אחרי התפרצות העכברת: אושר התקציב לתכנית להוצאת הבקר מהנחלים

הממשלה אישרה להקצות 14 מיליון שקלים לתכנית להפחתת הסיכון למחלות זיהומיות בנחלי הצפון, שכוללת חיסון עדרי הבקר, ניטור מחלות בחיות הבר והרחקתם מהנחלים. בוואלה! NEWS פורסם כי התוכנית, שגובשה כבר לפני שבע שנים, הייתה יכולה למנוע את התפרצות המחלה בקיץ האחרון

עריכת וידאו:ניר חן

אחרי התפרצות העכברת בקיץ האחרון, הממשלה אישרה אתמול (ראשון) את תקצוב התכנית להרחקת עדרי הבקר מערוצי נחלי דרום הגולן שגובשה כבר לפני שבע שנים. התקציב שאושר עומד על 14 מיליון שקלים, והוא נועד להפחית את הסיכון למחלות זיהומיות בנחלי הצפון.

בחודש אוגוסט, בעקבות התפרצות מחלת העכברת, הגיעו 637 מטיילים לבתי החולים בשל חשש להידבקות, ש-152 מהם אושפזו. נחלים רבים נסגרו לטיול ונגרמו נזקים כספיים כבדים לתיירות בצפון הארץ.

עוד בוואלה! NEWS:
ליברמן על הפריצה לנייד של גנץ: לנתניהו יש עניין לברוח לטלפונים
"איך תמר תגדל 12 ילדים לבד?": הרב שנרצח בפיגוע מובא למנוחות
"נכה אותו בשדה המשפטי": משפחתה של תהילה נגר מגייסת כסף למאבק

עוד באותו נושא

"הכול נעצר בגלל תקציב": התכנית שהייתה יכולה לבלום את העכברת

לכתבה המלאה
מאות מטיילים הגיעו לבית החולים. בריכת המשושים באוגוסט האחרון (צילום: חיים שפיר)

בוואלה! NEWS פורסם כי לאור החשש מזיהום הכנרת ומהתפרצות עכברת, גובשה כבר לפני שבע שנים תוכנית להרחקת בקר מהנחלים. התכנית לא יצאה אז לפועל מסיבות תקציביות. ההוצאות הכספיות והנזקים לענף התיירות שנגרמו בקיץ בשל התפרצות העכברת היו נמנעים, קרוב לוודאי, לא התוכנית הייתה מיושמת.

כפי שפורסם בוואלה! NEWS, מחקרים שנערכו בעשור האחרון ותוכניות שהוצגו בעקבותיהם דיברו על הצורך בהרחקת עדרי הבקר ממעיינות ומערוצי נחלים באגן ההיקוות של הכנרת. הסיבה העיקרית הייתה חשש מפני זיהום הכנרת בחומרים שונים, כמו זרחן וחנקן, ולא עלה אז החשש מפני עכברת או מחלות אחרות.

פעילות בקר בסמוך לנחלים - רכיב משמעותי בגורמי הזיהום. מטיילים בנהר הירדן (צילום: קיאקי מעין הגושרים)

המחקרים קבעו כי פעילות בקר באזורים הסמוכים למעיינות ולנחלים היא רכיב משמעותי בגורמי הזיהום של מקורות מים טבעיים. במחקר שנערך לפני כשש שנים וחצי במו"פ צפון ששייך למיג"ל (הגוף העורך את המחקר החקלאי בצפון), בדק ד"ר עמית דולב כיצד לשנות את דפוס התנועה של הבקר במרעה ולהפחית את הפגיעה במקורות המים. במחקר נבדק כיצד למשוך את הפרות לתאי שטח מסוימים, בניגוד לגישה שדגלה במניעת הגעתן לנחלים, על ידי הצבת גדרות.

בכמה תאי שטח הוצבו שקתות, אבוסים וסככות צל בחלקות מרעה בעונת הקיץ, ונבחנו דפוסי התנועה של הפרות, בעזרת קולרי GPS שתיעדו את מיקום הפרות כל מספר דקות. תוצאות המחקר הראו תוצאות ברורות וחד משמעיות: עלה כי הצבת שקתות מים הרחיקה את הפרות מהנחלים ומהמעיינות. תוספת של צל ואבוס הקטינה עוד יותר את נוכחות הבקר באזורי מעיינות ונחלים.

הקמת צוות בין-משרדי, ניטור מחלות וחיסון עדרים

תוכנית הפעולה שהגיש אתמול השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, תבוצע באמצעות רשות הטבע והגנים ועיקרה הוא הצבת שקתות במעלה אגני הנחלים. התכנית תבוצע בשיתוף משרד הבריאות, משרד החקלאות, רשות המים ורשות ניקוז כנרת.

התכנית תבוצע מתקציבי המשרדים והגופים: שישה מיליון שקל מרשות הטבע והגנים; שלושה מיליון שקלים מהמשרד להגנת הסביבה; עד מיליון שקלים ממשרד הבריאות; 750 אלף שקל ממשרד החקלאות. הממשלה תפנה לקרן לשטחים פתוחים ברשות מקרקעי ישראל בבקשה להקצאת שלושה מיליון שקל להשלמת ביצוע התכנית. סך התכנית עומד על 13.75 מיליון שקל.

במסגרת החלטת הממשלה יוקם צוות בין-משרדי לתיאום של כלל היבטי הזיהום בנחלי הצפון. כמו-כן, יורחב דיגום הנחלים ומקורות המים בצפון; ינוטרו מחלות בחיות בר; יחוסנו עדרים החשודים כנגועים בעכברת על ידי השירותים הווטרינריים וכן יבוצע חיסון עדרים באופן מונע.

התכנית גובשה לפני שבע שנים ולא אושרה מסיבות תקציביות. רוחצים בחורשת טל (צילום: פארס דעבוס, רשות הטבע והגנים)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully