בעקבות התפרצות מחלת העכברת והזיהום בנחלי דרום הגולן, התוכנית להרחקת הבקר מהנחלים עולה שוב לסדר היום על אף שנחיצותה מוכרת כבר שנים. התוכנית, שעלתה בעבר עקב חשש מפני זיהום הכנרת, לא יצאה אז לפועל מסיבות תקציביות. עם זאת, ההוצאות הכספיות שנגרמו בשבועות האחרונים מראים כי ההשקעה הייתה עשויה להחזיר את עצמה.
גל התחלואה האחרון, הבהלה שפשטה בציבור והנזק הכספי שנגרם בעקבות כך לבעלי העסקים בצפון העלו את הצורך בנקיטת שורת צעדים הנחוצים למיגור המחלה ולמניעתה בעתיד. לאורך היום סיירו באתרי מים בגולן ובגליל העליון שר התיירות אורי אריאל, מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו.
השלושה השתדלו להפיג את חששות הציבור מפני הרחצה בנחלים שהוגדר כנקיים וביקשו להעביר לציבור מסר כי הנושא מטופל ונמצא תחת שליטה.
עוד בנושא העכברת:
שר הבריאות שהבטיח לפני 50 שנה: "אל דאגה, העכברת תודבר"
המלחמה בעכברת נפתחת: חברת מקורות מזרימה מים לנחלים המזוהמים
התפרצות העכברת: נציגי המועצות האזוריות מזהירים מירידה בהיקף התיירות
במהלך הסיור גולדשטיין שב ודיבר על כמה צעדים הכרחיים למיגור המחלה, שאחד מהם הוא הרחקת הבקר ממקורות המים. גם בסיומה של ישיבת החירום, שאותה כינס משרד הבריאות ביום ראשון, הוגדרה הסדרת מקורות השתייה ושטחי המרעה כצעד הכרחי על מנת למנוע גישה של הבקר למקורות המים.
אלא שפתרון זה מוכר וידוע לכל הגופים והוא הוצג כפעולה נחוצה כבר לפני שש שנים. הפתרון אף גובה במחקרים מעמיקים, אולם עד היום לא נמצא המקור התקציבי לכך, שנאמד ב-20-15 מיליון שקלים.
בתוך כך, התיירנים בגליל העליון אומדים את הנזקים שנגרמו להם בשבוע החולף ביותר מעשרה מיליון שקלים. אם יתווספו לאומדן זה הנזקים שנגרמו גם לתיירנים בעמק הירדן וברמת הגולן - הסכומים יגדלו בהרבה. לכך יש להוסיף את ההוצאות שנגרמו למערכת הבריאות ולחולים עצמם.
מחקרים שנערכו בעשור האחרון ותוכניות שהוצגו בעקבותיהם דיברו על הצורך בהרחקת עדרי הבקר ממעיינות ומערוצי נחלים באגן ההיקוות של הכנרת. הסיבה העיקרית הייתה חשש מפני זיהום הכנרת בחומרים שונים, כמו זרחן וחנקן, ולא עלה החשש מהבריאות מפני עכברת או מחלות אחרות.
מחקרים קבעו בעבר כי פעילות בקר באזורים הסמוכים למעיינות ולנחלים היא רכיב משמעותי בגורמי הזיהום של מקורות מים טבעיים. במחקר שנערך לפני כשש שנים במו"פ צפון ששייך למיג"ל (הגוף העורך את המחקר החקלאי בצפון), בדק ד"ר עמית דולב כיצד לשנות את דפוס התנועה של הבקר במרעה ולהפחית את הפגיעה במקורות המים. במחקר נבדק כיצד למשוך את הפרות לתאי שטח מסוימים, בניגוד לגישה שדגלה במניעת הגעתן לנחלים, על ידי הצבת גדרות.
