צה"ל מפעיל לחץ כבד על צפון השומרון במטרה לאתר את המחבל הנמלט שחמוש ברובה ומחסנית ומסוגל לבצע כל רגע פיגוע ירי נוסף, אך יחד עם זאת במערכת הביטחון נזהרים מאוד לא לפגוע בכל האוכלוסייה הפלסטינית. לשם כך הומצא הכלי: כתר נושם. הקמת מחסומים סביב כפר או אזור אך באופן שמאפשר אחרי בידוק כניסה ויציאה. בתוך כך, הערב דווח בכלי תקשורת פלסטיניים כי צה"ל פשט על כפר בורקין הסמוך לזירת הפיגוע וסגר לכניסה את כפר דיק.
אין אף כוונה להעביר אזרחים פלסטינים מקבוצת הלא מעורבים בטרור לקבוצה שמתייאשת מהמציאות בגדה המערבית ומתלבטת אם לעבור לקבוצה האלימה. כך לפחות לפי תפיסתו של מפקד אוגדת איו"ש תת אלוף ערן ניב. לכן צה"ל והשב"כ ממקדים את הפעילות בחיפוש אחר המחבל רק במקומות בהם קיים מידע מודיעיני או הערכות ממוקדות. אין צעדי ענישה קולקטיביים לכל הכפר או העיירה והעיר.
לקריאה נוספת
נקבע מותו של הרב שנפצע בפיגוע באריאל; הותיר אחריו 12 ילדים
בן 19 ללא עבר ביטחוני: זה המחבל החשוד מהפיגוע באריאל
המלצת מערכת הביטחון ליצור בידול בין יהודה ושומרון לרצועת עזה ונתוני טרור בירידה סייעו לשכנע את שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן כי מדובר במדיניות אפקטיבית בסיכול טרור וצמצום אלימות על סוגיה. המשוואה היא פשוטה. כשהמשפחה מרוויחה כסף למחייתה ולאורך השנים האחרונות היקף ההכנסות עולה, החמולה עסוקה בהרחקת בני המשפחה שלה מטרור. לא רק בשל החשש מהריסת בית המחבל אלא מצעדי ענישה כמו שלילת היתרי עבודה בישראל לכל החמולה אם אחד מבני המשפחה עסק בטרור. כיום עובדים בישראל 100 אלף פלסטינים שעברו בידוק ביטחוני וקיבלו היתר עבודה ועוד 32 אלף פלסטינים בהתיישבות ברחבי יהודה ושומרון. עשרות אלפים נוספים מוגדרים כשב"חים (שוהים בלתי חוקיים) ובחמש השנים הקרובות יש כוונה לצרף אותם למעגל ההיתרים.
לרשות הפלסטינית ולישראל יש אינטרס משותף בנושא בגלל שהשב"חים לא משלמים מס ולא מקבלים תנאים סוציאליים בסיסיים. בשנתיים האחרונות התווספו 10 אלף היתרי עבודה בישראל וביו"ש (האחוז הגבוה עובד בבניין, לאחר מכן חקלאות, אך בענף המסעדנות, מלונאות, תעשייה, בריאות, מוסדות סיעודיים ובריאות).
על רקע המאמצים של ראש המנהל האזרחי תת-אלוף אחוות בן חור לשדרג את מרקם החיים ברחבי הגדה המערבית הוגדרה 2018 כשנת שיא בנתונים חיוביים בתחום מרקם החיים הפלסטינים. הצעד הראשון והבולט לעין הוא שיפוץ המעברים מתקציב המנהל האזרחי (304 מיליון שקל). מעבר קלנדיה ולאחרונה גם מעבר רחל, ג'למה ומיתר.
מפקקי תנועה יומיומיים והמתנות שגררו השפלות ואלימות לתנועה זורמת ומעבר הולכי רגל באמצעות 27 שרוולי מעבר מהירים. הפלסטינים בעצמם מגדירים זאת כמהפכה מאחר וזה משפיע באופן ישיר על שגרת היום. מעבר נוסף ששודרג לא רק בתשתיות אלא גם במדיניות הוא תרקומיה. הוקם במקום חדר בקרה משוכלל שמפקח על כניסה לשטחי יו"ש וחזרה לישראל של משאיות עם לוחית זיהוי צהובה. מהמפעל הפלסטיני עד לשווקים בישראל. תם עידן העברת הסחורות במעבר (גב אל גב) בין משאית פלסטינית לישראלית. המדיניות החדשה חוסכת בעלויות לאנשי העסקים בשני הצדדים ומייעלת את משך זמן הלוגיסטיקה. הנהלת מפעל שמפרה את הכללים ומעורבת בהעברת מוצרים דו שימושיים בניגוד לחוק נענשת בחומרה וחוזרת לשיטה המקורית המסורבלת והיקרה.
