פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המשבר באיראן חלף, הקשיים נשארו: זעקות הגעוואלד הנואשות של זריף

      אחרי מטחי ביקורת ארסיים ואכזבה מאירופה, שר החוץ האיראני הטיל פצצה ובכך העביר מסר לכל מתנגדיו. מכבש הלחצים הצליח לעצור את הטלטלה הפוליטית, אך קריאות ה"תחזיקו אותי" של זריף לא העלימו את המתחים שאיתם מתמודדת טהראן

      המשבר באיראן חלף, הקשיים נשארו: זעקות הגעוואלד הנואשות של זריף
      צילום: רויטרס, עריכה: תומר לוי

      בתוך פחות מיומיים סוערים שלא היו מביישים את הפוליטיקה הישראלית המטורללת, איראן חוותה טלטלה מפתיעה שהסתיימה באותה מהירות שבה התחילה. לפחות לעת עתה.

      ביום שני בערב הטיל שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף פצצה, כשהודיע על התפטרותו בהודעה קצרה באינסטגרם. היה זה שעות אחדות אחרי שהתקשורת הסורית דיווחה על ביקור ראשון של השליט בשאר אסד בטהראן, לראשונה מאז תחילת המלחמה. רק שבתמונות המחויכות בין אסד לבין ההנהגה האיראנית, שיחד עם רוסיה הותירה אותו בשלטון, נעדרה דמות מפתח אחת - זריף.

      לקריאה נוספת:
      זריף נשאר בתפקידו: "מודה לאזרחי איראן על התמיכה"
      רוחאני דחה את התפטרותו של זריף מתפקיד שר החוץ
      נתניהו על התפטרות שר החוץ האיראני: "הלך זריף, ברוך שפטרנו"

      שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף בפגישה עם שר החוץ של שוויץ 2 ביולי 2018 (רויטרס)
      בלכתו הציע למבקריו להתכבד ולהחליף אותו. זריף (צילום: רויטרס)

      קשה להאמין שהייתה זו הסיבה להתפטרות של הדיפלומט הוותיק, אחד מאבות הסכם הגרעין, כפי שציינו חלק מהפרשנים, אלא הקש ששבר את גבו. דווקא בתקופה של לחץ בינלאומי גובר על טהראן, עם סנקציות כלכליות קשות החונקות את האוכלוסיה ומרחיקות משקיעים זרים, בחר זריף לבחון את מעמדו. התגובות מצד המחנות השונים בתוך הרפובליקה האסלאמית, לפחות אלו הפומביות, לא הותירו מקום לספק - למשטר אין תחליף הולם בימים אלו למי שמנסה בקושי רב לשמור על בלוני חמצן דיפלומטיים לאיראן.

      העברת שרביט ותחנונים

      יחד עם הנשיא חסן רוחאני, זריף היה נתון למטחים של חצי ביקורת ארסיים מאז שארצות הברית נטשה את הסכם הגרעין במאי. השמרנים והקיצוניים, כך תיארו מקורביו אחרי התפטרותו החפוזה, הפעילו עליו מכבש לחצים כבד והטיחו בו כי לא היה צריך להיכנס למשא ומתן עם המערב כלל וכלל. בנוסף לכך, האירופים, שבהם תולה טהראן את תקוותיה, לא מספקים את הסחורה בעיני המשטר, ומשמרות המהפכה רק נותנים תירוצים עם ניסוייהם והתגרויותיהם להטלת סנקציות נוספות מצד מדינות המסתייגות מכך.

      בלכתו, העביר זריף את השרביט לכל מבקריו. התכבדו נא להצליח היכן שנכשלתי, אמר להם. לאור האטרקטיביות המועטה בשיחות קדחתניות עם הנציגים האירופים על הדרכים להציל את הסכם הגרעין והיעדר המחליפים הראויים באופק, שוב הופעל לחץ עצום על שר החוץ. הפעם היו אלו תחנוני "תישאר, תישאר", משל היה שחקנה המצליח של קבוצת כדורגל המפלרטט עם מעבר לקבוצה אחרת או עם פרישה מהמקצוע.

      אסד הגיע לביקור באיראן ונפגש עם רוחאני וחמינאי בה נכח גם קאסם סולימאני 25 בפברואר 2019 (צילום מסך)
      הקש ששבר את גבו. הפגישה עם אסד בטהראן, ללא זריף

      לא היו אלו רק חברי המג'לס, שבו רוב למחנה המתון, שלחצו על רוחאני לדחות את בקשת ההתפטרות. זריף זכה לגיבוי גם מכיוונו של מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני. בתור מקורבו של המנהיג העליון עלי חמינאי, השבחים של הגנרל הבכיר, המנהל למעשה מדיניות חוץ מקבילה מזו של ממשלת איראן הרשמית, שמו את החותם על הישארותו של זריף בתפקיד. ביום רביעי בבוקר, פחות מיממה וחצי אחרי שהכריז על עזיבה, קיבל שר החוץ הוותיק את פניו של ראש ממשלת ארמניה, יחד עם רוחאני, כשחיוכו המפורסם מרוח על פניו.

      תחזיקו אותי

      לכאורה, המשבר חלף והשורות אוחדו, אבל זהו פתרון מלאכותי וקצר טווח. השברים הפנימיים לא יתאחו בגלל הצגת האחדות הרשמית. אלו המתנגדים למדיניות של זריף לא שינו את דעתם רק כי ה"תחזיקו אותי" שלו, בין אם היה מכוון או לא, עבד. אולי להיפך, הם ינטרו לו טינה על שאילץ אותם להתרפס בפניו.

      ההתפטרות סנדלה את חמינאי במידה מסוימת, משום שעזיבה גרנדיוזית של גורם בכיר כמו שר החוץ עשויה להגדיל את תיאבונה של ארצות הברית. איראן מבקשת להראות כי היא עומדת כחומה בצורה מול המצור האמריקני, שלפי הודאה שלה תרם למצב הכלכלי החמור ביותר שהיא חווה מאז המהפכה האסלאמית לפני 40 שנה. העזיבה האפשרית של זריף סימלה את ייאושו ממהלך העניינים בארצו, מה שיכול היה להתפרש כסימן לחולשה.

      נשיא איראן רוחאני בטהראן 10 בינואר 2019 (AP)
      נתונים לביקורת ארסית אחרי פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין. רוחאני (צילום: אי-פי)

      בימים אלו, איראן אינה יכולה להרשות לעצמה להיתפס כפגיעה ומפולגת, ולכן הייתה הירתמות כוללת להשאירו בתפקיד. בפועל, הקשיים והמתחים שהובילו את זריף להתפטר מלכתחילה לא ייעלמו לשום מקום. משמרות המהפכה לא יוותרו על הרפתקאותיהם הצבאיות מעבר לגבולות איראן, כפי שככל הנראה היו רוצים רוחאני וזריף, והאירופים יתקשו לצאת מגדרם מעבר למה שעשו עד כה כדי להציל את הסכם הגרעין. בפעם הבאה שיימאס לזריף מהתפקיד הבוגדני, זעקות הגוועלד כבר יהיו פחות משכנעות ויעילות.

      שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף לוחץ יד עם שר החוץ הארמני זוהרב מנטסקניאן בטהראן ב-27 בפברואר 2019 (רויטרס)
      עם חיוכו המפורסם. זריף עם שר החוץ הארמני (צילום: רויטרס)