עם מידע מסוריה וכוח רוסי מיוחד: כך פעל מפקד המבצע להשבת באומל

אלוף משנה א' החל לכהן ב-2015 כראש זירת צפון בחטיבת ההפעלה באמ"ן. אחד הדברים הראשונים שעשה, היה ללמוד את סוגיית השו"ן (שבויים ונעדרים), ובהם נעדרי סולטאן יעקוב. בצה"ל היה ברור שמלחמת האזרחים בסוריה מייצרת מגוון אפשרויות לקדם לפעולות שתכליתן איתור חיילי צה"ל הנעדרים. מקום שבו יש בעיות כלכליות חריפות ובעיות קיומיות פותח דלתות מסתוריות עבור כל קהילת מודיעין שמחפשת אחר מידע.

חודשיים לאחר מכן נכנסו הרוסים לסוריה כדי לסייע למשטר אסד במלחמה נגד ארגוני הג'יהאד העולמי ושאר המורדים. המאמץ של צה"ל לסכל כוונות של איראן וחיזבאללה להעביר אמצעי לחימה מטהראן לסוריה ומשם ללבנון חייב בשלב מסוים הרכבת מנגנון תיאום וחיכוך עם הרוסים. המטרה המרכזית הייתה למנוע התנגשות בין כוחות צה"ל לצבא רוסיה בזמן שחיל האוויר תוקף ופוגע בפעילות של הציר הרדיקלי במרחב. התיאום הלך והתפתח תוך יצירת שפה משותפת על בסיס מפגשים קבועים וקשר ישיר שהוגדר על ידי גורמים בכירים באמ"ן כמצוין.

לקריאה נוספת:
הגופות הנוספות - והחיפושים: פרטים חדשים על מבצע "זמר נוגה"
"שבת לאדמת ארצנו": מאות ליוו למנוחות את הנעדר זכריה באומל
פוטין לנתניהו: צבא רוסיה בשיתוף סוריה איתרו את הקבר של באומל

מערכת היחסים המתחממת בין ישראל לרוסיה הולידה את הרעיון בקרב קציני אמ"ן הצעירים לבקש מהרוסים לסייע באיתור הנעדרים. עיניו של אלוף משנה א' נצצו מעצם המחשבה לפרוץ ערוץ פעולה חדש שיכול מאוד להניב פירות באיתור נעדרי סולטאן יעקוב. בהתחלה הייתה התנגדות בשל החשש מהטובות שישראל עלולה לשלם על מאמץ רוסי מורכב שכזה. ראש אמ"ן דאז, אלוף הרצי הלוי, קיים דיון עבודה יסודי ומעמיק בנושא ודעתו של אל"מ א' הייתה ברורה בנושא ואמר באותו מפגש כי אמ"ן צריך לנהל סיכונים אם יש כאלה ולקפוץ על הזדמנויות.

לאחר שהרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט נתן אישור לדברים, הנושא הוצג בשנת 2017 לשר הביטחון אביגדור ליברמן שראה בכך חובה מוסרית עליונה והעביר מסר ברור למקבילו הרוסי סרגיי שויגו על מידת החשיבות שהוא מייחס לפעולה מסוג זה. איזנקוט דאג גם בימים אלו להבליט את חלקו הגדול מאוד והקריטי של ליברמן במבצעים שהביאו לאיתור באומל. בעקבות הפנייה של ליברמן לשויגו העביר האחרון הנחיה מאוד ברורה לכוחות בשטח לסייע לצה"ל. גורם באמ"ן אמר כי "הקשר בין המנהיגים הוא חזק וכך למעשה דחפה הצמרת את הצבא בשטח לפעולה. זה לא היה קורה ללא הקשר של ראש הממשלה נתניהו לפוטין וליברמן לשויגו".

באמ"ן, תחת פיקודו של הלוי - שלימים עבר לפיקוד הדרום - הציבו מטרה אחת ברורה: לספק לרוסים מידע של נקודת ציון מדויקת שתביא לאיתור הנעדרים. ברגע שירדה הנחיה מגבוה ברוסיה, השטח החל לתאם פעילות. לדברי גורמים באמ"ן כבר בשלבים מוקדמים השיח עם הרוסים התנהל "בגובה העיניים". הגורמים ציינו כי "בנוסף ליחסים הבין-אישיים בין המנהיגים היה רצון להצליח מצד הכוחות הרוסיים. ברור שהם רוצים שנבין שהם מעצמה, ויש כאן חיבור שלם וברור לשואה, למה שעשה הצבא הרוסי כדי לשחרר יהודים ממחנות ההשמדה, ופעולות נוספות שהם ביצעו במלחמת העולם השנייה. הם דאגו לספר על כך בהתרגשות". באותם רגעים כבר היה ברור לגורמים באמ"ן כי כל מחיר, גם אם יידרשו לו בעתיד מטעם הרוסים (ואין כאלה) מתגמדים מול ההישג.

