פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אצל טראמפ אין ארוחות חינם: ישראל תשלם על המתנות בגולן ובי-ם

      נשיא ארה"ב נתן לנתניהו ניצחון מדיני ופוליטי גדול לפני הבחירות, ויחד הם ימשיכו לעבוד כדי למשוך את הקול היהודי מהדמוקרטים אל הרפובליקנים. עם זאת, עתה יתקשה ראש הממשלה לסרב לעסקת המאה ויהיה עליו לקוות לדחיה הצפויה של הפלסטינים

      אצל טראמפ אין ארוחות חינם: ישראל תשלם על המתנות בגולן ובי-ם
      צילום: רויטרס, עריכה: טל רזניק

      השאלה המעניינת היא מדוע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נענה לבקשה הישראלית להכיר בריבונות ברמת הגולן. הנשיא אמנם עובד על פי תחושות בטן, ספק גחמות, והן הביאו אותו גם אל הבית הלבן, אבל לא ברור מה יוצא לו מזה.

      הקונספירציה הלא סבירה לחלוטין גורסת כי יש כאן עסקה חשאית בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לטראמפ. רוסיה לא תעשה בעיות בנושא הגולן, וארצות הברית לא תעשה בעיות בנושא מזרח אוקראינה. יש המרחיקים לכת וטוענים שהעסקה היא הכרה אמריקנית בגולן היא תמורה הכרה רוסית במזרח אוקראינה. סיפוח תמורת סיפוח. עם זאת, לא סביר שהממסד האמריקני, כולל הרפובליקני, יסכים להתפשטות רוסית נוספת ימים ספורים אחרי פרסום דוח מולר.

      אז נישאר בתחום האישיות של טראמפ: בנימין נתניהו הוא אדם שהוא אוהב ומעריך, כמו שאמר בפומבי שהוא אוהב למשל את קים הצפון קוריאני, וחלק ממדיניותו כלפי קוריאה הצפונית נגזר מכך, לטוב ולרע. נתניהו התייצב לצדו של טראמפ מלכתחילה. הוא חולק עם טראמפ את השנאה העזה והלא מוסתרת לנשיא הקודם ברק אובמה ולדמוקרטים הליברלים. שניהם חשים דחויים על ידי האליטה שממנה באו ויש קווי דימיון רבים מאד בין שני האישים. דברי השבח באנגלית נפלאה שמפזר ראש הממשלה על הנשיא בנדיבות, כשאין ספק שהוא מתכוון לכל מילה, הן כשמן בעצמותיו.

      לקריאה נוספת בנושא:
      צבע אדום בבית הלבן: המציאות שיבשה את ביקור החלומות של נתניהו
      סעודיה על הכרת טראמפ בריבונות ישראל בגולן: "פגיעה בתהליך השלום"
      הגחמה של טראמפ ונתניהו: נפתחה ההרשמה למלחמת שלום הגולן

      נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ חותם על צו המכיר ברמת הגולן כריבונות ישראלית במהלך פגישתו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך פגישתם בבית הלבן, 25 במרץ 2019 (רויטרס)
      אצל טראמפ אין ארוחות חינם. הנשיא לאחר חתימתו על הצו, אתמול (צילום: רויטרס)

      טראמפ מאמין שנתניהו הוא ראש הממשלה הטוב ביותר לישראל, ולחברים עוזרים. כמו שנתניהו עזר לטראמפ ערב הבחירות ב-2016, עכשיו הזמן למחווה בחזרה. בזמן מערכת בחירות סוערת, שבה נתניהו נראה פגיע, זה הזמן לשלוף את הקלף החשוב ביותר שיש לנתניהו בחבילה - המדינאי העולמי, האדם שיוצא ובא בקרמלין, בעיר האסורה ובבית הלבן, האדם שמצליח להביא את האמריקנים לעשות כרצונה של ישראל.

      התורם הגדול ביותר למפלגה הרפובליקנית כיום, האדם שתרם מיליונים לטראמפ ומטרותיו הוא אחד, שלדון אדלסון. איל ההון היהודי אמריקני שמרני, האדם שעיתונו, ישראל היום, הוא העיתון המזוהה יותר מכל עם נתניהו ומדיניותו, והוא מקורב לשני האישים ותורם לשניהם. גם זה שיקול שיש להניח שטראמפ מביא בחשבון, ודאי כשבחירות 2020 כבר למעשה כאן, והן יעלו מיליארדים רבים. הרפובליקנים במאמץ אדיר לשמר את הרוב בסנאט ולהישאר בבית הלבן. זה עולה כסף, והרבה.

      בסופו של דבר מדובר בפוליטיקה. לא הפוליטיקה הישראלית, האמריקנית. בסיס הכוח של טראמפ הם האוונגליסטים, אותם דתיים עד עומק לבם המאמינים בכתבי הקודש כפשוטם. מספרם אמנם יורד בהתמדה, אך הם עדיין כרבע מהאוכלוסיה והם רפובליקנים. הם היו חשדניים כלפי טראמפ, שההיסטוריה שלו, בפרט אורח חייו, אינם בדיוק מה שכתבי הקודש מצווים, אבל הם בעדו. הוא ממנה שופטים שמרניים לבית המשפט העליון ובתי המשפט האחרים, הוא מגן על זכותם לשאת נשק, הוא נלחם בליברלים שנואי נפשם, הוא "שליח האל" בעיניהם ורבים אומרים זאת בגלוי.

