטופלים בנוסף לחוק. נתוני משרד העבודה והרווחה מציגים עליה חדה משנת 2014, אז מספר עברייני המין המטופלים בקהילה עמד על כמאה.
עלייה של 20% נרשמה גם בקרב עברייני המין שטופלו שלא במסגרת החוק להגנת הציבור מעבירות מין.
בשנת 2018 טופלו עוד 309 עברייני מין שלא במסגרת החוק, בסך הכול טופלו 806 עברייני מין, בהשוואה ל-2017 המספר עמד על 670. במשרד מסבירים כי מדובר בעליה משמעותית במספר עברייני המין שטופלו לא במסגרת החוק, כאשר הם התחילו בהליך השיקום כבר בזמן המעצר, שלא נפתח להם הליך פלילי או שהמסוכנות שלהם הוגדרה כנמוכה ולא כזאת שעומדת בגדר החוק.
עוד בוואלה! NEWS:
עלייה של פי 4 במאובחנים - מרביתם בנים: יום המודעות לאוטיזם
חברת המזון "נטו" לא אפשרה לעובדים להתאגד - ותשלם חצי מיליון שקל
בית המשפט קבע: נשים שמקבלות קצבת מזונות - זכאיות לדיור ציבורי
במקביל ניתן לראות עלייה במספר המטופלים בתוכניות לשיקום מונע במסגרת החוק, למעט בתוכניות הניתנות במסגרת שחרור על תנאי ממאסר, שבהן נצפתה ירידה של כ-15% מהשנה שעברה. העלייה הדרמטית ביותר היא של מטופלים במסגרת צו פיקוח בלבד- כ-72% בנוסף, נצפתה עלייה של כ-10% הניתנת במסגרת צו מבחן. בתוך כך, הפילוח של מספר המטופלים לפי מסגרות: במסגרת צו מבחן - 203, במסגרת צו פיקוח 238 מטופלים, במסגרת שחרור על תנאי ממאסר 56 מטופלים.
169 מטופלים עברו תקופת שיקום של 18 חודשים, על 130 הוטלו תקופה של 24 חודשים, על 103 מטופלים הוטלה תקופה של שנה, על 59 מהם הוטלה תקופה של 36 חודשים, ועל 16 נוספים תקופה של 30 חודשים. בשאר התקופות מדובר במספרים בודדים של מטופלים.
52 מטופלים עברו סירוס כימי במסגרת השיקום
מספר עברייני המין שעברו סירוס כימי במסגרת התוכנית לשיקום מונע, עמד על 52. הטיפול התרופתי מוריד את הדחף המיני ויש צורך בהסכמה וליווי של רופא ואחות. לטיפול כזה יש נזקים רפואיים והמטופל צריך להסכים לו. במשרד הרווחה מסבירים כי טיפול תרופתי חייב לבוא יחד עם הטיפול הייעודי. 32 מהמטופלים שעברו סירוס כימי טופלו במרכז לטיפול ייעודי, 11 במרכז יום, שמונה בהוסטל ואחד במרכז לשיקום האסיר.
מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תוכנית לשיקום מונע וביצעו עבירת מין נוספת במהלך תקופת התהליך עמד על חמישה מטופלים. ב-2018 הורשעו בעבירת מין נוספת במהלך אותה שנה ותקופת השיקום חמישה עברייני מין שנדונו למאסר בפועל. בנוסף, ארבעה נעצרו כי לא עמדו בגין הפרת צו הפיקוח ועדיין לא הורשעו, שלושה נעצרו בגין עבירת מין נוספת ואחד נעצר בגין עבירת רכוש. במשרד הרווחה מסבירים כי מדובר בנתונים משמעותיים שמציגים חזרתיות נמוכה, כשהחוק והשיקום עושים שלהם.
ל-41 עברייני מין הומלץ או נקבעה להם תוכנית לשיקום מונע בקהילה ולא התאפשר להם להשתתף בתוכנית, מדובר ב-41 עבריינים נוספים שלא כלולים במספר של 800 המטופלים בשנת 2018. 21 נדחו על ידי ועדת השחרורים. תשעה סרבו לתוכנית המוצעת ולא רצו טיפול, 11 אסירים משוחררים עדיין לא השתלבו בטיפול, חמישה נמצאו לא מתאימים לתוכנית מסוימת, ארבעה ממתינים להחלטת ועדת שחרורים ושניים בתהליך לקבלה של מסגרת.
51 נוספים נקבעה להם תוכנית לשיקום מונע בקהילה אך לא סיימו אותה. 25 בגלל העדר התמדה בטיפול, 13 נעצרו שוב במהלך הטיפול ארבעה הפרו את תנאי המגבלות, ארבעה במצב נפשי שלא מאפשר את המשך הטיפול, שניים נסעו לחול ולא שבו, שניים בהליך משפטי על תיקים קודמים נדונו למאסר, אחד ביקש להסיר את העיגון התוכנית בצו פיקוח ולהשלים את הטיפול.
