הורים רבים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי לא מצליחים לקבל שיבוץ למסגרות חינוך לשנת הלימודים הקרובה - כך טוענים ארגונים המסייעים לתלמידים המאובחנים עם אוטיזם. אל אלו"ט (אגודה לאומית לילדים אוטיסטים) הגיעו עשרות פניות מצד הורים שטוענים כי קיים מחסור בכל אחד מסוגי המסגרות המותאמות לילדיהם.
לתלמידים עם אוטיזם קיימות שלוש אפשרויות לשיבוץ במסגרות חינוכיות: שילוב יחידני בחינוך הרגיל עם סייעת, גן או כיתת תקשורת בבית ספר רגיל או בית ספר ייעודי לתלמידים עם אוטיזם. באלו"ט מסרו כי באופן כללי קיים מחסור חמור בכל אחד מסוגי המסגרות עבור תלמידים עם אוטיזם. השנה, לטענתם, המצב לא הולך להשתנות - משרד החינוך לא נערך ומתקבלות פניות רבות מצד הורים שלא מצליחים לקבל שיבוץ עבור ילדיהם.
עוד דיווחו בארגון כי בחודש אוגוסט בשנה שעברה, ימים ספורים לפני תחילת שנת הלימודים, 167 ילדים עם לקויות מורכבות, שרבים מהם מאובחנים עם אוטיזם, נותרו ללא שיבוץ למסגרת חינוכית. כתוצאה מכך, רבים מהתלמידים נאלצו לנסוע מדי יום למרחקים בלתי סבירים מביתם לבית הספר. במקביל משרד החינוך והרשויות דוחסים עוד ועוד תלמידים אל בתי הספר, המלאים גם כך בתלמידים.
משרד החינוך העביר לאחרונה את רפורמת החינוך המיוחד, למרות התנגדות מוסכמת של כלל הארגונים שטענו כי הרפורמה תפחית בשעות הסיוע בחינוך המיוחד ותסלול את דרכם של תלמידים המשולבים בחינוך הרגיל לחינוך המיוחד. זאת, בעקבות הקיצוץ בשעות סייעת לתלמידים המיועדים לשילוב במסגרות השונות.
לדברי עדי עזוז, היועצת המשפטית של אלו"ט, "לצערנו כמדי שנה, משרד החינוך לא נערך לגידול הדרמטי במספר התלמידים המאובחנים עם אוטיזם. רק בשנה שעברה היה גידול של כ-27% במספר התלמידים עם אוטיזם בשני המחוזות הגדולים ביותר של המשרד, ומאז לא נעשה שום צעד משמעותי למנוע את הקטסטרופה של השנה הנוכחית".
עוד הוסיפה עזוז כי "לא ייתכן שבכל שנה משרד החינוך מופתע מכך שאין איפה לשבץ את התלמידים. אם שר החינוך היה מתייחס לתלמידים עם צרכים מיוחדים כמו שהוא מתייחס ללימודי מתמטיקה ואנגלית, מצבם של אלפי תלמידים עם אוטיזם היה נראה הרבה יותר טוב".
"הילדה עצובה - רוצה להרגיש רצויה"
אביאלה דיטיש, אמא של מוריה בת ה-12 שמאובחנת עם אוטיזם בתפקוד גבוה ועולה לכיתה ז' באזור מטה בנימין, לא קיבלה שיבוץ עבור בתה לכיתת תקשורת. "אנחנו חלק ממחוז ירושלים המורחב. בינתיים אנחנו במלחמות כי אין כיתה, היא צריכה כיתת תקשורת לבנות בתפקוד גבוה בזרם הממלכתי דתי, אבל לא היה אכפת לי אם זה יהיה גם בחינוך החרדי, הייתה הוראת מנכ"ל לא לפתוח כיתות חדשות, אף רשות לא מוכנה לפתוח בית ספר כי אין להם תקן משלהם", הסבירה.
דיטיש הוסיפה כי "בכל מחוז ירושלים יש בעיקרון שבע תלמידות שמחכות לשיבוץ בגיל הזה ואם מוסיפים את מודיעין זה עוד שתיים. אף רשות מקומית לא מוכנה לקחת את זה על עצמה. אני מאוד מתוסכלת, אני לא יכולה לעבוד את כל השעות שאני צריכה לעבוד, כי אני יושבת על הדבר הזה כל הזמן, אותי זה מתסכל. הילדה עצובה, היא רוצה להרגיש רצויה, היא צריכה שכל דבר יעבוד לפי לוח זמנים מסודר, היא רוצה לקנות ספרים ולעטוף אותם וזה מאוד קשה לה".
לדבריה, "במשרד החינוך אומרים שהם בודקים את העניין ושיש לי את האפשרות להשאיר אותה בבית ספר רגיל עם סייעת, או לכיתה מקדמת, שזה ממש לא מתאים למצבה, זה כמו לשלוח ילדה חירשת לכיתת עיוורים". אביאלה אמרה כי "שתי האופציות לא מקדמות אותה. היא הייתה כבר עם סייעת, הן מאוד חמודות אבל זה לא נותן לה את המיומנות לחיים שהיא צריכה - כדי להצליח. שאר הבנות בגיל שלה מתקדמות, נעשות יותר עצמאיות מבחינה חברתית והיא לא מתקדמת כמו שצריך. יש לה זכות חוקית לכיתה כזאת וגם לכל שבע הבנות האלה יש את הזכות חוקית לכיתה כזאת. זה ציבור שאם הם יקבלו את העזרה שהם צריכים הם יתרמו למדינה, הם ישלמו מסים, אבל אם חס ושלום אם הם לא יקבלו את העזרה הזאת הם יהיו נטל וחבל".
ממשרד החינוך נמסר כי תהליך השיבוץ למוסדות החינוך המיוחד עדיין מתקיים בימים אלה, ובכל מקרה כל תלמיד ישובץ במסגרת חינוכית התואמת לצרכיו האישיים.