ועדת החקירה האזרחית לבחינת מדיניות האוצר והנסיבות שהביאו לקריסת ביטוח הבריאות הממלכתי החלה אתמול (ראשון) בעבודתה ובין מטרותיה כלול גם קיום שימוע ציבורי נרחב בנושא. הוועדה תזמן עדים שנפגעו מקריסתה של המערכת ובהם רופאים, אחיות, צוותים רפואיים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות.
עוד היא תבחן את מתווה המנהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, שהוגש לממשלה בחודש ינואר לשיקום מערכת הבריאות. בנוסף, הוועדה תקבע מסקנות וממצאים ותגיש את המלצותיה בתוך זמן קצר לכדי מתווה יישומי מידי שיבטיח את שיקומו ועתידו של ביטוח הבריאות הממלכתי של אזרחי ישראל ויכולתה של מערכת הבריאות הציבורית לספק שירותי בריאות בצורה ראויה ושוויונית לכלל אזרחי ישראל.
בראשות הוועדה תעמוד השופטת בדימוס ד"ר דפנה אבניאלי שכיהנה בבית המשפט המחוזי בתל אביב וכן השופטת בדימוס מיכל לויט, שכיהנה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. "ועדת חקירה אזרחית זה מונח שאנחנו לא מכירים. בדרך כלל מתמנות ועדות ממשלתיות, או על ידי מבקר המדינה או בחוק", אמרה אבניאלי בפתח הוועדה. "כאן זאת יוזמה אזרחית טהורה. הגיע הזמן לחקור נושא שמעניין את אזרחי המדינה ולא הייתה קריאה לחקור אותו באמצעות המדינה. לכן קם הגוף של ועדת חקירה אזרחית".
לקריאה נוספת:
המשבר במערכת הבריאות - תמונת מצב
בדיקות פולשניות במסדרון בית החולים: "פרטיות היא מותרות"
מיום רביעי: שביתה בבתי החולים הממשלתיים והפסיכיאטריים
לדבריה, הוועדה תספק המלצה להקצאת תקציבים נכונה לצרכי המערכת וכן בכוונת הוועדה לפתוח תיבת תלונות דרכה אזרחים יוכלו לפנות אל הוועדה, באופן דיגיטלי, במייל וברשתות החברתיות. "שמנו לנו מטרה לפעול במהירות. יהיו שלוש ישיבות שכל אחת תוקדש לנושא אחר. אנחנו מקווים שעד ה-15 באפריל יהיו מסקנות, הרפואה היא חולה. אנחנו מקווים שנעזור לה", אמרה.
בהמשך אמרה כי "כולנו שומעים את קולות החולים שזועקים ממסדרונות בתי החולים, את תלונות הרופאים והאחיות שקורסים תחת נטל העבודה, את התחנונים לתרופות שאינן בסל הבריאות, לתוספת מיטות ותקנים". וציינה כי "אסור לנו להתעלם מהקריאות האלה. אי אפשר להשלים עם רפואה שאינה יכולה לספק שירותי בריאות סבירים, המגיעים לכל אדם בישראל. הגיע הזמן לעשות שינוי ולתת לאזרחים את מה שמגיע להם, לתקן את העיוות שנמשך שנים, כמעט כולם הרימו ידיים, לא אנחנו".
יו"ר האגודה לזכויות החולה, שמוליק בן יעקב, שפתח את מסיבת העיתונאים, אמר כי "מערכת הבריאות בארץ נחשבת לאחת הטובות בעולם. בכל העולם מגיעים ללמוד מאיתנו. אז איך הגענו למצב הקשה של מערכת הבריאות? התשובה היא שזאת מדיניות מכונת של האוצר לייבש את מערכת הבריאות. האוצר הקטין את ההוצאה הלאומית לבריאות וכיום מדובר על 20 מיליארד שקל שחסרים לבריאות".
ד"ר זאב פלדמן, סגן יו"ר הר"י ויו"ר ארגון רופאי המדינה הוסיף כי "המערכת נמצאת באי ספיקה. אני לא יודע אם זה מכוון, אבל זה בהחלט מחדל. לא התאימו את גידול המערכת לגידול האוכלוסייה, לא התאימו לטכנולוגיות ולמדדי יוקר הבריאות. אני זועק את זעקת מי שנמצא בחזית".
"מערכת הבריאות בגירעון וקריסה", אמרה אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחיות. "משנה לשנה היא קורסת. חולים מחכים שעות במיון לפני שהם עולים למחלקה. עוד מעט ישכיבו את החולים בקומות כמו בית קברות. לקחו לחולים את הכבוד. אני שנים נמצאת במערכת הבריאות, ויודעת מה קורה. הגיע הזמן להגיד עד פה".
פנינה רוזנצוויג, מנכ"לית עמותת "נאמן" לנפגעי שבץ מוחי ציינה כי מדי יום מתים 12 אנשים בגלל זיהום במערכת הבריאות. "מדובר ב-4,000 איש בשנה. את סיפור המוות המיותר שלהם אנחנו לא שומעים", אמרה. לדבריה, "ישראל אינה משקיעה תקציבים משמעותיים ברפואה מונעת ורפואה בקהילה כדי למנוע את מגפת ההשמנה שגורמת למחלות כמו שבץ. ראוי שתקציב מערכת הבריאות יהיה זהה לתקציב מערכת הביטחון".
לצידם של הדוברים יכהנו בוועדה גם פרופ' עמוס שפירא, דיקן לשעבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובמרכז האקדמי כרמל בחיפה; פרופ' מרדכי שני מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר וחתן פרס ישראל על תרומה לחברה ולמדינה; פרופ' גבי בן נון, כלכלן מהמחלקה לניהול מערכות בריאות, הפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לשעבר סמנכ"ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות; ד"ר נילי קרקו-אייל, ראש קליניקה ומרצה בכירה בבית הספר למשפטים ע"ש חיים שטריקס במכללה למינהל; ד"ר עדי ניב יגודה, עו"ד ומומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות, מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, שישמש כתובע מיוחד בוועדה.
