גזר דינו של רוצח החייל רון קוקיא - כל הפרטים
- בית המשפט גזר מאסר עולם ועשרים שנים על חאלד אבו ג'ודה בן 22 תושב כסייפה
- השופטים קבעו: "רון היה קורבן רק בשל היותו יהודי"
- אביו של החייל: "הוא היה צריך לקבל עונש מוות, קורא לשלול אזרחותו"
- אבו ג'ודא נאשם לפני כחודש ברצח בכוונה תחילה ובהחזקת סכין למטרות טרור
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר היום (שני) מאסר עולם ועשרים שנים על חאלד אבו ג'ודה, בן 22, תושב כסייפה בנגב, על רצח החייל סמל רון קוקיא בערד בנובמבר 2017. "מדובר באירוע אחד שצריך לקבוע עונש אחד", קבעו השופטים ופסקו גם פיצוי כספי למשפחתו של קוקיא.
"חייו של רון קוקיא קופדו בעודו נער צעיר שכל חייו לפניו, לאחר שהנאשם דקר אותו בסכין, דקירות קטלניות שהביאו למותו", כתבו השופטים בפסק הדין המפורט. "רון ז"ל הוא קורבן למעשיו המתועבים והמזעזעים של הנאשם רק בשל היותו יהודי ורק בשל כך שנקרה בדרכו של הנאשם וענה על 'הקריטריונים הנדרשים' - חייל חמוש שנמצא לבדו. מעשיו של הרוצח פגעו בערך חברתי הבסיסי ביותר שעליו עומדת כל חברה מתוקנת - הזכות לחיים, קדושת החיים והזכות לחיות בביטחון ובשלווה", פסקו השופטים.
קוקיא נדקר על ידי אבו ג'ודה בקרבת הקניון בערד, אך הספיק להימלט ולהזעיק עזרה מכלי רכב שחלפו בכביש הסמוך. הוא התמוטט ליד מכוניתו של עובר אורח שהזעיק את מד"א - אך מאמצי החובשים לייצב את מצבו - כשלו ומותו נקבע במקום.
לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
"סלח לי שלא הייתי לצידך": מאות בהלוויית החייל שנדקר למוות בערד
הפיגוע בערד: רון רץ לכביש כדי להזעיק עזרה אחרי שנדקר - והתמוטט
"שמחת חיים נצחית": חברי ההרוג בפיגוע בערד מתמודדים עם האובדן
"השתלשלות האירועים שהובילה לרצח הנורא החלה כאשר גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה לבצע פיגוע נגד חייל צה"ל, כחלק מרצונו להביע במעשים את תמיכתו בארגון חמאס. הוא הצטייד בסכין וברכב רק כדי לבצע את הפיגוע", המשיכו השופטים. "הנאשם הגה את הרעיון לבצע את הפיגוע, מעשיו תוכננו מראש, בקפידה ובקור רוח. רון התנגד לנאשם. אין לגלות הבנה לרצח כזה, הנאשם שלל את זכותו לחיים של רון".
אביו של החייל, בועז קוקיא אמר היום בבית המשפט כי אבו ג'ודא "היה צריך לקבל עונש מוות, גזר דין חד וברור, הוא בוגד ורוצח, הם נתנו את העונש המקסימלי, אנחנו נפעל לשלול את האזרחות שלו, אני קורא למשטרה להעמיד את אב המשפחה לדין. הוא גם מחבל כמו ילדיו".
האב קרא להחמיר את תניאי האסירים הביטחוניים בכלא ולבית המשפט העליון לשתף פעולה עם הלחימה בטרור. "צריך להחמיר את התנאים של המחבלים בכלא, אני קורא לבג"ץ לשתף פעולה בלחימה בטרור. המשפט התנהל בצורה טובה, נעשה צדק וזה לא מספיק. אני מקווה שהוא ימות שם".
