המשטרה עצרה, נתניהו הורה על אכיפה - אבל הצו בהר הבית לא בתוקף

בשבועיים האחרונים נרשמה מתיחות בהר הבית שבשיאה נעצרו עשרות תושבי מזרח ירושלים ובהם ראש מועצת הווקף, עבד אל-עזים סלהב, וסגנו, מאג'ח בכיראת, ששוחררו עוד באותו היום. המתיחות פרצה סביב מבני באב א-רחמה שבהר הבית, לאחר שחברי מועצת הווקף נכנסו למקום שנסגר בצו בשנת 2003 בשל פעילות במקום של ארגון הקשור לחמאס. בתגובה, המשטרה נעלה שער שמוביל למבנים ולאחר שמתפללים עקרו אותו, פרצו במקום עימותים. עם זאת, ככל הנראה, וכדי למנוע הסלמה, אפשרה המשטרה ביום שישי האחרון את כניסתם של אלפי מתפללים למקום והשבוע אף נראה כי המבנה הפך לבית תפילה עם הצבת שטיחים וציוד נוסף בו.

התנהלות המשטרה והיעדר תגובת הממשלה ספגו ביקורת וטענות לאוזלת יד מצדן. ב"כאן" פורסם אתמול כי ראש הממשלה הנחה "לאכוף את צו בית המשפט ללא פשרות". אך החלטות השופטים השבוע בעניין שלושה מהעצורים - אותם המשטרה הגדירה כמובילי הפרת צו בית המשפט האוסר את הכניסה למקום - מעלות שאלות בנוגע לטענת המשטרה על הפרת צו, וכן בנוגע לסמכות של ישראל למנוע את הפעילות באותם מבנים.

עוד בוואלה! NEWS:
בצל החשש מהסלמה: "נתניהו ביקש לאתר מקור למימון משכורות חמאס בעזה"
אורבים בחניון, יורים מקרוב ונמלטים ברכב: תיעוד החיסול בר"ג
הפנטגון על הכוונת: הטלוויזיה הרוסית הציגה מטרות לתקיפה בארה"ב

הצו למבנים הוצא בעקבות פעילות ועדת המורשת בהר הבית, הקשורה לחמאס, והוא הוארך מעת לעת. במאי 2017 מפכ"ל המשטרה דאז, רוני אלשיך, הוציא צו אחרון שהיה בתוקף לשלושה חודשים. הצו מתייחס למשרדי הוועדה וקובע כי "לא ייעשה אדם שימוש במשרדים אלה ואלה יהיו סגורים, כל עוד יעמוד צו זה בתוקף". בזמן זה פנתה המשטרה בבקשה לבית המשפט להאריך את צו השימוש במשרדים ובדיון לא התייצבו נציגי ועדת המורשת להר הבית. באוגוסט 2017 שופטת בית המשפט השלום בירושלים, מרים ליפשיץ-פריבס, קבעה כי ישנה תשתית ראייתית כי שימוש במבנים עלול לסכן את ביטחון המדינה ולהביא להתקלחויות ולכן הוציאה צו מניעה זמני האוסר על פתיחת המבנה בהר הבית ''עד להכרעה בתיק העיקרי''.

בדיון בית המשפט בעניינם של שלושת העצורים שנערך בשבת, טענה המשטרה להפרה של הצו וביקשה להאריך את מעצרם בשישה ימים. עם זאת, עורכי דינם של העצורים טענו כי הצו אינו חל עליהם, אינו מתייחס ספציפית לבאב א-רחמה ואף אינו בתוקף. בית המשפט קיבל את מרבית הטענות - השלושה שוחררו. בהתייחס להחלטת השופטת ליפשיץ, קבע בית משפט כי הצו הזמני מעלה ספקות בנוגע למשתמע ממנו. לפי ההחלטה החדשה, נקבע כי ניתן להבין כי האיסור על הכניסה למתחם חל על מי ''שמוגדר כחבר משרדי וועדת המורשת בהר הבית", ועל כן הספק ''האם הוראה שיפוטית זו יכולה להקים חובה כלפי מי מהמשיבים". בהתייחס לראיות נגד העצורים נקבע כי הראיות ''נמצאות לכל היותר על הרף הנמוך של קשירת העצורים לעבירה המיוחסת להם''.

