שר האוצר משה כחלון הציג בשבוע שעבר את מצע הבחירות של מפלגת כולנו, שגולת הכותרת שלו היא רפורמת המעונות. הרפורמה קובעת כי מעונות מהגילאים שנה עד שלוש יסובסדו ויועברו להיות תחת משרד החינוך בעלות תקציבית של ארבעה מיליארד שקלים.
אלא שהצהרה זו, שעל פי כחלון צפויה "לשנות את כללי המשחק" בפוליטיקה הישראלית, מתבררת כיקרה הרבה יותר מההערכה שאותה הציג לציבור. למעשה, כבר לפני שנה ניסו באגף המעונות של משרד העבודה והרווחה לקדם את העברת הפיקוח הפדגוגי על מעונות היום למשרד החינוך, הליך שנדחה על ידי משרד האוצר בטענה שעלות הרפורמה עומדת בשלב הראשוני על שמונה מיליארד שקלים.
עוד בוואלה! NEWS:
ליצמן ייחקר שוב במהלך השבוע; חשד למעורבות במקרים נוספים
החמצן של נסראללה: כך מנסה חיזבאללה להיחלץ מהמשבר הכלכלי הקשה
איראן משיבה לארה"ב: אנטישמים? מתנגדים רק לישראל שטובחת בפלסטינים
בדוח הצוות הבין-משרדי לבדיקת מיקום אגף מעונות היום, בראשות אודי פרוואר שנערך בשנת 2016, נכתב: "יש הסכמה בקרב כל חברי הצוות שאילו פריסת השירות הייתה מלאה ובחינם לכל, המקום הנכון לאגף מעונות היום הוא במשרד החינוך, ובלבד שיילקחו בחשבון גם שיקולים של התפתחות ובריאות הפעוטות. אולם, המצב אינו כזה".
על פי הדוח, "אין עדיין בשלות להפיכת השירות לאוניברסלי. שוק העבודה עדיין זקוק לתמריצים כדי להגביר את ההשתתפות בכוח העבודה, בפרט נוכח המגמות הדמוגרפיות, וכן בשל העלות התקציבית הגבוהה של חינוך אוניברסלי בגילאים אלה".
בשעה שכלכלנים רבים שאלו את עצמם מאיפה יביא שר האוצר 4.2 מיליארד שקלים בזמן שהגרעון הצפוי עומד על 3.6%, מתברר שהתוכנית בכלל מוערכת בעלות כפולה הרבה יותר מההערכה הזו. על פי הצעתו של כחלון, ילדים בגיל המעונות יקבלו סבסוד של 50% במחיר המעונות ל-1,200 שקלים לתלמיד, ובכך יחסוך לכל משפחה הכנסה פנויה של 1,300 שקלים. אלא שגורם הבקיא בתחום פעילות המעונות טען: "לא רק שזה רחוק מהמציאות - זה לזרות חול בעיני הציבור".
לטענתו, "הייתה יוזמה מצדו של שר העבודה רווחה כבר לפני שנה שהציע להעביר את אגף המעונות למשרד החינוך ולהשאיר אצלו את הבנייה, יוזמה שנדחתה אצל האוצר בשל עלויות תקציביות גבוהות. זה דרש תקציב של שמונה מיליארד שקלים לפחות".
נכון להיום, למשרד העבודה אין בבסיס התקציב מספיק כסף לבניית מעונות חדשים. מדי שנה מתקיים משא ומתן בנושא כדי לקבל תקציב שנתי לבינוי שעומד על 350 מיליון שקלים. "ארבעה מיליארד שקלים זה מתאים למכה חד-פעמית רק כדי להעביר את המעונות למשרד החינוך, אבל יש עוד השלכות. מה עם סוגיית התפעול והבינוי?" הסביר הגורם.
"עכשיו מגיעה הרגולציה"
בחודש אוקטובר אושר חוק הפיקוח על מעונות היום שקובע כי כל המסגרות שבהן שוהים שבעה ילדים ומעלה יצטרכו לקבל רישיון מאגף מעונות היום במשרד העבודה. נכון להיום, רבע מילדי ישראל בגילאים אלה נמצאים במסגרות מפוקחות של משרד העבודה והרווחה, חצי מהם במסגרות לא מפוקחות ורבע - בבית.
"המשמעות היא שכולם זזים כרגע באי-נוחות בכיסא", הסביר הגורם הבקיא בתחום המעונות. "אם בעבר כל אחד היה יכול לעשות את זה בביתו באין מפריע, עכשיו מגיעה הרגולציה. המשמעות של העברת המעונות למשרד החינוך היא לא רק לבנות באורח קסם מאות מעונות יום, אם לא אלפים, בתוך פחות משנה. אלא גם תקציב של לפחות 15 מיליארד".
