בתחילת השבוע הוגש כתב אישום נגד שישה בני משפחתו של בן זוגה לשעבר של סמר חטיב, שנרצחה לפני עשרה חודשים והותירה אחריה שלושה ילדים, שאותם מגדלים בני המשפחה. אחותה, סוהד חטיב, אמרה בשיחה עם וואלה! NEWS כי "היינו במחאה שעברה כל המשפחה והפגנו נגד אלימות נשים, כל שנה רוצחים נשים. אנחנו לא רוצים שתהיה עוד סמר שתמות. השתתפנו כדי לתמוך ולהגיד לבנות אל תפחדו אם מישהו מתעלל בכם תלכו להתלונן במשטרה ולא לשתוק, ללכת לדבר, לא לשתוק".
סמר הייתה מורה לשפת סימנים, שאחותה מתארת אותה כ"אזרח תומך במדינה. קיבלה תעודה לפני שבועיים עובדה כדי לעזור לחירשים. הייתה מתנדבת ב'לא לגעת'". לדברי סוהד, חשוב לה שידעו על אחותה כי היא "הייתה בן אדם טוב והגון והיה לה לב גדול. מה שהם עשו לה זה מעשה אכזרי ואני מאחלת להם גזר דין מוות".
עוד בוואלה! NEWS:
רצח הצעירה בלוד: המשטרה עצרה ארבעה חשודים במעורבות במעשה
"סחבת שערורייתית": 7 יוזמות למיגור אלימות נגד נשים תקועות בממשלה
סוהד הסבירה כי אחותה רצתה ללכת למקלט, אך לא הסכימו להפריד בינה לבין הילדים, לאחר שהתבקשה לשהות בו ללא בנה הבכור. "סמר התלוננה במשטרה", הסבירה האחות. "היא רצתה שיגנו עליה. הם הציעו לה מקלט אבל בלי הילד הגדול, היא רצתה עם שלושתם היא אמרה איך אני יכולה לעזוב בלי הילד שלי. אני חושבת שאם אישה באה אליכם למשטרה עם שלושה ילדים תנו לה מקלט לה ולילדים, למה להפריד בינה ובינה הילדים?".
כשנשאלה מי מטפל בילדיהם השיבה סוהד: "אני ואמא וכל המשפחה, אנחנו משפחה מאוחדת. נכון ,סמר הלכה לעולמה, אבל אנחנו גוף אחד, אנחנו כמו סמר. אנחנו נמצאים כאן במקומה".
לדבריה, "צריך להמשיך בחיים, בטח שקשה. הם רצחו את כל המשפחה ביחד. לא עובר יום ואנחנו מזכירים את סמר, יום-יום שעה-שעה. אנחנו מתמודדים באהבה והילדים נותנים לנו כוח. אנחנו משפחה אוהבת. סמר הייתה נשמה טובה".
על כתבי האישום שהגישו נגד שישה מבני המשפחה אמרה סוהד: "אני מאחלת לרוצחים שהלוואי והיה גזר דין מוות. אני לא יכולה לאחל להם שיהיו בכלא. הם רצחו את אחותי בדם קר בלי לחשוב, רצחו את אחותי שיש לה ילדים והשאירו אותם יתומים".
"הילדים בלי אימא"
גיסתה של סמר, חולוד, סיפרה על ההתמודדות עם לכתה כי "זה מאוד קשה. הילדים הם בלי אימא עכשיו. החיים הם מאוד קשים, אבל ממשיכים הלאה. חבל על הנשים האלה שהולכות ככה סתם".
"אני רואה שהתופעה הזאת מתרחבת בכל מקום", הוסיפה. "מי שנמאס לו מהשני, הפתרון שלו הוא פשוט להרוג. אני לא מבינה איך הם יכולים לעשות דבר כזה. סתם לקחת חיים של בן אדם, רק אלוהים מחליט מי יחיה ומי ימות, בני אדם לא יכולים לקבל החלטה כזאת".
לדברי חולוד, אמה נמצאת במצב מאוד קשה. "הבת שלה הלכה, אבל היא מנסה להראות שהיא חזקה אבל היא בכלל לא קשה לה מאוד", אמרה. "לסמר יש שלושה ילדים - בני 13, 11 ו-10. אימא שלי היא האפוטרופוסית אבל כולנו מגדלים אותם ביחד כמשפחה. אנחנו מנסים לעשות כל מה שאנחנו יכולים לעזור לילדים כדי שלא ירגישו שחסר להם משהו אבל בטח שזה חסר, אבל כמה שאנחנו נעשה, זה לא כמו אימא שלהם".
חולוד הוסיפה כי משפחתה התעדכנה על הגשת כתבי האישום מהחדשות. "כל אחד צריך לקבל את העונש שמגיע לו. היא רצתה להיפרד מבן זוגה והוא לא הסכים שהיא תיפרד ממנו. כל גבר שחושב שהוא יכול להרוג אישה, צריך לחשוב על הבת שלו, אחותו, אימא שלו, אולי מישהו יעשה להן את אותו הדבר. איך אתה מרשה לעצמך לעשות כזה דבר?".
