המאבק הנחוש של טראמפ באיראן עלול לחזק את משמרות המהפכה

לממשל האמריקני, וספציפית לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, היה עוד יום עמוס. בתוך שעות ספורות התפוטרה השרה לביטחון המולדת, זו המזוהה עם המדיניות של הממשל מול מהגרים ומבקשי מקלט ובעיקר הפרדת ילדים מהוריהם, ושעות אחר כך פוטר ראש השירות החשאי, זה שבין שאר תפקידיו מגן על הנשיא טראמפ - וזו כנראה רק תחילת הטיהור במקום.

לנשיא נותר זמן לדבר אחד נוסף, הכרזה על משמרות המהפכה של איראן כארגון טרור. בפעם הראשונה בהיסטוריה ארצות הברית - או כל מדינה אחרת - מכריזה על צבא של מדינה כארגון טרור. זאת להבדיל מהכרזות של מדינות על פעולות צבאיות כפעולות טרור (למשל, הפצצות אזרחים) - אבל כאן לא מדובר על הכרזה תעמולתית אלא על צעד בעל משמעויות מעשיות.

אם כי זו גם, יש שיגידו בעיקר, הכרזה תעמולתית - רק שלא כמו בדרך כלל לא מדובר על הכרזה שנועדה לאזרחי המדינה המכריזה, קרי ארצות הברית - ואולי אף לא למדינה שעליה מוטלות הסנקציות - איראן, אלא למדינה שלישית, זו שיוצאת להצביע היום. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בעל ברית קרוב אידיאולוגית ואישית לנשיא ארצות הברית, מקבל ממנו עוד מתנה במאמץ להבטיח את בחירתו מחדש.

לקריאה נוספת:
ארה"ב הכריזה על משמרות המהפכה של איראן ארגון טרור
איראן: ארה"ב תתחרט אם תגדיר את משמרות המהפכה ארגון טרור
איראן זועמת על המהלך נגד משמרות המהפכה: צבא ארה"ב - ארגון טרור

השאלה הגדולה היא האם זה יעבוד וההכרזה על משמרות המהפכה כארגון טרור תביא להתרחקות האיראנים מהארגון - או להפך, לתופעה הידועה בשם התלכדות סביב הדגל: כלומר, ככל שיש ביקורת חיצונית על הנהגת המדינה, חשים האזרחים שהם חייבים להתלכד סביב המנהיגות, להפגין את הפטריוטיות שלהם - וגם מי שקודם חשב שיש לקצץ את כנפי הארגון לא יכול להמשיך להצהיר זאת כי זה יהיה לא פטריוטי, בעצם בגידה.

"יש יחס אמביוולנטי מצד הציבור האיראני כלפי הארגון", אמר לוואלה! NEWS ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי. "מצד אחד התנגדות למעורבותו בדיכוי פוליטי ובכלכלה, ומצד אחר, הכרה בארגון ככלל, בעיקר בהקשר לפעילותו הצבאית ה'רגילה' כמגן המולדת, עוד ממלחמת איראן-עיראק.

לדבריו, בדיוק כאן טמונה הבעיה. "כל עוד ההגדרה כארגון טרור התייחסה רק לכוח קודס, זה עוד היה יכול להתקבל באופן חלקי. משעה שמגדירים את כל הארגון כגוף טרור, ההחלטה צפויה לעורר התנגדות ציבורית נרחבת, כי בסופו של דבר גם אזרחים רגילים משרתים, לפחות במסגרת שירות החובה, במשמרות המהפכה", אמר. כך שבשורה התחתונה, זה בהחלט יכול לחזק את מעמד הארגון גם בקרב הציבור, וגם במסגרת מאבק הכוחות המתנהל בין הנשיא רוחאני למשמרות המהפכה".

משמרות המהפכה, כשמן כן הם, נוסדו מיד לאחר המהפכה האסלאמית וכדי להגן עליה. הם היו בחזית במלחמת איראן-עיראק, הן כוחות ההלם של הרפובליקה האסלאמית. וגם אם הם השמינו, הפכו מושחתות וכיום הם אימפריה כלכלית ולא מגני העם, הם עדיין נחשבים לחלק קריטי מהגנת המולדת האיראנית - נגד בדלנים, טרוריסטים ושאר איומים.

