בשנת 2018 חל גידול של כ-12% במספר האנשים בישראל הרשומים כנמצאים על רצף האוטיזם בהשוואה לשנת 2017, כך עולה מנתוני משרד העבודה והרווחה, המתפרסמים היום (שלישי) על רקע יום המודעות לאוטיזם. 73% מהאוכלוסיה המאובחנת על הרצף האוטיסטי הינם גברים. עוד עולה כי נמצא קשר חיובי בין השתייכות לאשכול חברתי-כלכלי גבוה לבין אוטיזם.
בעשור האחרון חלה עלייה חדה במספר האנשים עם אוטיזם הרשומים במשרד העבודה והרווחה, מ-5,279 בשנת 2009 ל-17,296 בשנת 2018. העלייה מיוחסת בעיקר להתפתחות יכולת האבחנה ובמודעות הגוברת לאוטיזם. ככל שדירוג האשכול החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך עולה שיעור האנשים עם אוטיזם. במשרד מציינים כי משנת 2015 התקציב לרווחת האוטיסטים גדל ב-90% והסתכם בשנת 2019 ב-562 מיליון שקלים.
לקריאה נוספת:
פחות שעות: משרד החינוך מקצץ בסיוע לתלמידים אוטיסטים בחינוך הרגיל
"הם יהפכו לנטל": מלחמתם של ההורים לאוטיסטים במשרד החינוך
הסיבה האמיתית שיש יותר אוטיסטים באזור ת"א והמרכז
מנתוני משרד העבודה והרווחה עולה כי כ-73% מכלל האנשים עם אוטיזם המוכרים למשרד הם זכרים. מתוך כלל האנשים עם אוטיזם, כ-76% הם ילדים, בני נוער וצעירים בטווח הגילאים 0-21. התפלגות זו מוסברת בעלייה שחלה עם השנים בהיקף אבחון התופעה בעיקר לילדים בכל הגילאים. השיעורים נמוכים יותר בקרב נקבות מאשר בקרב זכרים.
ניתן להבחין בפערים ביחס בין מספר המאובחנים המוכרים למשרד לבין מספר המאובחנות בשנת 2018 כבר בגילי הילדים: בגילאי 0-3 ישנם כ-1,157 בנים לעומת 317 בנות, בגילאי 4-6 יש 2,098 בנים מול 524 בנות, בין הגילים 14-18 יש 2,171 בנים ואילו רק 507 בנות. גם בקרב בוגרים ישנו פער בין המגדרים - בגילים 19-21 יש 1,117 מאובחנים לעומת 235 מאובחנות, ובגילים 22-35 ישנם 2,086 גברים לעומת 560 נשים.
מן הנתונים עולה כי בשנת 2018 חלה עליה בשיעור האנשים הרשומים עם אוטיזם בכל המחוזות בארץ, ושיעור גבוה באופן יחסי נרשם במחוז המרכז. ניתן לזהות עלייה במחוז המרכז משנת 2015 שבה היו כ-6,303 אנשים רשומים, לעומת שנת 2018 שבה היו רשומים כ-8,782 בני אדם. לעומת זאת שיעור נמוך יחסית נרשם במחוז דרום: 1,011 איש בשנת 2015 וכ-1,506 בשנת 2018 היו מוכרים למשרד. שיעורים בינוניים נרשמו במחוזות ירושלים והצפון בשנת 2018: כ-3,433 בירושלים ובמחוז צפון כ-3,724. זאת לעומת 2,533 שהיו רשומים בירושלים בשנת 2015 היו ו-2,466 שהיו רשומים אז במחוז הצפון. ייתכן כי ניתן לייחס ממצא זה למודעות גבוהה יותר לאוטיזם ולחשיבות האבחון המוקדם שלה בקרב האוכלוסיות המתגוררות במרכז הארץ. אפשרות נוספת היא כי במחוז המרכז קיימות אפשרויות אבחון רבות יותר מאשר במחוזות אחרים. עוד עולה מן הנתונים כי במגזר היהודי ישנם כ-16,630 אנשים מוכרים למשרד לעומת כ-965 אנשים מהמגזר המוסלמי והנוצרי וכ-88 בני אדם במגזר הדרוזי הרשומים עם אוטיזם.
