סכנה בכל צומת: הפיגועים בכבישי השומרון הפכו לשגרה קטלנית

"שמעתי יריות. בהתחלה חשבתי שזה ירי מחתונה של פלסטינים, אבל אחרי בערך עשר יריות הבנתי שזה פיגוע" - כך סיפר שלשום (שלישי) מתדלק בתחנת "סונול" שממוקמת מעל תחנת האוטובוס בכניסה לאריאל שבה נרצחו לוחם צה"ל סמ"ר גל קיידאן והרב אחיעד אטינגר. "אחר כך הבנתי שהישראלי שנרצח (הרב אטינגר, א.ב) היה אצלי בתחנה. הוא תדלק מכונית במשאבה מספר 7, שילם לי ויצא. כל הזמן אני חושב על זה שאם הייתי מעכב אותו עוד כמה דקות הוא היה ניצל ונשאר בחיים. זה יושב לי על הלב".

כך, ברגע אחד, התהפכה המציאות בכניסה לאריאל. עומאר אבו לילא מחבל בן 19 שיצא מחנות סמוכה לתחנת האוטובוס הסתער על לוחם התותחנים, נאבק בו בסכין, חטף את נשקו, ירה לכל עבר, גנב רכב ומשם נסע במהירות מערבה. בדרך הוא חלף על פני גלעד לזכרו של ארז הרשקוביץ שנרצח במקום על ידי מחבל מתאבד בשנת 2003.

מצלמות האבטחה תיעדו במשך כחמש דקות את מסלול הבריחה שלו בכביש הראשי. כשהגיע לצומת גיתי אבישר, שנקרא על שמו של לוחם שנהרג בשנת 1993 בהסתערות על מחבלים מהכפר הפלסטיני בורוקין, האט כדי לפנות ימינה לכיוון קדומים, פתח באש לעבר תחנת האוטובוס והמשיך בנסיעה לעבר בורקין, שם נטש את הרכב ורץ עם הנשק לעבר השטח הבנוי.

לקריאה נוספת בנושא
המכונית הנטושה, הרובה הגנוב וטילי הכתף: כך חוסל המחבל מאריאל
"שאלתי 'חי או מת, לא למרוח אותי'": אלמנת הנרצח על הבשורה המרה
החייל שנפצע קשה התעורר - והחל לדבר: "עוד לא שוחחנו איתו על הפיגוע"

המתדלק העיד כי האזור שרוי במתח תמידי. לדבריו, לפני כמה חודשים ביקשו ממנו גורמי הביטחון לסגור את דלתות חנות הנוחות בתחנה בעקבות התרעה לפיגוע של מחבל חמוש בסכין. "אמרו לי שמחבל הגיע לאזור הצומת והזהיר ערבים להתרחק כי הוא מתכנן פיגוע, והם הלשינו עליו", סיפר. "התחילו סריקות ואני לא יודע מה קרה בסוף. אני חושב שתפסו אותו".

איום הפיגועים מרחף באופן תמידי מעל יהודה ושומרון, במיוחד סביב צמתים, תחנות הסעה, טרמפיאדות ומרכזים מסחריים. התרחיש הקבוע הוא מחבלים שמנצלים את חופש התנועה באזור ומגיעים חמושים בסכין, נשק חם, או במטרה לבצע פיגוע דריסה.

הציפיה של הפיקוד הבכיר מהלוחמים היא תגובה מהירה - "מאפס למאה", אולם בכל זירה התנאים משתנים ומורכבים. הסיכוי של לוחם שחוק במשמרת ארוכה להדוף מחבל נחוש הוא נמוך.

בצה"ל פועלים בדפוס קבוע לאחר פיגועים, עורכים "תחקיר חם" במטרה להעביר מסקנות לכלל הגזרות ולרוב משנים את מרכיבי הביטחון בשטח. כך, גם שלשום הוחלט על שיפור המיגון של לוחמי חיל התותחנים בצומת באמצעות קוביות בטון גבוהות ומדרגות לעמדת הלוחם, שיאפשרו לו לרדת במהירות במצב חירום. ואכן, קצין, נגד ושני לוחמים מחיל ההנדסה הקרבית הגיעו מלווים במשאית-מנוף ועליה קוביות הבטון. לאחר התלבטות קצרה, החליטו על מיקומה והמשיכו אל היעד הבא.

תחנת האוטובוס אותה אבטחו לוחמי התותחנים עמוסה במזון ושתייה. כל כמה דקות עוצרים אזרחים את רכביהם, מניחים משלוחי מנות, מברכים את וממשיכים בנסיעתם לכיוון אריאל. אל הצומת הגיע גם מפקד בדרגת סרן בג'יפ ממוגן מסוג "דוד". הוא פתח את הדלת הכבדה באטיות, סימן ללוחם מאחורי עמדת הבטון לבוא אליו, שאל כמה שאלות ונסע.

