פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אין גבול לרוע": נדחה ערעור מטפלת שתקפה נערה עם שיתוק מוחין

      אחרי שתועדה תוקפת נערה עיוורת בת 16 עם שיתוק מוחין במשך כשעתיים ורבע, נגזרו על מטפלת שלוש שנות מאסר ופיצוי כספי. בעליון דחו את הערעור שהגישה: "הנפש מתקשה לשאת את אכזריות המעשים". אמה של הנערה לוואלה! NEWS: "לא הצלחתי להאמין שזה קורה"

      "אין גבול לרוע": נדחה ערעור מטפלת שתקפה נערה עם שיתוק מוחין
      עריכה: ניב מעוז

      בית המשפט העליון דחה ערעור של מטפלת שהתעללה בנערה עיוורת עם שיתוק מוחין ונידונה לשלוש שנות מאסר. "נראה שאין גבול לרוע", נכתב בהחלטה לדחות את הבקשה להקלה בעונש. אמה של הנערה, חיה, מרוצה מכך שהערעור נדחה, אבל מבהירה כי עבורה "מלכתחילה זה לא עונש מספיק. אין עונש שיספיק, אבל זה מה יש".

      וילמה טמוראדה טיפלה במשך כעשור בחיה, המרותקת לכיסא גלגלים וסובלת גם מאפילפסיה ופיגור שכלי בינוני-נמוך. באפריל 2017, כשהנערה הייתה בת 16, תועדה טמוראדה תוקפת אותה כ-70 פעם, במשך כשעתיים ורבע ללא הפסקה. האם התקינה את המצלמה אחרי שאחיה העלה חשד שמשהו אינו כשורה.

      עוד בוואלה! NEWS:
      משוואה חדשה בגולן: הכרזת טראמפ עלולה להחזיר את הסורים לגדרות
      מות עדיאל תורתי: היכו, דקרו וחנקו למוות - אך לא הואשמו ברצח
      אחרי התקיפה בכלא קציעות: אסירי חמאס נשפטו, בשב"ס פשטו על תאים

      התעללות של מטפלת בנערה עם שיתוק מוחין (באדיבות המצולמים)
      חיה (צילום: באדיבות המצולמים)

      בעקבות זאת, טמוראדה הורשעה בעבירה של התעללות בקטין חסר ישע ועבירת תקיפת קטין חסר ישע על פי הודאתה ובית המשפט המחוזי בירושלים גזר עליה שלוש שנות מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי ופיצוי של 200 אלף שקלים למתלוננת.

      "הנאשמת נהגה בה בברוטליות, הכתה אותה בראשה, בפניה, במפשעתה, צבטה אותה בחזה, ברגליה, בירכיה ובמפשעתה וכן הכתה אותה באגרופים בפניה. הנאשמת התעללה בקטינה באופן רציף במשך כשעתיים ורבע והמעשים נעשו בתדירות של דקות בודדות, לעיתים שניות בודדות, בין אקט אלים אחד למשנה", נכתב בכתב האישום שבו הורשעה. "הצפייה במעשים קשה באופן קיצוני", כתב השופט רפי כרמל בגזר הדין.

      טמוראדה ערערה לבית המשפט העליון על העונש והפיצויים. בדיון הסביר עורך דינה ניק קאופמן כי נולדה לה תינוקת והיא אמורה להשתחרר כשנתיים וחודשיים אחרי הולדתה. זאת, כאשר עד גיל שנתיים, בתה תישאר איתה בכלא אך לאחר מכן יידרש פתרון אחר. עוד טען עורך דינה כי מדובר במעידה אחת בעשר שנים.

      התעללות של מטפלת בנערה עם שיתוק מוחין (באדיבות המצולמים)
      חיה (צילום: באדיבות המצולמים)

      שופטי העליון ניל הנדל, ענת ברון ויעל וילנר דחו בשבוע שעבר את הערעור והתייחסו בהחלטתם למעשים החמורים ולדברים שהשמיעה אחותה. "ייתכן כי באופן 'רגיל' היה מקום לתת ביטוי בעניין גזר הדין להשלכות הנקודתיות של ריצוי מלוא העונש על הבת הפעוטה של המערערת. ואולם, לשם הכרעה בתיק זה, אין צורך להידרש לכללים רחבים, אלא די להתמקד בדלת אמותיו של המעשה הקונקרטי וחומרתו", ציין הנדל.

      השופטת ברון הוסיפה כי "נראה שאין גבול לרוע כפי שמתבטא במעשים שנעשו במתלוננת חסרת הישע כפי שתועדו בקלטת שקשה לצפייה. התעללות לשמה. הלב נחמץ". וילנר ציינה בנימוקיה כי "חומרת המעשים שביצעה המערערת, שהנפש מתקשה לשאת את אכזריותם ואת השלכותיהם על קורבן העבירה חסרת הישע ועל משפחתה, גוברת על יתר השיקולים בגזירת העונש".

