צוללות, פסיכולוגים ותמונות ניצחון של חמאס: ביבי ובני - המערכה האחרונה

"הולה", בקצב הסמבה, חגיגות קרנבל: ראש הממשלה בנימין נתניהו פתח היום (ראשון) את תשעת הימים האחרונים שלפני הבחירות על השטיח האדום בנתב"ג, וקיבל את פניו של נשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו, שהגיע לישראל לביקור ראשון בתולדות המדינה. בשבוע שעבר, נתניהו חזר חמוץ מוושינגטון, לאחר שהטילים מעזה גדעו את חגיגות הריבונות על הגולן בבית הלבן וגזלו ממנו את מלוא הכבוד התקשורתי.

אחרי וושינגטון, היום מגיע לעזרתו חבר אחר - הנשיא החדש והשנוי במחלוקת בברזיל שכבר הרעיף על נתניהו כבוד מלכים בחופשת חלומות בריו דה ז'נרו בסילבסטר האחרון, וגם איתו הוא מתכוון להכריז על היסטוריה. אם לא שגרירות, אז לפחות נציגות רשמית כלשהי בירושלים. ספוילר: גם הביקור הזה יסתיים בתלונה כלשהי על התקשורת.

נתניהו תכנן להינשא על ענני האופוריה מהגולן לתוך קמפיין "ליגה אחרת" של הישורת האחרונה, ועדיין לא הסתפק במינוף האירוע לצרכי העצמתו כמנהיג בקנה מידה בינלאומי שלא רואה את גנץ הטירון ממטר. הבוקר, צפויה שיירת קמפיין הליכוד להגיע לרמה בקול תרועה, כמקדימה לקראת הגעתו של נתניהו עצמו לישיבת סיעה חגיגית של המפלגה בהמשך השבוע.

עוד בוואלה! NEWS:
חמש רקטות נורו לעבר העוטף; בתגובה צה''ל תקף יעדי חמאס ברצועה
נתניהו: "גנץ לא יהיה שר הביטחון בממשלתי"; גנץ: "לא תהיה שר האוצר"
עוד מוקדם לשמוח: בחמאס ממתינים לראות אם השקט בעזה ישתלם להם

אבל שבוע וחצי לבחירות, ההישגים ההיסטוריים של נתניהו נקלעו לקרב גדוש על סדר היום מול גנץ, לפיד והגנרלים. סוף השבוע בגבול הדרום היה גדוש באירועים, אולם מבלי שדברים יצאו משליטה, אך השקט המתוח בעזה פותח פתח למתקפה חריפה על המשא ומתן וההבנות עם החמאס, ותמונות הניצחון של הנייה וסינוואר יהיו חומר טוב לקמפיינים של כולם - מגנץ ועד בנט וליברמן. בה בעת, פרשת המניות ופרשת הצוללות ממשיכות במקביל לספק רצף כותרות על שחיתות ולסבך את נתניהו עם בני דודיו ומקורביו ברשת מסובכת של שאלות וגרסאות שמתדלקות את הקמפיין של כחול לבן.

הליכוד, בתגובה, ימשיך לנסות למנף את דוח מבקר המדינה על קשרי המשטרה עם הממד החמישי לכדי "תיק 50 מיליון", למרות שמבקר המדינה הבהיר חד משמעית כי אין חשד לפלילים, וביד השנייה ימשיך להנמיך את הסרטונים לתוך מרחב מכוער ובוטה של נגטיב נגד כשירותו של גנץ לכהן כראש ממשלה ולהציף את העניין הזה של הרוטציה בין גנץ ולפיד, שהציבור לא ממש יודע איך לבלוע אותו. עד כה זו הייתה אחת ממערכות הבחירות המלוכלכות והמטורללות שראינו כאן, אין סיבה לא לחשוב שהחלק האחרון לא יהיה משוגע יותר, וטוב שזה עוד מעט מאחורינו.

כסיפתח לקראת המשוכה האחרונה, שתעמוד בסימן בני מול ביבי, שני הצדדים הוציאו בשבת הצהרות לוחמניות ותוקפניות בהם הודיעו אחד לשני שלא יכהנו כשר ביטחון/שר אוצר בממשלה הבאה אחד של השני, בכך מנסים להוריד מסדר היום את האפשרות של ממשלת אחדות שתשמש את כל השחקנים האחרים עד הבחירות. אל תתפסו אותם במילה: אחרי שייוודעו תוצאות האמת כל הקלפים ייפתחו מחדש, וכל מה שקורה עכשיו זה רק משחק מקדים לפאזל הפוליטי המורכב שיחל ב-10 באפריל, שתלוי מאוד במספרים הקטנים. מה שמשותף לכל הסקרים האחרונים הוא שהליכוד וכחול לבן נכנסו לקרב צמוד מאוד על מספר המנדטים שיכריע את זהות המפלגה הגדולה, ושגורלם יהיה תלוי בעיקר במפלגות הקטנות, שיכריעו מי מהם יגייס רוב של ממליצים לנשיא המדינה.

