אברהם יעקבזון, או כפי שכולם הכירו אותו ב-72 השנים האחרונות - "טוג'ו", הלך לעולמו אתמול (שני) בגיל 90. "איש הגליל", הגדירה אותו בתו, מירה. הוא ממייסדי קיבוץ מעין ברוך שעל גבול הצפון, אליו הגיע לראשונה כשנלחם בקרבות מלחמת העצמאות ואיבד שם את טובי חבריו. הוא החליט כי זה ביתו ומשם לא יזוז. לאורך שנים היה מעורב בתחומי הביטחון, הכלכלה והחקלאות בקיבוצו ובאזור.
יעקבזון נולד בחיפה ב-29 באוגוסט 1929, בדיוק ביום שמאורעות תרפ"ט הגיעו גם לחיפה. כעבור שנתיים עברה המשפחה לירושלים ואחרי 12 שנים נדדו לטבריה. בגיל 17 התגייס לפלמ"ח במסגרת הכשרת כפר גלעדי. אז גם נדבק בו הכינוי "טוג'ו".
"הוא שכב באוהל עם רגל שבורה וכל חבריו לגרעין הלכו לראות סרט", סיפרה בתו. "לפני הסרט הוקרן יומן ובו ראו את הגנרל היפני טוג'ו שהיה ראש ממשלת יפן במלחמת העולם השנייה. חבריו של אבא ראו דמיון ביניהם, בשל המשקפיים העגולים, הרזון והעיניים המלוכסנות מעט. מאז זה היה שמו של אבי. עד כדי כך שיום אחד כשאמו באה לבקר אותו במעין ברוך היא שאלה בכניסה איפה אברהם וענו לה שאין חבר בשם זה בקיבוץ".
עוד בוואלה! NEWS:
דורס הנער אילון שלו אמסלם מעיד: "אמרתי בצחוק ששתיתי וודקה"
בפעם השלישית מתחילת השבוע: פועל נהרג בתאונת עבודה בחריש
הרופא שמרוויח רבע מיליון בחודש: שיאני השכר בגופים הציבוריים נחשפים
ב-11 במרץ 1947 עלה קיבוץ מעין ברוך על הקרקע וטוג'ו היה ממייסדיו. לפני שיצאו מכפר גלעדי לנקודה החדשה, מרחק חמישה קילומטרים, נשא דברים: "בעוד שעות מספר אנו מתחילים בעבודה, בעבודת ההתיישבות. עומדים אנו על סף הגשמת חלומותינו, חלומות תנועותינו החלוציות: תנועת הבונים העולמית והתנועה המאוחדת. שמתוך משמעת נעשה את חלקנו, הן בעזרה להגשמת קיבוץ הגלויות והן בבניין הגליל העליון. לאלה מהם שנפלו בדרך, אנו קוראים היום מתוך הערצת אחים 'הננו עולים ובונים'", אמר לנוכחים.
במעין ברוך הכיר את דינה סרי, צעירה ירושלמית. השניים נישאו ונולדו להם ארבעה ילדים. "זו הייתה זוגיות מופלאה", אמרה בתם, מירה.
"חשיבות מכרעת"
הוא גויס לפלוגה ט' של הגדוד השלישי, ובין המשימות שהוטלו עליו ליווה שיירות בעמק החולה, שימש כחובש ומונה לרכז את כלי הנשק בעמק הירדן. בקרבות לכיבוש טבריה הוצב כנשק במושבה מגדל. באותו לילה נערך גם קרב עקוב מדם לכיבוש מצודת נבי-יושע בגליל.
היה זה ניסיון שני, אחרי שהמבצע הראשון כשל. גם בפעם השנייה נאלצו לוחמי הפלמ"ח לסגת. במקום היו גילויי גבורה וסיוע של לוחם לחברו. בין 22 ההרוגים בקרב היה גם פילון פרידמן שהוצב ברתק עם שני לוחמים פצועים. כשאזלה לו התחמושת ירה בפצועים ואחר כך בעצמו.