בפסק הדין הקשה פרטו השופטים כיצד הכין עצמו אבו ג'ודא בדקדקנות לביצוע הפיגוע. הוא קנה רכב ששימש אותו כשנמלט מזירת הפיגוע, משך סכום כסף גבוה מחשבון הבנק שלו שיסייע לו להתקיים לאחר הפיגוע, הצטייד בסכין והחביא אותה ברכבו על מנת להיות מוכן בכל רגע נתון לביצוע הפיגוע כשיוכל לכך. "הנאשם הוא שהגה את הרעיון לבצע את הפיגוע והוא גם זה שהוציאו אל הפוטל והביא למותו של רון ז"ל".
עוד מגולל פסק הדין כיצד דקר אבו ג'ודא את החייל באכזריות במטרה לרצוח אותו. "אבו ג'דוא ביצע את העבירות על רקע אידיאולוגי מעוות ורצחני, המבטל כל ערך לחיי אדם. מעשיו אופיינו בתכנון מוקפד חתירה למטרה ברורה, קור רוח ובעיקר הובילו לתוצאה קשה של קיפוח חייו של רון ז"ל באופן אכזרי ואלים עת דקר אותו בפלג גופו העליון שש דקירות קטלניות בסכין שהכין מבעוד מועד לשם כך. הנאשם גמר אומר להביא למותו של רון ז"ל ולקחת את נשקו. רון התנגד לנאשם בשאריות כוחותיו על מנת שהנאשם לא ייקח את נשקו, אך הנאשם לא הרפה ולא חדל מלדקור אותו עד אשר לקח את נשקו".
מילת קוד "פיצה" כדי לאתר קורבן לרצח
לפני כחודש הורשע אבו ג'ודה ברצח ומכתב האישום נגדו עלה כי תכנן לרצוח חייל ואף ערך תצפיות במקום. הוא נאשם ברצח בכוונה תחילה ובהחזקת סכין למטרות טרור. למטרת הרצח הוא נעזר בזאהי אבו ג'ודה, אחיו למחצה שהואשם בניסיון לרצח, בהחזקת נשק, בשיבוש מהלכי משפט, בסיוע לאחר מעשה ובהדחה בחקירה. כתב האישום מייחס לשניים, בני 22, מניע לאומני, דתי ואידאולוגי.
חאלד, בעל השכלה בתחום ההנדסה הרפואית שעבד בחדרי הניתוח של בית החולים סורוקה בבאר שבע, תכנן להשתמש בחומרי הרדמה כדי לחטוף חייל ונעזר באחיו לתכנון הפיגוע והוצאתו לפועל. זאת, כ"נקמה" על פעילות צה"ל בגדה המערבית וברצועת עזה וכדי "לעשות מעשה למען הפלסטינים".
חאלד הגיע לאזור התחנה המרכזית בערד ב-30 בנובמבר, הבחין בקוקיא יושב לבד על ספסל, התקרב אליו ודקר אותו מאחור בצווארו כמה פעמים. קוקיא ניסה לאחוז ברובהו האישי, אך חאלד משך אותו מידיו ונמלט מהמקום. לאחר מכן ניסה החייל לגשת לעוברים ושבים כשהוא מדמם מפצעיו, אך לבסוף התמוטט ומת.
לאחר הדקירה, נסע חאלד לביתו בכסייפה ופעל יחד עם זאהי כדי להחביא את הסכין ואת הנשק שחטף. השניים הפרידו את הנשק מהמחסנית והטמינו אותם בבור שחפרו, כשהם עטופים בבד לבן. לאחר מכן שטף חאלד את הסכין במים והחביאה בכוונה להעלים ראיות. מקום מסתור הסכין לא נמצא.
בפסק הדיון תואר כי השניים סיכמו ביניהם על מילת הקוד "פיצה" לאיתור קורבן וכי ביום הרצח התקשר חאלד לאחיו כשהבחין בקוקיא ואמר לו בטלפון: "יש פיצה". לאחר הרצח, כשהיה בדרכו לצאת מהעיר, התקשר פעם נוספת ואמר כי "אכל ושבע". השניים אף הלכו לאכול פיצה לאחר שהסתירו את כלי הנשק וסיכמו ביניהם להציג בחקירה אליבי כוזב לפיו שהו יחד בפיצרייה בערד בזמן הרצח.