בכמה תאי שטח הוצבו שקתות, אבוסים וסככות צל בחלקות מרעה בעונת הקיץ, ונבחנו דפוסי התנועה של הפרות, בעזרת קולרי ג'י-פי-אס שתיעדו את מיקום הפרות כל מספר דקות. תוצאות המחקר הראו תוצאות ברורות וחד משמעיות: עלה כי הצבת שקתות מים הרחיקה את הפרות מהנחלים ומהמעיינות. תוספת של צל ואבוס הקטינה עוד יותר את נוכחות הבקר באזורי מעיינות ונחלים.
"בדרך זו קטנה כמות ההפרשות של הבקר סמוך לערוצי הנחלים, וכך קטטנה ההסתברות שנגר עילי יסיע את ההפרשות אל ערוצי הזרימה", כך נמצא המחקר של דולב. דרך התמריץ החיובי שהוצעה לפרות גם נמצאה כיעילה וזולה יותר ממניעת הגעתן למקורות המים על ידי הצבת גדרות.
מחקר זה, שהצטרף למחקרים נוספים ובדיקות שונות, הביא למסקנה כי יש לפעול. בשנת 2012 הוציא המשרד להגנת הסביבה דוח מסכם שכותרתו הייתה "תכניות למניעת זיהום מקורות מים על ידי בקר במרעה באזור אגן ההיקוות של הכנרת באמצעות הצבת שקתות".
ביצוע התכנית אמור להיות מבוצע על ידי משרד החקלאות, אולם עד היום לא נמצאו המקורות התקציביים לכך. חיים דיין, מגדל בקר ותיק ברמת הגולן שהיה באותן שנים מזכיר ארגון מגדלי הבקר לבשר, זוכר היטב את "התוכניות המפורטות שהכנו אז. עשינו עבודה מדהימה. זה ירד לרזולוציה של קוטר צינורות, סוג מכלי מים ועוד".
מהמחקר עלתה מסקנה ברורה: "איפה שהייתה שוקת, הפרות העדיפו את המים שלה על פני הנחל. איפה שלא הצבנו שוקת, הפרות היו סביב הנחלים. בנחלים הזרימות ממש חלשות והמים עכורים ובוציים. הפרות מעדיפות בהרבה את המים הנקיים שבשקתות. זה גם פתרון שעבור המגדלים הוא טוב; יש שליטה ובקרה טובה בהרבה על העדרים".
דיין ציין כי על פי התכנית היו אמורות להישתל חורשות של עצי איקליפטוס בסמוך לשקתות המים. "זה פתרון סביבתי ויפה בהרבה מהקמת סככות צל", אמר והוסיף כי "זה גם היה מוסיף שטחי מרעה צוף לדבורים". לטענתו, "בסוף הכול נעצר בגלל מחסור בתקציב וזה חבל, כי עכשיו אנחנו רואים שזו השקעה שהייתה מחזירה את עצמה".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי הצבת השקתות תמנע חלקית בלבד את הגעת הבקר אל הנחלים ולא תמנע הגעת חיות אחרות. אולם, לנוכח הצורך שעולה במזעור המחלה באופן מידי, כבר עתה פנה שר החקלאות לשר האוצר בבקשה לתוספת תקציבית בנושא. המשרד ימשיך לפעול לקידום התכנית, שעלותה כ-20 מיליון שקל, בתיאום המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.
"בשנים האחרונות, זן עכברת, (בלועזית - לפטוספירה פומונה), המתפשט בישראל, מותאם לחזירים, כולל חזירי בר. מסקרים שנעשו באזורים שונים בישראל, נמצא כי למעלה מ-16% מחזירי הבר נדבקו בחיידק. חזירי בר מצויים בכמות גדולה בגולן, בקרב מקווי המים לשתייה כמו גם בשטחי המרעה משותפים להם ולבקר. השליטה באוכלוסיית חזירי הבר, נמצאת בסמכות רשות הטבע והגנים, ועל כן, יש לפנות אליהם בנושא", נמסר.