אסתי שדה, קצינת מבחן ראשית ומנהלת שירות המבחן למבוגרים במשרד העבודה והרווחה, מסבירה את העלייה הדרמטית במספר המטופלים, בחוק להגנת הציבור מפני עברייני מין, באמצעות שילוב פעולה בין שלושה משרדים כדי ליישם את החוק: הערכת המסוכנות על ידי משרד הבריאות, פיקוח ומעקב של יחידת צור ושב"ס ושיקום מונע על ידי משרד הרווחה והעבודה. ככל שהערכת המסוכנות גבוהה יותר המגבלות רבות יותר והשיקום המונע צריך להיות אינטנסיבי יותר.
"הדבר הראשון הוא שביקשנו שבתקנות של החוק אפשר שיהיה בכל מסגרת לשיקום מונע שמטפלת בעברייני מין להכניס אחוז מסוים לעברייני מין שלא במסגרת החוק, כל המסגרות האלה בהסכמה". לדבריה, אל לשכות הרווחה מגיעים מקרים של עברייני מין שאינם בתוך הליך משפטי או שההליך המשפטי עדיין לא התחיל, "הוא מוכן להתחיל את הטיפול ואנחנו לא נמנע ממנו להתחילו רק אחרי ההרשעה, אנחנו רוצים לאפשר לאותו אדם גם אם הוא רק התחיל את ההליך הפלילי ונמצא באבחון להתחיל את השיקום כבר בשלב מוקדם יותר. ככל שמרכזי שיקום מתבססים כך המספרים של אנשים שמוכנים להיכנס לשיקום גם בלי החוק עולים".
שדה מציעה הסבר נוסף לפיו "החוק מתקדם ויש אנשים שנמצאים בתוך צו פיקוח ומעקב בשלב הזה האנשים מיחידת צור עוזרים לו להבין שכדאי לו ללכת לטיפול, כי אחרת המגבלות עליו יהיו יותר קשות. הדבר השלישי הוא שאנחנו פותחים יותר ויותר מסגרות שיקום. זה מביא לעליה במספר עברייני המין המטופלים. אם פעם לא היה מה לעשות עם עבריין מין מכור, אז היום יש לו מסגרת, אם פעם לעבריין מין אוטיסט לא היה מענה שיקומי, היום יש מענים יותר מגוונים וטיפולים שגם נותנים מענה ייחודי".
חידושים נוספים שהגיעו בעקבות יישום החוק, הוא שבנובמבר 2018 נפתח ההוסטל לעברייני מין שביצעו את העבירות על רקע מגבלות קוגניטיביות, על רקע אורגני והפרעות התנהגות קשות, כמו אוטיזם. מדובר במסגרות לטיפול יעודי שנותנות מענה פרטני או קבוצתי. היום קיימים עשרה מרכזים האלה בכל הארץ, לאחרונה הצטרפו עוד שניים בדרום.
בנוסף במשרד הרווחה פיתחו בשנה וחצי האחרונות מסגרת לעברייני מין שהם מכורים לסמים, אלכוהול או הימורים. זאת אומרת במקביל פיתחו במשרד מודל שעובד כמה שנים על רצף השיקום מדובר במרכז שיקום לעברייני מין שהם לא מוגבלים, לא מכורים ובתוכו יש הוסטל, מרכז יום, מרכז ערב וקבוצה אינטנסטיבית לעברייני מין באינטרנט.
שילוב ייחודי לישראל
על העלייה של 72% במספר המטופלים במסגרת צו פיקוח היא אומרת, "כל עבריין מין שמשתחרר ממאסר המסוכנות שלו מעל לנמוכה, בהתאם להערכת המסוכנות מוטלים עליו תנאי הפיקוח והמעקב, הוא לא חייב להסכים לתוכנית שיקום, שלפי החוק היא רק בהסכמה, מה שאנחנו מבינים שיותר ויותר עברייני מין שנמצאים בצו פיקוח ומעקב במהלך הצו נענים להשתלב בתוכניות שיקום, כי גם הם מבינים שיהיו להם הקלות במגבלות וגם לטובתם הם מפחיתים את המסוכנות שלהם, זה מגמה מאוד משמעותית.
לדבריה, "אם אמרנו שהחוק הזה אומר ששלושת הנדבכים (משרד הבריאות, יחידת צור ומשרד הרווחה) ביחד עושים את העבודה, אז זה אומר שככל שעברייני מין בצו פיקוח ישולבו בתוכניות שיקום, הסיכוי ליישום האמיתי של החוק הוא יותר משמעותי".
עוד הוסיפה שדה כי "המודלים שיש בארץ הם מודלים חדשניים ויחודיים לישראל, והמדינה משקיעה הרבה מאוד כסף לתת את המענה הנכון ואת ההגנה לציבור, על בסיס הערכת המסוכנות שמבצעים מטילים את ההגבלות בצו הפיקוח ומציעים לו בהתאם טיפול. השילוב הזה הוא ייחודי, כי יש שיתופי פעולה בין המשרדים ואנשי המקצוע, מדובר במהלך יפה של הממשלה שעושה משהו משותף ומראה תוצאות".