נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו אמר הערב (רביעי) כי הוא לא סבור שהמדינה הייתה תחת שלטון דיקטטורי בזמן שהצבא שלט במדינה, מאחר שהוא ויתר על סמכותו בדרכי שלום. הנשיא הימני קיצוני, שהיה בעברו קצין בצבא, התבטא לא אחת בעד אותה תקופה, שבה נכלאו, עונו ונהרגו אלפי אנשי שמאל ומתנגדי משטר. בריאיון לערוץ מקומי, אמר בולסונארו כי הצבא לא מעוניין בהתערבות צבאית בוונצואלה השכנה. הוא התייחס גם לאפשרות שהוא יעביר את השגרירות בישראל אל ירושלים, ואמר כי הוא עדיין לומד את הנושא.
מוקדם יותר דווח כי בולסונארו, שיגיע לישראל בשבוע הבא, הורה לצבא לציין את ההפיכה, שהתרחשה ב-1964. ההחלטה עוררה תגובות נזעמות במדינה, ששבה לדמוקרטיה רק ב-1985."ציון יום השנה להפיכה ב-64 בברזיל זה כמו שגרמניה הייתה מציינת את 'יום היטלר'", אמרה העיתונאית הילדגרד אנחל, שאחיה עונה למוות במעצר ושאמה מתה בתאונת דרכים שביימו אנשי המשטר.
היא אמרה ל"גרדיאן" כי זה גורם לה לרצות לעזוב את ברזיל. היא ציינה כי ההפיכה התרחשה למעשה בשעות המוקדמות של 1 באפריל - המכונה "יום השקרנים" - ואמרה כי תומכי בולסונארו רוצים לשכתב את ההיסטוריה. "הם רוצים למכור שקרים לילדי ברזיל", אמרה.
ג'יימס גרין, פרופסור להיסטוריה של ברזיל באוניברסיטת בראון בארצות הברית, אמר כי עמדתו של בולסונארו לגבי הדיקטטורה הופכת אותו ל"מקביל למכחיש שואה".
לקריאה נוספת בנושא:
המבצע הראשון של בולסונארו: מאות חיילים נפרסו בעיר מוכת אלימות
החליפו חולצות והידקו יחסים: טראמפ אירח את נשיא ברזיל בבית הלבן
המתנה לנתניהו תחכה: מחלוקת בממשלת ברזיל על העברת השגרירות
דוברו של נשיא ברזיל, שנכנס לתפקיד בינואר, אמר ביום שני כי הנשיא הורה למשרד ההגנה לערוך טקסי זיכרון "הולמים", על אף שהוא הותיר למפקדי הצבא להחליט כיצד ייערכו אותם אירועים. טקסי הזיכרון הרשמיים להפיכה צבאית נעלמו מלוח השנה של הצבא בזמן ממשלתה של הנשיאה השמאלית דילמה רוסף, שהייתה פעילת גרילה מרקסיסטית שנעצרה ועונתה בזמן הדיקטטורה. הממשלה הקימה ועדת חקירה שפרסמה דוח מקיף על הפשעים של המשטר ב-2014.
הוראתו של בולסונארו מגיעה במקביל לקמפיין של הימין להציג את ההפיכה כ"מהפכה דמוקרטית" שהצילה את ברזיל מהקומוניזם בזמן המלחמה הקרה, שבה הייתה אמריקה הלטינית זירה מרכזית במאבק הבין-גושי. "הנרטיב האמתי של ההיסטוריה שלנו חוזר", אמרה ג'ויס האסלמן, חברת קונגרס ממפלגתו של בולסונארו.
מנגד, לשכתו של התובע הכללי מתחה ביקורת על המהלך של הנשיא. "אם ההדחה הלא חוקתית, האלימה והאנטי-דמוקרטית של הממשלה לא הספיקה, אז ההפיכה ב-1964 העלתה משטר שהגביל זכויות בסיסיות ודיכא באלימות ובשיטתיות מתנגדים פוליטיים", נמסר.
בשונה מארגנטינה ומצ'ילה, שגם הן היו תחת שלטון צבאי, ברזיל מעולם לא העמידה לדין את בכירי המשטר, בזכות חנינה שהעבירו הגנרלים לפני שובה של הדמוקרטיה.