טוג'ו נקרא ממגדל לעלות להר יחד עם שני לוחמים נוספים ולהביא את הגופות לקבר ישראל. וכך עשו. רק בקרב השלישי נכבשה המצודה. בקרב זה השתתף גם הוא. הפלמ"ח איבד בשלושת הקרבות 28 מאנשיו ועל שמם נקראת המצודה מצודת כ"ח.
"חשיבות הקרב על נבי-יושע הייתה מכרעת", אמר טוג'ו לפני שנה לוואלה! NEWS, בטקס הזיכרון השנתי לחללי קרבות נבי יושע. "אם לא היינו כובשים את המשטרה, לא היינו שולטים בגליל העליון".
הוא המשיך וסיפר: "אני סחבתי בידי הרוגים מההר ואני חושב הרבה על החברים שאיבדתי פה. הלוחמים השאירו צוואה בדמות היישובים שקמו לאחר מכן כמו סאסא, ברעם, יראון ומעין ברוך, שקבעו את גבולה הצפוני של המדינה".
בימים שיבואו לחם בקרבות עין זיתים, צפת, השתתף בפיצוץ הגשרים בצפון רמת הגולן, בקרב על הבניאס ולאחר מכן במבצע "דני" לכיבוש לוד ורמלה, משלטי בן שמן ואל-בורג'.
לאורך כל השנים שילב בין החיבור לאדמה וההתנדבות לעשייה הביטחונית. במשק עבד במרעה, ענף בו עבדו גם מי שהפכו להיות יוצרים ישראלים בעלי שם - הסופר אמנון שמוש והאמנים בוקי שוורץ ומנשה קדישמן. כמו כן עבד בקיבוץ כרפתן, מגדל תפוחים וכאיש שיווק תפוחים בקיבוץ, באזור ובתפקידים בכירים באגף הפירות בתנובה.
לצד החקלאות התמיד כל השנים בעשייה הביטחונית בתקופות ממושכות של שירות מילואים, במהלכן אף עבר קורס קצינים כשבבית כבר יש לו שלושה ילדים קטנים. את דרגות הקצונה העניק לו יצחק רבין.
ב-1974-1968 שימש כמפקד חבל כפר גלעדי במסגרת ההגנה המרחבית, ובהמשך פעל בתכנון הגנת היישובים לאורך גבול לבנון מראש-הנקרה ועד קיבוץ שניר ושימש כמפקד חבל יפתח במסגרת ההגנה המרחבית. בשנת 1982 התגייס לצה"ל ושימש כקצין הגנה המרחבית בחטיבה 769 וכמפקד העיר קריית שמונה. ההוא שתחרר בשנת 1984 אך נשאר בפעיל במסגרת צבאית. בין השנים 1984-1991 היה קצין משק לשעת חירום באוגדה 91. בשנת 1991, כשהיה כבר בן 62, השתחרר מצה"ל בדרגת סגן-אלוף.
"היה חשוב לו להעביר מורשת"
"מהיום שאבא עלה לגליל וראה את החרמון המושלג הוא אמר שהוא לא יעזוב את הגליל", סיפרה בתו מירה. "הוא תקע כאן יתד ויחד עם אמי חיו כאן יותר מ-70 שנה. הם ראו עצמם כאנשי הגליל שפועלים למען החברה והמדינה בה הם חיים, בתרומה להתיישבות ולביטחון".
לאורך השנים התבקש טוג'ו להגיע למצודת כ"ח ולספר את סיפורי הקרבות המכריעים לכיבוש המצודה. "יותר משהיה לו חשוב לדבר על הקרבות, היה לו חשוב להעביר מורשת מתוך תחושה של אחריות ציבורית", הוסיפה הבת. "הוא אמר שימשיך בכך כל עוד יהיה לו כוח. הוא נמנה על דור שהניע אותו דלק אחר, דלק של עשיה למען הכלל ולא למען עצמך".
לפני חודשיים מתה אשתו דינה ומאז אותו יום לא יכול היה לשאת את הגעגועים אליה ומצב בריאותו הידרדר והוא אושפז בבית החולים זיו בצפת. אתמול מת טו'גו. הוא הותיר אחריו ארבעה ילדים. הוא הובא למנוחות היום (שלישי) באדמת הגליל, בקיבוצו מעין ברוך.