חולוד הדגישה כי "התופעה הזאת קיימת גם אצל יהודים וגם ערבים. היא הייתה בחורה מאוד טובה, כל האנשים אהבו אותה. הילדים עד עכשיו בוכים עליה, ילדים קטנים, שואלים עליה 'איפה היא? איפה היא?'. אמרנו להם שהיא הלכה לעולמה, הבן שלי, בן ארבע, התחיל להגיד שהיא נסעה לחו"ל והיא תחזור עוד שנה. הוא לא רוצה להגיד שהיא מתה. גם אני רוצה לחשוב ככה, אני כל יום מחכה לה שהיא תחזור. זה אותו הדבר".
"טבח הנשים חיים להיפסק"
דיאנה אבו קטיפן, בת 18, נרצחה בשבוע שעבר ככל הנראה על ידי קרוב משפחתה בשל התנגדותם לחתונתה עם בן זוגה. על רקע הרצח, היום בשעה 16:00 תתקיים הפגנה מול משטרת לוד במחאה על אלימות נגד נשים בחברה הערבית בפרט ובחברה הישראלית בכלל. "דיאנה נרצה בדם קר אחרי שמשטרת ישראל מסרה אותה לרוצחיה, החתימו את הנערה המסכנה על הסכם שהיא 'רוצה הביתה' בלי שום גורם מקצועי, וכולם הבינו מה זה אומר. הסכם בין גברים אלימים לכחולי המדים גובה מחיר יקר מחיי נשים", טענו מארגנות המחאה. הם אמרו כי "הסכמי הבושה חייבים להפסיק, רצח הנשים חייב להפסיק, טבח הנשים חייב להפסיק".
סמאח סלאימה, מייסדת "נעם - נשים ערביות במרכז", וממארגנות המחאה, אמרה בשיחה עם וואלה! NEWS כי "ההפגנה היא מחאה קטנה נגד פשע גדול מתמשך שמתרחש כאן נגד נשים ערביות. רצח נשים ערביות במדינת ישראל גובה חיי אישה אחת לחודש. רובן נרצחות בנשק חם ובלתי חוקי. הרצח האחרון של דיאנה אבו קטיפן ביום רביעי שעבר נתן לכולנו סטירה מצלצלת כפמיניסטיות ואקטיביות נגד רצח נשים בישראל".
על ההסכמים שאותן מגדירות המארגנות כ"הסכמי זוועה בין לובשי המדים ל'מכובדים' כביכול" אמרה סלאימה: "שוב נחשפה בפנינו השיטה שבה משטרת ישראל מתייחסת לנשים מאוימות. כך, במקום לפנות לטיפול ולעשות הכול עם כל הגורמים המעורבים כדי לשמור על חיי הצעירה, פנתה המשטרה לגורם 'מתווך' והטילה עליו את המשימה. התוצאה הייתה צפויה כאשר גברים ערבים מכובדים התארגנו כדי להעניש אותה למעשה ולא להציל אותה, והכל בחסות המשטרה".
"הגיע הזמן לקחת את החיים שלנו ברצינות", הוסיפה. "לא נסכים להיות רכוש או נטל על המערכת". לדברי סלאימה, היא הייתה בקשר עם משפחת חטיב, שאותם הכירה בהפגנה האחרונה בתל אביב בדצמבר כשהבן הקטן שלה חיבק את תמונת אמו ובכה מול הבמה.
"דיברתי עם האחות כדי להזמין אותה להפגנה בלוד. והבנתי שהם ניזונים מהתקשרות על ההתפתחות בתיק החקירה", סיפרה. "עד כמה קשה להם להתמודד עם הרצח הזה של אימא לשלושה ילדים שלא עשתה רע לאיש. בשבילי לקרוא את כתבי האישום, ולראות את איך סמר התלוננה על איומים ומסרה למשטרה את שמות הנאשמים ומה עשו לה כדי למרר לה את החיים... היא למעשה הכינה את חומר החקירה לחוקרים לפני מותה כדי לאפשר למשטרה לעשות את עבודתה".
היא מדגישה כי ברוב המקרים של רצח נשים בחברה הערבית כלל לא מוגשים כתבי אישום, אך ניתן היה למנוע את הרצח של סמר חטיב מלכתחילה. "כל ההתנהלות הזו מעלה בי רגשות מעורבים", המשיכה סלאימה. "מצד אחד, לפחות במקרה הזה יש תקווה שמישהו ישלם את המחיר וייענשו הרוצחים. ב-80% מהמקרים הרצח של הנשים הערביות לא מוגשים כתבי אישום כלל. ומצד שני, אולי אם המשטרה הייתה מתייחסת לתלונות סמר ברצינות וטיפלו ביד רמה ומקצועיות, אולי היא הייתה משתפת בטקס חלוקת התעודות באוניברסיטה שלה במקום לבכות את מותה".