      בנוסף לכך, הם תומכי ישראל בכל ליבם. אולי לא מהמניע שהיינו מעוניינים בו - הם תומכים בישראל כי על פי תפיסתם התקבצות היהודים לארץ הקודש תביא למלחמת גוג ומגוג ואז לביאת המשיח, אבל זה בעתיד. בינתיים התמיכה בישראל איתנה. ומחווה כלפי ישראל, המדינה הקטנה הנאבקת באומץ בסיטרא אחרא האסלאמי מבחינתם, אינה מחווה לישראל לבדה אלא צו אלוהי.

      נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ מברך את ראש הממשלה בנימין נתניהו רגע לפני פגישתם בבית הלבן 25 במרץ 2019 (רויטרס)
      עכשיו הזמן למחווה בחזרה. הנשיא ורה"מ בבית הלבן, אתמול (צילום: רויטרס)

      טראמפ מקווה, יחד עם נתניהו, להשלים פרויקט נוסף: העברת יהודי ארצות הברית מהמפלגה הדמוקרטית לרפובליקנית. היהודים מצביעים לדמוקרטים מאז ומעולם, באחוזים בלתי נתפסים. נתניהו ויתר מזמן על יהדות ארצות הברית הקלאסית, זו הרפורמית והקונסרבטיבית. שיקולי הקואליציה בארץ תמיד גברו על אחדות העם ושאר סיסמאות. בסוף, בנושא הגיור, הכותל וכל השאר, ממשלות ישראל לדורותיהן לא ספרו את יהודי ארצות הברית.

      כעת, ההזדהות המוחלטת של ישראל עם המפלגה הרפובליקנית מכעיסה את היהדות הדמוקרטית, אבל נתניהו כבר לא בונה עליה כמשענת. הוא בונה על האוונגליסטים. לגישתו, עוד דור או שניים הרפורמים יתבוללו, האוונגליסטים לא. עם זאת, בסקר מהזמן האחרון מתברר שאחוז האוונגליסטים ירד תוך דור אחד מ-30% ל-23%, כשאחוז יהדות ארצות הברית מכלל האוכלוסייה לא השתנה - כ2.5%. אלה המצהירים שאינם דתיים זינק מאחוזים בודדים ל-23%.

      עדיין, אם טראמפ ונתניהו ישכנעו יהודים, בעיקר המבוגרים יותר והעשירים יותר, שהם ורק הם דואגים לישראל ומבצרים את בטחונה, בעוד המפלגה הדמוקרטית הולכת ודומה יותר ויותר ללייבור הבריטי, כולל בנושא האנטישמיות, אולי הם יצליחו להעביר את היהודים לצד הרפובליקני. בגלל ריכוז יהודים במדינות מפתח, ועושרם, זה יכול להיות משתנה מרכזי בבחירות צמודות.

      נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בפגישתם בניו יורק, ספטמבר 2017 (רויטרס)
      יציג את תכנית המאה. טראמפ ואבו מאזן (צילום: רויטרס)

      כרגע אין לכך שום הוכחה בשטח, אבל זה פרויקט ששני הידידים עובדים עליו. ייתכן שהוא שווה את הסיכונים מבחינת ארצות הברית, גם מבחינת היחסים עם מדינות ערב. ארצות הברית אינה תלויה אנרגטית בגורמים חיצוניים מאז הכנסת טכנולוגיית פצלי השמן, אבל עדיין יש שלל אינטרסים במזרח התיכון וישראל היא אחד מהם. אולי החשוב ביותר, אבל אחד.

      ההכרה בריבונות על הגולן היא לא חוק של הקונגרס, כלומר נשיא עתידי יכול לבטל אותה, אם ירצה, אבל זה בעתיד הבלתי ידוע. בהווה הידוע, ראש הממשלה נתניהו קיבל ניצחון מדיני ופוליטי ענקי, ונשיא ארצות הברית קיבל נקודות זכות בקרב תומכיו - וזיהוי עם מטרה שבעיני רבים בארצו היא מטרה ראויה מאין כמותה.

      אחרי הבחירות בישראל אמור טראמפ או צוותו להציג את מה שמכונה עסקת המאה - תכנית לשלום בין ישראל לפלסטינים, בעצם בין ישראל לעולם הערבי. ייתכן שהעברת השגרירות האמריקנית לירושלים וכעת ההכרה בגולן היא המתנה האמריקנית הגדולה שאחריה יבואו הדרישות - ועל המתנה בגולן יבוא תשלום ביהודה ושומרון. מארצות הברית מגיע הפתגם הידוע שאין דבר כזה ארוחה חינם - מישהו, מתישהו, ישלם את המחיר. ואחרי המתנות המדהימות האלה יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לנתניהו לסרב לעסקה אמריקנית שתונח על שולחנו. הוא יתפלל שהפלסטינים יטרפדו אותה, מה שכנראה יקרה, אבל זה כבר סיפור אחר.