הרשות מסייעת בסיכול פיגועים
היציבות הכלכלית תומכת ביציבות ביטחונית באופן יחסי. הרשות הפלסטינית מסייעת מאוד למדיניות זו ופועלת לסכל פח"ע (חוששת מאוד מחמאס ופיגועים שמערערים את היציבות והמשילות שלה) במסגרת התיאום הביטחוני והתאום המשטרתי בין הצדדים. כמו כן, הרשות השקיעה בכלי המשילות בשנה האחרונה: חלוקת דוחות תנועה וחנייה, אכיפה של סחורות גנובות או מוברחות, סמים וגניבות כלי רכב. באופן כללי, הרשות הפלסטינית חותרת לחזק את בתי המשפט למרות הטענות הקשות על שיפוט בררני ומדיניות הדלת המסתובבת, כמו גם קידום חוק פנסיות, וגביית מסים (נקודות שגם יוצרות מתח, חשדנות ומחאות אלימות של הציבור הפלסטיני).
במקביל, בשנתיים האחרונות התפתחו אזורי תעשייה פלסטינים רבים ויש כאלה נוספים שעומדים על סף אישור ישראל, גם ענף החקלאות התרחב ושדרגו תשתיות לתחבורה אחרי שהנושאים הללו לא התקדמו בשנת 2016 ויצרו מתח עצום בציבור. ללא אישורי המנהל האזרחי ומלחמתם בבירוקרטיה הפרויקטים לא היו יוצאים אל הפועל.
נקודת תורפה נוספת היתה השירות לאזרח הפלסטיני. בשנה האחרונה חנכו במנהל האזרחי מוקד פניות טלפוני אליו פנו 2.7 מיליון פלסטינים וחצי מיליון ישראלים לקבלת היתרים, תשובות מקצועיות וכדומה. בסוף שנת 2018 הושקה אפליקציית שירות בשפה האנגלית, ערבית ועברית.
אך לא הכול במגמת שיפור. נתוני האבטלה ברשות הפלסטינית הם יציבים ונעים סביב 17-19% אבטלה (שש שנים ברצף אותו נתון) בגלל היקף הילודה. כדי להימנע ממשבר כלכלי חריף מאשר המנהל האזרחי מדי שנה 25 אלף היתרי עבודה. הרשות בבעיה תקציבית קשה מאוד, והיא עוסקת בהישרדות אחרי הקיצוץ האמריקני והישראלי, והירידה בסיוע הבינלאומי.
המאבק על הקרקעות בין ישראלים לפלסטינים מגביר את המתח כמעט ברוב המרחבים בגדה המערבית והמנהל האזרחי עומד באמצע ומנסה לסנכרן בין הצדדים והמערכות. לא בכדי קיימת עלייה באלימות ובחיכוך נגד יחידות הפיקוח והאכיפה של המנהל האזרחי. כדי להוריד את מפלס הלחץ ולהדק את הקשר עם השטח, הנהיג תא"ל בן חור שיחות תכופות עם ראשי מועצות פלסטיניות וישראליות, פגישות אישיות עם ראשי מועצות ומזכירי יישוב וקיום ימי עיון ייחודיים למהנדסי היישובים השונים כדי לטפל בסוגיות רגישות, בירוקרטיות ורגולציה.
המנהל האזרחי ביו"ש הוא גורם מייצב ומאזן את המציאות הביטחונית והאזרחית הרגישה במיוחד בימים אלו שבהם נדרש לגשר בין השמירה על מרקם החיים ולמצוד העיקש אחרי המחבל. שיתוף הפעולה האזרחי והביטחוני עם כלל הגורמים במרחב מאפשר לעומד בראש המנהל האזרחי להיות מחובר לשטח להעריך פני עתיד ולנתח מקרים בזמן אמת בתחום: הרשתות החברתיות, התקשורת הממוסדת, זרמי עומק בחברה הפלסטינית, הדור הצעיר והלאומיות הדתית. כך למשל הצליח תא"ל בן חור לצפות את המהומות והיקפן שיתפרצו על רקע העברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים ולסייע בהכנת הכוחות. לעתים מהפעילות האזרחי נחשף מידע או זוויות מיוחדות לאירועים שונים באופן שמסייע רבות למערכת הביטחון.
(עדכון ראשון: 22:30)