על פניו, בכל הסקרים יש עדיפות ברורה לגוש הימין שימליץ באופן אוטומטי על נתניהו, לכן לא ברור מאיפה הביטחון הגמור שבו גנץ מכריז שהוא עומד לנצח, בטח בדינמיקה הנוכחית. אבל בכחול לבן משוכנעים שאם הם יהיו גדולים מספיק כדי להביס אותו בנוק אאוט, לא תהיה בכלל שאלה, וגם מפת הנאמנויות הפוליטית תשתנה בהתאם. ולמען המטרה הנעלה - פתיחת פער של חמישה מנדטים פלוס מעל הליכוד - הם מוכנים לנגוס גם בשותפים שלהם בגוש הטבעי במפלגות המרכז שמאל, כפי שהצהיר אתמול מיקי לוי בפה מלא, "לא חשוב אם מפלגת העבודה תהיה 5 או 10 מנדטים, הרבה יותר חשוב שכחול לבן תהיה חזקה עם 38 מנדטים בפער מהליכוד כדי שהנשיא ימליץ עליה להרכיב את הממשלה ויהיה מהפך".

נתניהו, מהצד השני, נזהר עד כה שלא לשתות לחבריו מימין את המנדטים, מודע היטב לסכנה שזה עשוי לייצר עבורו לעדיפות הגוש. אם כחול לבן יפתחו עליו פער של הרגע האחרון, הוא עלול להחליט על קמפיין "גוועלד" שיעמיד אותו במצב מורכב: ככל שהליכוד יגדל, כך מפלגות הלוויין של ליברמן, בנט, כחלון ודרעי נכנסות לכוננות ספיגה; אם אחת מהן לא תעבור - כל המאזן הגושי שמאחורי נתניהו עשוי להשתנות.

גנץ הצליח אתמול, בראיון לרינה מצליח, לצמצם את נזקי ה"יו יונ יונית" ולמזער את הנאחס של השבוע הקודם, שכלל הקלטות מביכות, שמועות על חפרפרות והאזנות סתר, וקבלת שבת נבזית עם דיווח של בן כספית במעריב על ייעוץ פסיכולוגי מהעבר הלא רחוק. כל אלה נפלו כחומר ביד היוצר בידי אנשי הקריאיטייב של הליכוד, שלא בוחלים באמצעים שפלים בדרך לניצחון. אפשר לא לאהוב את הסגנון הנמוך של הקמפיין של נתניהו, אבל ברמה המקצועית הוא מנהל קמפיין חד, ישיר,וממוקד ומתמחה בניצול הזדמנויות.

לעומתם, הקמפיין של גנץ איטי, לא מגיב מספיק מהר לאירועים, ולא קופץ על הנפילות של נתניהו. שלוש שעות אחרי הראיון הקטטסטרופלי של גנץ ליונית לוי, לליכוד כבר היה סרטון באוויר שהגחיך אותו, ושעתיים אחרי פרסום דוח המבקר על הממד החמישי ובכירי הליכוד התייצבו לתקוף אותו במסיבת עיתונאים. מה שלוקח לליכוד שעות ספורות בלבד לוקח לצד הנגדי ארבעה ימים - רק ביום רביעי נזכרו בכחול לבן להפיץ סרטון מלגלג על הריאיון המגומגם של נתניהו לקרן מרציאנו.

לשם השוואה, הקמפיין היעיל והחזק של מפלגת העבודה, ידע לנצל היטב את ההתבטאות האומללה של נתניהו שהתבכיין שלא קיבל סיקור עיתונאי תוך שעות, וגם קפץ על ההזדמנות להכניס למירי רגב ולחגוג על חשבונה בחוצות אשקלון. לעומת העבודה, בכחול לבן לא מפספסים הזדמנות לפספס הזדמנות. במצודת זאב סיננו השבוע בהנאה "שרק ימשיכו כך". אבל אם הדינמיקה בין ביבי ובני תמשיך להמריא, בארבעת הימים האחרונים עשויה להתרחש זרימה של מנדטים מהשוליים לעבר הליכוד וכחול לבן וכל המפה עשויה להשתנות. ואז באמת, יתחיל כאן הקרנבל.