מחאת הנשים הכתה גלים עם היוודע כי 25 נשים נרצחו השנה על רקע מגדרי בידי בעליהן או קרובי משפחתן, ושהוציאה אלפי מפגינים לרחוב. בעקבות האירועים, מכנס היום (רביעי) ראש הממשלה את ועדת השרים לענייני חקיקה בכדי לדון באפשרויות מיגור האלימות כלפי נשים. מדובר בדיון המשך בו יכריז נתניהו על מציאת מקורות תקציביים לתוכנית החירום, והמשך תכנית השרים למיגור תופעת האלימות נגד נשים. במקביל, צפויה השרה גילה גמליאל להציג את תכניתה למיגור אלימות נגד נשים במגזר הערבי, שעלותה עומדת במיליונים.
למרות הרצון של כל משרדי הממשלה להציג את מלחמתם לקידום הנושא, בפועל, מבדיקה של וואלה! NEWS ושדולת הנשים עולה כי במהלך השנתיים האחרונות, היה על הממשלה לקדם שבע יוזמות חקיקה בנושא, חמש מהן ממשלתיות ושתיים פרטיות, אך הן נתקעו ולא קודמו.
עוד בוואלה! NEWS
מיצג מצמרר בתל אביב וחסימות כבישים: כל פעילויות מחאת הנשים
"אי אפשר לעמוד מנגד": המחאה נגד רצח נשים מתחדשת לאחר הקורבן ה-25
תושב י-ם הואשם כי איים בסכין על אשתו - השופט זיכה מחמת הספק
חוק האזיקונים
תזכיר החוק, שיזם משרד המשפטים, מבקש לקדם אזיקונים אלקטרונים בקרב גברים להם הוצאו צווי הרחקה, זאת בכדי לאפשר אחריהם. תזכיר החוק מתעכב על ידי הממשלה כבר למעלה משנה מסיבות של ביורוקרטיה וסחבת, זאת על אף שהטכנולוגיה הנבחנת היא של חברה ישראלית. הדבר תקוע במשרד לביטחון הפנים שטוען כי הוא לומד את הטכנולוגיה, ומנגד במשרד המשפטים ביקשו להוציא משלחת לחו"ל שתבחן כיצד פועל החוק במדינות אחרות.
החוק למניעת אלימות כלכלית
החוק נועד למנוע מצבים בהם גברים שולטים בנשותיהם באמצעים כלכליים. בבסיסו, רוצים להצמיד חוק זה לחוק למניעת אלימות במשפחה. השרות גילה גמליאל ואיילת שקד הפכו הצעת חוק פרטית של זהבה גלאון להצעת חקיקה ממשלתית. הצעת חוק זו נתפסה כהצעת חוק ממשלתית כבר באוגוסט 2016, אך לא קודמה מאז. על פי ארגון שדולת הנשים, ההצעה תקועה בעיקר בגלל קשיים בהגדרה של העבירה ובגלל חוסר יוזמה ורצון לקדמה.
הוספת רצח בידי בן משפחה (או בן זוג) כנסיבה מחמירה
התיקון המוצע לעבירת ההמתה בחוק העונשין, שיזמה ח"כ יעל גרמן, כולל בין היתר את הוספת סעיף 301א, המתמקד ברצח בנסיבות מחמירות וקובע באלו מקרים על בית המשפט להטיל עונש של מאסר עולם. הנסיבות המפורטות בהצעת החוק כיום אינן כוללות רצח בידי בן משפחה. על פי עמדת שדולת הנשים, יש להוסיף לתיקון המוצע לחוק העונשין נסיבה מחמירה נוספת על אלה המוצעות, ולקבוע עונש של מאסר עולם על רצח בידי בן משפחה. העיכוב נוצר עקב התנגדות משרד המשפטים להוספת נסיבה זו לתיקון החוק.
הגנה עצמית בנסיבות של אלימות במשפחה
הצעת החוק הפרטית של ח"כ מיכל רוזין, מבקשת לתת מענה למצב הנדיר והכואב של נשים הממיתות בני זוג על רקע התעללות מתמשכת מצדם. הצעת החוק מכירה בהתנהגות הייחודית של הגנה עצמית בנסיבות אלה, ומאפשרת להפחית את האחריות הפלילית המוטלת על נשים שהמיתו אדם מתוך חשש לחייהן ולחיי ילדיהן. מדובר בנשים שאלמלא היו הורגות את בן הזוג המתעלל, סביר כי היו מתווספות לרשימת הנשים שנרצחו על רקע מגדרי.
המדינה מכירה בהצדקה להקל בעונשן של נשים שהרגו בני זוג מתעללים בשלב גזירת העונש, אך לא בשלב הכרעת הדין. המשמעות היא כי למרות האפשרות התיאורטית להפחתה בעונש, הנשים מתויגות כרוצחות, נגזרים עליהן עונשי מאסר ארוכים ודבק בהן קלון פלילי. בשדולת הנשים מציינים את המקרה של דלאל דאוד, המרצה כיום עונש מאסר ממושך לאחר שהרגה את בן זוגה שהתעלל בה ממושכות, זאת למרות שפעלה מחשש לחייה ולחיי ילדיה.