גידול דרמטי במספר המאובחנים
בנוסף, נמצא קשר ברור בין שיעור האנשים עם אוטיזם הרשומים במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים לבין השתייכות ישוב מגוריהם לאשכול החברתי-כלכלי. ככל שדירוג האשכול החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך עולה שיעור האנשים עם אוטיזם מקרב כלל התושבים השייכים לאשכול זה. שיעור האנשים עם אוטיזם הרשומים במשרד העבודה והרווחה ביישובי אשכול 9 גבוה פי שלושה משיעור זה ביישובי אשכול 1 (באשכול 10 בו מיעוט ישובים שיעור נמוך מאשכול 9). דפוס זה מלמד כי שיעור האנשים המאובחנים עם אוטיזם גבוה יותר בקרב קבוצות אוכלוסייה מבוססות יותר מבחינה חברתית-כלכלית.
שר העבודה והרווחה חיים כץ אמר על הנתונים כי "אחד מנושאי הדגל שהצבתי לעצמי לקדם, היה תחום הטיפול באוטיסטים. לצד הגדלת התקציבים, תקני כוח האדם הייעודיים לנושא והרחבת השירותים לרווחתם, יסדתי את אגף מנהל המוגבלויות, המעמיד את האדם על הספקטרום האוטיסטי וצרכיו במרכז, תוך תפירת חליפה טיפולית אישית לרמת תפקודו והעדפותיו, מה שתרם לשמחתי בצורה יוצאת דופן לשילובם הפעיל והמיטבי בחברה".
בהמשך לנתוני משרד העבודה והרווחה, באלו"ט מזכירים כי זהו העשור שהיה בו הגידול הדרמטי ביותר בכמות המאובחנים - שגדלה פי ארבעה. נוכח הגידול הזה, תוקפים באלו"ט את הזנחת הממשלה באשר לטיפול באותן אוכלוסיות, כאשר לדבריהם הפערים בין הצרכים לבין כמות השירותים והמסגרות הולכים וגדלים. בישראל אין גוף ממשלתי אחד ששולט במידע ומרכז נתונים על המאובחנים באוטיזם: המידע שבידי כל אחד מהגופים הוא חלקי וכך גם הסנכרון ביניהם, מה שמוביל לחוסר היערכות בכל תחומי החיים ובכל המסגרות, מגיל מעונות יום וגן, דרך מערכת החינוך ועד לבוגרים. באלו"ט, האגודה הלאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, מציינים כי נכון להיום, אין חובת דיווח על אבחון ואין גוף ממשלתי אחד שמרכז ומצליב נתונים ומידע.
בארץ קיימים כ-58 בתי ספר לתלמידים עם אוטיזם ויש צורך בפתיחת 20 בתי ספר נוספים ובעוד עשרות כיתות וגני תקשורת. "הנעלם הגדול" הוא מספר הבוגרים (מעל גיל 18) המאובחנים עם אוטיזם בישראל. זאת, כיוון שבביטוח לאומי אין רישום לגבי בוגרים ובמשרד הרווחה מוכר רק מי שפונה ביוזמתו על מנת לצרוך שירותים. למרות שאין נתונים מלאים, באלו"ט מעריכים שישנם לפחות 5,000 בוגרים עם אוטיזם בישראל.
"חוסר ההיערכות והסנכרון בין משרדי הממשלה מוביל לכך שהטיפול וקידום המענים לאנשים עם אוטיזם בישראל לוקה בחסר", אומר עמוס שפירא, יו"ר אלוט. "הצבת יעדים מדידים היא קריטית על מנת להשיג התקדמות ושיפור בשירותי הרווחה, החינוך והבריאות הניתנים לילדים ובוגרים עם אוטיזם. כך לדוגמא, במערכת החינוך, תלמידי החינוך המיוחד מהווים כ-15% מכלל התלמידים במערכת החינוך, כאשר בתוך החינוך המיוחד יש מגוון של מוגבלויות וצרכים מיוחדים ומורכבים. למרות זאת אין התייחסות בתכנית העבודה של משרד החינוך ל- 2019 למחסור החמור במסגרות חינוך מיוחד לתלמידים עם אוטיזם".