גורמים באמ"ן דחקו הצידה כל טענה לאינטרס סמוי והבינו מהר מאוד כי הרוסים חדורי מוטיבציה לנהל את האינטרסים שלהם מול סוריה, איראן ושותפים נוספים כדי לממש את ההתחייבות של המנהיגים הבכירים במוסקבה ולהביא לפריצת דרך בנושא.

יש גורמי ביטחון שמעריכים כי ניתן להחלטה הרוסית משקל נוסף לאופן שבו פוטין בפרט, שהיה תלמיד של מורה יהודיה, והצמרת הרוסית בכלל מתייחסים ורואים את היהודי. "הם הוכיחו בפעילות שלהם את ערך הרעות וההבנה למשפחות הלוחמים, הכבוד לחיים בכלל, היו הרבה דברים שקרו שאני לא יכול פרט עליהם אבל הם הוכיחו שזה כבר עניין אישי".

הרוסים הקימו כוח משימה מיוחד בראשות מפקד שקיבל מידע מודיעיני מישראל וקיים פגישות תכופות. הצדדים ביצעו יחד תהליך ארוך ומסודר של למידה, הכרת השטח וניסיונות לחשוב יחד מחוץ לקופסה. לא כל הפעולות היו בהתחלה מוצלחות, אך לא היה רגע אחד שבו הצדדים הרימו ידיים, משום שנדמה היה כי הושגה התקדמות שמקרבת אותם להשגת היעד: לאתר את הנעדרים.

אלוף משנה א', שריכז את מאמץ כל הגופים בקהילת המודיעין, בהם שב"כ, המוסד, אמ"ן ואף של הנספח הצבאי ברוסיה - עליו הרעיפו כל הצדדים שבחים גדולים, התקדם בשנה האחרונה לתפקיד אחר אך לא עזב את הפיקוד על מבצע "זמר נוגה" והמשיך אותו בכל הכוח. המודיעין לא בהכרח השתנה אלא רק הפעילות בשטח שהתקדמה ושללה תזה אחת וקירבה לתזה שנייה.

החיכוך ברמה הטקטית עם צבא רוסיה עורר התפעלות רבה בקרב מפקדים בצה"ל, הן בשל הדיוק, הדבקות במשימה והסיכון הממשי לחיי הלוחמים הרוסים. גם כשהמציאות הפכה להיות מורכבת במיוחד לאור העובדה שמדובר בפעולה כירורגית.

קצין בכיר שהיה מעורב במשימה אמר כי "הערך של החזרת חיילי צה"ל לאדמת ישראל חיים או מתים מלווה אותי מהיום הראשון בצה"ל. זה מוטבע ומושרש בי. מעבר לאתר המקצועי כקצין מודיעין שרוצה לעמוד במשימה. עסקתי בעבר גם בסוגיית גלעד שליט".

על המשימה הזו אמר הקצין הבכיר, "בשום שלב לא היה סיכוי שנרים ידיים למרות שהבנו שסגרנו מעגל רק כשראינו את הטלית. הסרבל והנעליים עם הכיתובית של באומל. היה רגע מטורף. באומל נקבר עם הטלית, הסרבל והנעליים. לא הפרידו ביניהם". עוד אמר הקצין, "מדובר בתיק לא סגור. יש אכזבה כי לא איתרנו את פלדמן ואת כץ. אבל יש פה גם הרבה תקווה אחרי 37 שנים. אנשים מעולים ממשיכים לחפש. זה ממש לא נגמר. אנחנו נגיע לשם".

הקצין הבכיר נשאל אם ניתן לקשור בין איתור קברו של גדול מרגלי ישראל אלי כהן, לבין פיצוח מקום קברו של באומל. "צר לי לומר כי הסיפור של אלי כהן הוא סיפור אחר", הסביר הגורם. "חלק מהשיטות שלנו יכולות להיות סמן ימני לסיפור של אלי כהן. האיתור של באומל מעלה מוטיבציה בכלל. יש תקווה עכשיו בחיפוש אחרי כולם. מה שעשה את ההבדל הוא לא רק ההזדמנות בשטח אלא הרצון לשנות את המציאות ולא רק לתאר אותה. ראשי אמ"ן האחרונים הרחיבו את הדיסציפלינות בנושא וגרמו לכולם לחשוב אחרת".

אחד מרגעי השיא במבצע, פרט לחשיפת הציצית, הנעליים, סרבל השריון של באומל וקביעת המכון לרפואה משפטית באבו-כביר, היה הרגע בו נפגש מפקד המבצע אלוף משנה א' עם מפקד הכוח הרוסי שפעל בשטח לאיתור הקבר. אל"מ א' הודה לו ברמה האישית ובשם צה"ל כולו ומדינת ישראל על איכות הפעולה והתוצאות. גורם שנכח בחדר סיפר כי ניכר היה ששני הצדדים התרגשו מאוד מהמעמד. "לוחמי יחידה מסורה של צבא רוסיה סיכנו את עצמם כדי לאתר לוחם צה"ל", אמר קצין בכיר והוסיף, "היחידה הרוסית הוכיחה יצירתיות, שימוש בכלים יוצאי דופן, דבקו במשימה והרבה הרבה תעוזה".