עננת הזבובים הסגירה את המזון שאותו חיפשו הילדים המורעבים בעיר השנייה בגודלה בוונצואלה, מרקאיבו, ואחד מהם קרא: "אוכל!". דיווח של רשת "סקיי ניוז" תיאר כיצד הילדים המורעבים חיטטו בשקיות הזבל והכניסו לפיהם את המזון שהכילו, שקשה להבין מהו בדיוק לאחר שהתפורר בחום הכבד: חלקו נראה כמו חתיכת לחם רטובה וככל הנראה הייתה שם גם בננה אכולה למחצה. אחד מהילדים מצץ עצם של חיה.
למרות שמדובר באוכל לא מזין במיוחד, בלשון המעטה, הילדים - וגם כמה מבוגרים - זללו אותו בהנאה. הם הפכו למומחים באיתור מזון במזבלות כתוצאה מהמשבר הכלכלי הקשה שפוקד את ונצואלה. אחד מהם, ילד בן 11, יושב לבדו הרחק משאר ילדי האשפה. אביו עזב לקולומביה ואמו עזבה עם שני אחיו הגדולים לפרו כדי למצוא עבודה.
עוד בוואלה! NEWS:
פוליטיקאית דמוקרטית: ג'ו ביידן ניסה לנשק אותי ללא הסכמתי
אחרי שפרסם 4 עמודים מתוך 400: התובע הכללי יגיש את דוח מולר המלא
המפגינים באלג'יריה לא מסתפקים רק בנשיא, וקוראים תיגר על הצבא
הילד, חואן דייגו, מספר שהוא נשאר מאחור. כשנשאל כמה זמן הוא חי לבדו, הוא ענה תשובה שכתב "סקיי ניוז" הגדיר כאחת העצובות ששמע זה זמן רב: "יותר מדי שנים. תמיד הייתי לבד".
בעקבות המשבר ההומניטרי הקשה שחווה ונצואלה, שכולל היפר-אינפלציה ושיעורים גבוהים של תת-תזונה, הודיעו בצלב האדום על כוונתם לשלוח סיוע בשבועיים הקרובים. ראש הארגון, פרנצ'סקו רוקה, אמר שהאספקה תוכל לסייע ל-650 אלף בני אדם הסובלים ממחסור במזון ובתרופות.
רוקה הוסיף כי על השיירה לפעול באופן עצמאי וניטרלי, ללא התערבות. בשיירת הסיוע צפויים לתמוך גם ממשלתו של הנשיא ניקולס מדורו ומנהיג האופוזיציה חואן גוואידו, שהכריז על עצמו כנשיא הזמני בתמיכת מדינות המערב. זאת, אף על פי שבחודש שעבר מדורו השתמש בצבאו כדי לחסום שיירת סיוע שהוביל גוואידו בתמיכת ארצות הברית.
גוואידו, שכתב בטוויטר כי מדובר ב"ניצחון אדיר למאבקנו", טוען כי הממשלה "מכירה בכישלונה כשהיא מאשרת את קיומו של מצב החירום ההומניטרי המורכב". מדורו, שמאשים את המצב שבו נתונה מדינתו בסנקציות האמריקניות ובמלחמה הכלכלית של אויביה הקפיטליסטיים של ונצואלה, עדיין לא הגיב פומבית לאישור הכנסת הסיוע. לאחרונה הכחיש כי אנשיו רעבים, למרות התמונות של האנשים המחטטים בפחים.
בעבר היו העניים בסיס התמיכה העיקרי של הנשיא הסוציאליסט, אך מגמות התמיכה השתנו בחדות במדינה מוכת הרעב. ברחבי מרקאיבו ניתן למצוא כתובות גרפיטי נגד הנשיא. "מדורו הרוצח", אומרת אחת. בכתובת נוספת, שמרוססת באותיות ענקיות על תריסי חנות, נעשה שימוש בקללות יותר בוטות נגדו.
צניחה בשיעורי התמיכה בנשיא
הזמנים השתנו מאז 2016, אז נהנה מדורו משיעורי תמיכה של 40% בקרב עניי ונצואלה, שלפי אחד מהסוקרים המוערכים במדינה עומדים כיום על 18% בלבד. הקושי קיים בערים, אך באזורים הכפריים המצב חמור בהרבה.
בפאתי מרקאיבו מתגוררת אריקה, שמתקשה לגדל לבדה את שלושת ילדיה, אחרי מותו של בעלה בחודש שעבר. היא נוהגת לנסוע למרכז העיר, שם היא קונה כוסות קפה ומוכרת אותן ביחידות קטנות יותר כדי לממן אוכל לה ולילדיה.
לדברי אריקה, היא מרוויחה בערך 2,000 בוליברים ביום - פחות מדולר. הכסף הזה מספיק לה כדי לקנות את הירק הדרום-אמריקני יוקה ובננה אחת. "אני חושבת שהוא צריך ללכת אם הוא לא יכול לעשות שום דבר", היא אומרת על מדורו.