בהנחה היותר-מסבירה שהעם האיראני, או ההנהגה האיראנית המפולגת בין חמינאי לרוחאני, לא תיכנע ולא תודיע על סיום תפקידן ההיסטורי של משמרות המהפכה ייתכן שהם ייפגעו כלכלית. "פוטנציאלית, יש להחלטה השפעה נרחבת כי הארגון חולש על נתח מרכזי מהכלכלה האיראנית (בין 10-40% לפי הערכות שונות) ולכן כל חברה וכל אדם שקשור לפעילות הכלכלית של הארגון חשוף לסנקציות ומדובר באלפי חברות", אמר ד"ר צימט. "עם זאת, לא ברור עד כמה הממשל האמריקני מתכוון באמת להיכנס לתחום, ומוכן ומסוגל מבחינת הקצאת משאבים מודיעיניים ואחרים לסמן כל חברה וכל אדם שקשור לפעילות כזו כמושא לסנקציות ועד כמה האמריקנים יזכו לשיתוף פעולה מצד האירופאים ושותפי סחר אחרים של איראן. זה עשוי לפגוע באפקטיביות של המהלך מול פעילויות כלכליות אזרחיות של הארגון".

דבר נוסף, הרי יש כבר סנקציות על איראן, הכוללות אישים וגופים רבים של משמרות המהפכה כבר עתה: כוח קודס, כל מי שקשור לתכנית הגרעין, לתכנית הטילים, לטרור - כולם כבר תחת סנקציות.

איראן הודיעה בתגובה שהיא מכריזה על צבא ארצות הברית כארגון טרור. לא איום גדול מדי מבחינת ארצות הברית, אבל יש לאיראן גם יכולות אחרות. איש לא מטיל ספק ביכולתה של טהראן להגות - ולהוציא לפועל פיגועים נגד כוחות אמריקניים במזרח התיכון במובנו הרחב - מאפגניסטן ועד לבנון וסוריה, וכמובן איראן יכולה גם להוציא לפועל פיגועי טרור נגד מטרות אזרחיות אמריקניות בעולם כולו. הלחץ האמריקני הגובר, המגיע מצד האגף הנצי של היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון, עלול להוביל בתרחיש מסוים גם למלחמה.

"ככל שהלחץ האמריקני גובר, יש פוטנציאל מחריף לחיכוכים עד כדי עימות צבאי בין משמרות המהפכה לכוחות אמריקנים באזור", אמר ד"ר צימט. "עם זאת, להערכתי אין כרגע לאיראן אינטרס להביא להסלמה כוללת מול ארצות הברית, בוודאי לא צבאית. האיראנים ממשיכים כרגע באסטרטגיה שנועדה למשוך זמן עד לבחירות הבאות בארצות הברית תוך הימנעות מהפרת הסכם הגרעין ומאמץ מתמשך להכיל את הסנקציות, כולל באמצעות המשך הקשר עם האירופאים במידת האפשר. לכן הפוטנציאל לעימות גובר, אך לאף אחד משני הצדדים אין כרגע אינטרס בעימות כולל".

על אף שלאף אחד מהצדדים אין אינטרס בעימות כולל כעת, ראינו פעם אחר פעם כיצד הידרדרו דברים וכיצד פרצו עימותים עד וכולל מלחמת עולם שלאיש לא היה רצון או אינטרס בהם, ושתוצאותיהם היו רחוקות מאד מהצפוי או הרצוי.

בכל מקרה למשמרות המהפכה יהיה קשה יותר לפעול. הן כנראה לא יאבדו את השפעתם באיראן, אולי להיפך. לא נראה שאיזו מדינה תלך בעקבות ארצות הברית, שמדיניותה מול איראן מנוהלת בבדידות בזירה הבינלאומית - רוסיה, סין, האיחוד האירופי, הודו - שום מדינה למעשה פרט לישראל וערב הסעודית, אויבותיה של טהראן, לא מתייצבת לצד טראמפ אם כי מדינות רבות לא מתייצבות גם לצד איראן.

הצעד הוא בעיקרו הצהרתי, אבל הצהרות אינן נעדרות חשיבות, וממשל טראמפ מאותת שוב שמאבקו נגד איראן הוא מאבק כולל ונחוש.