המשטרה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע דברים דומים, וכן קבע כי הצו כלל אינו בתוקף. "במקרה זה אין טענה כי המשיבים מהווים חברים בוועדת המורשת האמורה ולכאורה הצו אינו מכוון כלפיהם", קבע השופט אביגדור דורות. עוד קבע דורות, כי הצו אינו בתוקף, שכן לא הוארך מעת לעת כדי שיחול בעת מעצרם של אנשי הווקף "אין טענה בפני העוררת כי בית משפט השלום חזר והאריך את תוקפו של הצו לשישה חודשים נוספים ויותר". גם טענות המשטרה להפרת סדר מצד החשודים נדחו, "עולה מהחומר שהוצג בפניי כי היו הפרות סדר אולם לא ברור מהחומר מדוע חלקם של העצורים עולה על חלקם של עשרות אחרים שנמצאו במקום והשתתפו באותה פעילות המיוחסת להם".

עורך דינו של אחד החשודים, סאמי ארשיד, אמר כי "נראה שאין בסיס חוקי לסגירת מתחם באב א-רחמה בתוך אזור מסגד אל-אקצא. גם לאור ההתחייבויות המדיניות של מדינת ישראל, מוטב שתימנע מכל פעולה של שינוי הסטטוס קוו והשארת ניהול המתחם אך ורק בידי הווקף האסלאמי כפי שמתחייב מהדין הבינלאומי".

הר הבית נותר בניהול הווקף גם אחרי מלחמת ששת הימים. במהלך האינתיפאדה השנייה, נסגר המתחם לכניסתם של לא-מוסלמים, וב-2003 חודשה הכניסה. אולם, בשנים האחרונות נרשמת עלייה משמעותית בעליית יהודים למקום, חרף איסור כניסתם למבנים ואיסור תפילה במקום. בתנועות המעודדות עליית יהודים להר הבית, דיווחו על שיא בשנה שעבר עם עלייתם למתחם של כ-30 אלף יהודים.

כל שינוי בהתנהלות מעלה חשש לפגיעה בסטטוס קוו מצד הווקף, והדבר בא לידי ביטוי בפעם האחרונה ביולי 2017 עם הצבת המגנומטרים, בעקבות הפיגוע בו נהרגו האיל סתאוי וכמיל שנאן. בעקבות זאת, פרצו עימותים קשים והמגנומטרים בכניסה הוסרו. מאז נשמר שקט יחסי, אך לפני כשבועיים התחדשו העימותים במקום. בתוך כך הוחלט על הרחבת מועצת הווקף מ-11 ל-18 חברים, כששבעת החברים החדשים נחשבים כולם כבכירים בפתח וברשות הפלסטינית.

ביום חמישי שעבר, נכנסו חברי מועצת הווקף למבנים הסמוכים לשער הרחמים, שהיה סגור מ-2003, מה שהביא לאיסור כניסה למתחם על ידי המשטרה. נעילת השערים נתפס כהפרת הסטטוס קוו, והמתפללים פרצו למקום והחלו עימותים עם המשטרה במהלכם נעצרו רבים. אך מאז ממשיכים המתפללים להיכנס למקום ללא הפרעה.

שאלה מרכזית שעולה בפרשת מתחם באב א-רחמה בהר הבית היא מדוע דווקא עכשיו החליטו בווקף להיכנס למקום. לפי אביב טטרסקי, מ''עיר עמים'', על אף השקט היחסי שנשמר, בשנתיים האחרונות המשטרה מעניקה סיוע לתנועות בית המקדש ומנגד מגבילה את אנשי הווקף שרוצים לשפץ חלק מהמבנים. לדברי טטרסקי, "גישה כזו של כיפופי ידיים היא דרך גרועה להתנהל המקום רגיש כמו הר הבית. בווקף אומרים שהם ביקשו שוב ושוב מישראל לפתוח מחדש את המבנה אבל לא נענו''. עוד הוסיף טטרסקי כי ''באווירה כזו לא היה צריך הרבה בשביל שהווקף יוכיח לישראל שגם הוא יכול לפעול באופן חד צדדי''.

טטרסקי מנה סיבות נוספות לבחירה בבאב א-רחמה, ובהן שמועה שישראל רוצה לפתוח בית כנסת במתחם. ישראל דחתה את הטענה, אך מבחינתם הכניסה למקום מונעת את הצעד. כמו כן, בשל הצבת שוטרים מעל המתחם גרמו לפעילי מקדש להתפלל בבית הקברות המוסלמי, דבר שהכעיס את אנשי הווקף.