      "חשכו עיניי, לא רציתי להאמין"

      אמה של חיה, אליס, מספרת בשיחה עם וואלה!NEWS על הקשיים שממשיכים עד היום לצד השינוי שחל בבתה בשנתיים מאז. "מה שעברנו זה פשוט גיהינום. להיות עם ילדה כל כך הרבה שנים ולחשוב שחלק מההתנהגות שלה שהיא זורקת את עצמה ומכה אותנו לפעמים וכל מיני התבטאויות קשות זה חלק מהאופי או מהמחלה שלה. לא תיארתי לעצמי שיכול להיות דבר כזה", היא אומרת.

      לדבריה, המקרה נחשף במקרה, אחרי שאחיה אמר לה שנראה שבתה חוששת מטמוראדה וחשד שהיא מכה אותה. "ידעתי שהמשפחה לא אוהבת אותה. אבל הוא אמר לי 'תשימי מצלמות. הלוואי ואני טועה, אבל תשימי'". אחרי לחץ מצדו היא החליטה להתקין מצלמה בחדר. כשבועיים אחריכן, כשטיפלה בבתה שמה לב לפציעות, זאת שעות אחדות לאחר שקילחה אותה ולא היו עליה סימנים. "חשכו עיניי, לא רציתי להאמין", היא אומרת.

      בית המשפט העליון, ירושלים (נועם מושקוביץ)
      בית המשפט העליון (צילום: נועם מושקוביץ)

      המעשים אירעו בעת שהיא ישנה בחדר אחר. אליס מספרת כי חיכתה למוצאי שבת ואחרי שלקחה את המטפלת לביתה, צפתה בתיעוד. "פה התחילה הטרגדיה. לראות חמש דקות לא הצלחתי. לא הצלחתי להאמין שזה קורה".

      ואז החלו להיזכר באירועים אפשריים נוספים שייתכן והיו קשורים. "כמה שהייתי אובססיבית לפני לחיה והסברתי לכולם שזה התפקיד שלי כאימא, אחרי שזה קרה נהייתי יותר גרועה. אין מצב שחיה לא תזוז ותהיה מפוחדת. לקח לפחות שנה וחצי להביא אותה למצב כזה שלא תתגונן". היום היא מספרת כי מצבה של חיה השתפר והיא מתגאה בבתה שנבחרה לשיר את "ירושלים של זהב" כשראש העיר הגיע בחנוכה האחרון לבקר במוסד בו היא לומדת. "עדיין אם יש משהו איזה רעש או ריח שמזכיר את וילמה היא קמה מפחדת בלילה ויש קצת התפרצויות, אבל היא כבר לא משתוללת כמו לפני כן".

      אחותה הגדולה של חיה מספרת על הדברים שאמרה לשופטים בבית המשפט: "אמרתי להם 'אתם אולי חושבים על ילדה חסרת אונים, מסכנה שגם ככה אין לה עתיד ושום דבר. אבל זה לא נכון, אם תשבו איתה תבינו שזו נפש של בן אדם. ילדה מלאת חיים שיודעת לבטא את עצמה, ילדה של חום ואהבה. ואנחנו רואים את זה יותר עכשיו כשהיא מתאוששת'". בנוסף לכך, חשוב לה להגיד לאחרים "תמיד להיות עם יד על הדופק, לא לסמוך על אף אחד".

      "התקווה לטיפול מסור נגזלה ממנה"

      התיק נוהל בבית המשפט העליון על ידי עו"ד אפרת גולדשטיין-רוזן מפרקליטות המדינה ובבית המשפט המחוזי על ידי עו"ד דקלה לוי דמרי מפרקליטות מחוז ירושלים. "בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות והותיר על כנו את עונש המאסר הממושך והקנס הכספי שהוטל על עובדת זרה שפגעה בנערה הסובלת משיתוק מוחין ועיוורון המרותקת לכיסא גלגלים. הנאשמת טיפלה בנערה במשך עשור והורשעה בכך שהכתה אותה כאשר שכבה במיטתה חסרת אונים בעודה אחראית עליה", נמסר מהפרקליטות. "לאחר ששמע בית המשפט העליון את אחות נפגעת העבירה ועיין בתסקיר הנפגעת, קבע השופט הנדל שקשה לכמת את ההתעללות והסבל שנגרמו לה במקרה זה. בית המשפט עמד על כך שעסקינן בילדה חסרת ישע שהתקווה לטיפול מסור נגזלה ממנה".

      עו"ד קאופמן מסר כי "הערעור הוגש משני טעמים. ראשית מחמת גובה הפיצוי האסטרונומי שאין בידי הנאשמת (עובדת זרה המשתכרת פחות משכר מינימום) כל אפשרות לשלם ואין בו יותר מאשר מתן ביטוי לסלידת השופט כרמל ממעשיה. שנית, התינוקת של הנאשמת שנולדה לה במהלך מעצרה תילקח ממנה בגיל שנתיים. והתינוקת חפה מכל פשע. קיווינו, ולצערנו השופטים דחו את הטיעון הזה, שהעונש יופחת לכל הפחות כדי למנוע זה".