מצופה היה שלאור הימים האחרונים המפקד יישאר במקום כמה דקות, יתדרך על מקרים ותגובות, יחדד נהלים והוראות פתיחה באש, ואולי אף יתרגל את הלוחמים. ייתכן כי עומס המשימות והיקף המטלות כנראה האיץ בו להגיע אל הכוח הבא בשטח.

הלוחמים נמצאים על כביש ראשי שבשוליו תחנות האוטובוס והטרמפיאדות לרוב עמוסות באזרחים ישראלים, אך על פניהם חולפים גם כלי רכב בעלי לוחית זיהוי פלסטינית. סמוך לצומת ישנם סופרמרקט, מסעדות ומרפאת שיניים בבעלות פלסטינית. בסביבה אזרחית ובהיעדר קו גבול ברור המבהיר מיהו האויב קל מאוד לאבד את הדריכות.

באחת הטרמפיאדות החליט אחד הלוחמים להניח את הקסדה על קוביית הבטון ולחבוש כובע. מעבר לכביש לוחם אחר שלח הודעות בטלפון הנייד במשך זמן ממושך. משמרת בת שש עד שמונה שעות של לוחם בצומת עוברת באיטיות והשחיקה ניכרת.

"הגענו לפני שבועיים לגזרה", אמר אחד מלוחמי התותחנים. "רוב מי שכאן התגייס לפני שמונה חודשים לצה"ל. עבר מסלול הכשרה קשה. לכל אחד כאן יש משימה שלא קשורה למה שאנחנו עושים כאן. אנחנו במקרה מפעילים רקטות. זו הפעם הראשונה שהם משרתים בשטחים".

הלוחמים מצוידים בקסדות ווסטים חדשים, אך אוחזים ברובה ישן מסוג M-16 מקוצר. כשלוחמי התותחנים נשאלו על הפיגוע בכניסה לאריאל הם ענו בפשטות: "פלסטינים מסתובבים פה חופשי. הם תמיד יכולים להפתיע. הלוחם השני שעמד בתחנה רצה לירות אבל היה לו מעצור בנשק".

לוחמי התותחנים הדפו את הביקורת על עצם הפעלתם של בשטחי יהודה ושומרון. "יש לנו אימון לתעסוקה מבצעית כמו כולם. אנחנו עושים מעצרים, סיורים ואבטחה כמו כל לוחם חי"ר רגיל. מה שכן, אין לנו כוונות כמו ללוחמים אחרים. אני חושב שאם היו כוונות זה היה מאוד עוזר".

זו תמצית השגרה המורכבת של יהודה ושומרון שדורשת כל הזמן בחינה מחדש. הפעם לא רק שהנורות האדומות נדלקו, הן מהבהבות ללא הרף. רצף הפיגועים בחצי השנה האחרונה והאומץ של המחבלים להתקרב אל לוחם חמוש עם נשק שלוף של המחבלים גבה קורבנות באזור התעשייה ברקן, בצומת הסמוך לעפרה, בגבעת אסף ובפאתי היישוב בית אל. כל אלה מעידים על תעוזה יוצאת דופן, או במילים אחרות - שחיקת ההרתעה.

חטיפת הנשק מלוחם היא דפוס שחוזר על עצמו וכך גם היכולת להימלט מהמקום. בקצב הזה יהיה השלב הבא חטיפת חייל. הכתובת נמצאת על הקיר.

את המצוד שלשום, שבסיומו אותר ונהרג המחבל, הובילו מפקד האוגדה, מפקד החטיבה המרחבית ומפקדי הגדודים שיודעים היטב לבצע משימות מסוג זה. אולם המטה הכללי של צה"ל בראשות הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי צריך לבחון מחדש כיצד להשיב את ההרתעה באזורים מהם יצאו המחבלים. כמו כן, עליו לשקול אם הגיעה העת לצמצם את מדיניותו של הרמטכ"ל היוצא גדי איזנקוט, הכוללת 17 שבועות אימונים ו-17 שבועות תעסוקה מבצעית עבור חטיבות החי"ר.

מדיניות זו מעמיסה באופן ישיר על הכוחות הסדירים ולכן, אם כוכבי דבק בה, עליו לשקול בכובד ראש גיוס גדודי מילואים מיומנים. כך, במקום שני חיילים בכל תחנת הסעה יהיו שלושה או שישה לוחמים לפי הצורך, במיוחד כשראשי מערכת הביטחון מתריעים בכל הזדמנות כי החודשים הקרובים נפיצים במיוחד.