הצעת החוק מבקשת להכיר בנסיבות הייחודיות לנשים נפגעות אלימות במשפחה, ולקבוע הגנה חדשה תוך התחשבות בנסיבות הללו, זאת תוך התאמת המבחנים המשפטיים העוסקים בהגנה העצמית, למאפיינים של מצבים אלה. בשדולת הנשים אומרים כי הגנה כזו תפחית את האחריות הפלילית המושתת על הנשים, ותעלה בקנה אחד עם הסדרים דומים הנהוגים במדינות שונות בעולם ביניהן אנגליה, אוסטרליה, ארה"ב וקנדה. ההצעה עלתה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה בנובמבר השנה, אך הדיון בה נדחה בשבועיים ולא התקיים מאז.
תזכיר חוק כלי ירי
השר לביטחון פנים גלעד ארדן יזם את התזכיר, המבקש להסדיר את תחום קבלת רישיון נשק ואת השימוש בכלי ירי. ליוזמה זו מתנגדת קואליציית "האקדח על שולחן המטבח", בה חברה שדולת הנשים בישראל, המבקשת להוסיף הערות לאותה יוזמה. לדברי שדולת הנשים, כבר שנתיים פונים הארגונים אל המשרד לביטחון פנים בבקשה להכניס לתיקון החוק התייחסות מגדרית, אך לדבריהן אין מצד המשרד התייחסות.
בדצמבר שנה שעברה, העבירו למשרדו של ארדן הארגונים תחת "האקדח על שולחן המטבח" את הערותיהם להצעה הממשלתית לחוק כלי ירייה חדש. הארגונים מדגישים כי על החוק לספק הגנה מפני נשק, ולא לראות בנשק אמצעי הגנה ותו לא. כדי לעשות זאת, החוק חייב לראות לנגד עיניו את קורבנות האלימות והפשיעה בכלי ירייה ולהציב אותם במקום מרכזי. לכן, דרישתם העקרונית של הארגונים היא להגביל את נשיאת הנשק, כולל נשק אבטחה או נשק ארגוני שניתן על ידי גופי ביטחון.
חוק סמכויות האכיפה
ביוזמת הח"כ מיקי לוי, המבקש לאפשר מעצר לפני הגשת כתב אישום בגין אלימות במשפחה. כיום מונה החוק רשימת עילות סגורה בגינה ניתן לעצור אדם, ביניהן הגשת כתב אישום ובהן צורכי חקירה מיוחדים, חשש לשיבוש הליכי חקירה או פגיעה בהליכים המשפטיים וכן סיכון ביטחון המדינה והציבור או סיכון בטחונו של אדם. עם זאת, החוק לא מגדיר מהם הקריטריונים לפיהם ניתן לקבוע אם אדם מסכן את בטחונו של אדם אחר.
בשדולה אומרים כי התיקון יאפשר לשמור על שלומן של נפגעות אלימות במשפחה מבלי להכריח אותן "לעצור את חייהן" ולעבור עם ילדיהן למקלט לנשים נפגעות אלימות. עם זאת, נפלה ההצעה בוועדת שרים לחקיקה בנובמבר שנה שעברה.
הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג
הצעת החוק, ביוזמת ח"כ פנינה תמנו-שטה ונוספות, מבקשת לקבוע כי רוצח בת זוגו לא יוכל ליהנות מחלקו בדירה המשותפת, וחלק זה יעבור לרשות היורשים. מטרת ההצעה היא למנוע מהיורשים, לרוב ילדות וילדי הנרצחת או הוריה, את הצורך בעימות משפטי מול הרוצח על הדירה המשותפת. על פי שדולת הנשים, הצעה זו עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק הטבעי והשכל הישר ויש בה כדי להעביר מסר חברתי חשוב בדבר חומרתה של אלימות נגד נשים והסנקציות החברתיות והכלכליות הראויות במקרים אלה. עם זאת, ביולי האחרון נדחה בחצי שנה הדיון בהצעת החוק, ומאז לא קודמה.
תגובתה של עו"ד מרים זלקינד, מנהלת קידום המדיניות והחקיקה בשדולת הנשים בישראל: "בממשלה ובכנסת תקועים כיום מספר תיקוני חקיקה חשובים שבכוחם לקדם את המאבק באלימות וברצח נשים, אבל הגורמים הרלוונטיים נוקטים סחבת שערורייתית בקידומם - חוק האזיקונים והחוק למניעת אלימות כלכלית הם שתי דוגמאות מובהקות לכך".
עו"ד זלקינד הוסיפה, "לא ייתכן שאחרי מחיר הדמים הנורא - 25 נרצחות בשנת 2018, הממשלה והכנסת ממשיכות באדישות הזו לחיים שלנו. כשהם רוצים, הפוליטיקאים שלנו יודעים להעביר חוקים במהירות הבזק, אז דווקא כשהנושא הוא הצלת החיים שלנו אתם ממשיכים לגרור רגליים? הגיע הזמן לקדם בלי דיחוי את החקיקה ולהפעיל את כל הכלים שבידי הממשלה הזו כדי לעצור את האלימות המגדרית".