על פי הערכות של בכירים בענף מעונות היום, התקציב יעמוד על סכום כפול ממה שהעריך שר האוצר. "אם הוא דיבר על ארבעה מיליארד לסבסוד, אני אומר שהסבסוד לבד מדבר על סדר גודל של מיליארד ומאתיים מיליון על כל מאה אלף ילדים. ועכשיו צריך להכניס עוד 500 אלף ילדים לסבסוד. מה עם התפעול? יש פה מערך שלם של מטפלות, סייעות, גננות. היום, הפרקטיקה היא שהן מתנהלות במשק לא מפוקח, הן לא תחת עיניה של הסתדרות העובדים במשרד החינוך. מדובר בשוק חופשי".
על פי הערכות התקציביות של משרד הכלכלה לדוח פראוובר רק בניית מעונות ללא חישוב הסבסוד ל100 אלף ילדים נוספים לפי עלות של 5.3 מיליון שקל ל-1,300 מעונות תלת כיתתיים שמאכלסים 75 ילדים מוערכת ב 4.55 מיליארד שקל. בניית מעונות ל -300 אלף ילדים נוספים לפי עלות של 5.3 מיליון שקלים לכ-3,900 מעונות תלת כיתיים שמאכלסים 75 ילדים מוערכת ב- 13.65 מיליארד שקל.
לדברי גורם במשרד ראש הממשלה ההתנגדות לתוכנית של כחלון צפויה להגיע מהיישובים החזקים בארץ שירצו לשמור על הסטנדרט הגבוה ולא יסכימו להתפשר עליו. "אם מעון יום בישובים חזקים עולה כ-4,000 שקל ובישובים החלשים 2,000 שקל המדינה תצטרך לממן את ההפרשים הללו, סבסוד שכזה רק יוריד את הסטנדרט באותם מעונות יום, וההורים יתנגדו לכזה דבר. הערכה לסבסוד של 4 מיליארד שקלים זה הערכת חסר כי אז משרד האוצר יצטרך לממן סטנדרט יותר גבוהה, סך התקציב יעלה ל-6 עד-8 מיליארד שקל והדבר בא לידי ביטוי בדוח של אודי פרוואר, שאומר כי מהלך כזה הוא יותר קרוב לשמונה מיליארד שקלים ולא ארבע. הסטנדרט הגבוהה יאמיר את עלות התוכנית לשמונה מיליארד שקל, כך שזה לא אחראי לצאת בכלל בהצהרות כאלו".
"אנחנו במקום אחר מאז כתיבת הדוח"
לדברי שרת השיכון יפעת שאשא ביטון, שהייתה אחראית על הרפורמה, הדוח לא נכתב לקראת הבחירות אלא גובש לכל אורך הקדנציה שבה שימשה כיו"ר הוועדה לזכויות הילד. "4.2 מיליארד שקלים יוקצבו לסבסוד שני השנתונים המלאים 1-2 ו-2-3. השינוי הגדול הוא שהמסגרות הללו יעבור למשרד החינוך. הן לא צריכות להסתובב במשרדים אחרים, לסבסד את ההכשרה של הצוותים, ההתאמות של הצוותים ועוד".
"לצד זה יש את נושא הסבסוד", הסבירה. "הוא יהיה מגיל שנה עד שלוש. לא קראנו לזה 'חוק חינוך חובה' כי אנחנו משאירים להורים את האופציה להשאיר את הילד בבית. אנחנו מוסיפים 2.6 מיליארד כתוספת לבנייה שתחולק בארבע שנים".
על הטענות כי הערכת התקציב חסרה לאור השלמות הסבסוד והצפי להתנגדות מצד ההורים על הורדת הסטנדרט, השיבה שאשא-ביטון כי בתקציב תהיה תוספת חד-פעמית לתקורות ולהכשרה. "אנחנו מסירים מהמעונות את עניין המבנים ולכן הם יוכלו להסתפק בסכום של 2,000 עד 2,500 שקלים".
על סוגיית בניית המעונות אמרה שאשא-ביטון כי מאז הדוח חל גידול בבניית המעונות. "אנחנו לא נמצאים באותו המקום מאז שכתבו את הדוח. הושקעו 350 מיליון שקלים לבניית מעונות", אמרה. לדבריה, "אחד הרגליים שאנחנו שמים ברפורמה הוא נושא הפרופסיה. אנחנו צריכים לדאוג להכשרה שלהם. יש התייחסות גם לעניין הכשרת הסייעות, כי זה בא ביחד. כשאת מביאה כוח דם מקצועי ואחרי זה הכשרה, גם השכר צריך להיות בהתאם".
דוגמה למהלך שביצע שר האוצר, היה כאשר לפני יותר משנה באפריל 2017 העביר חלק מהאשכולות של הצהרונים ממשרד העבודה והרווחה לטיפול משרד החינוך, אלא שבפועל הוא יצר אנומליה כאשר חלק מהצהרונים נותרו בידי משרד העבודה והרווחה. דבר זה למעשה יצר מצב שמשפחה אחת במצב סוציו-אקונומי מסוים תשים את הילד בצהרון של משרד החינוך והשכנה שלה תשים את הילד בצהרון של משרד העבודה. בעוד משרד העבודה עושה מבחן הכנסה להורים כדי לקבל ילדים לצהרון, במשרד החינוך כולם מתקבלים כי הסבסוד שלו הרבה יותר גבוה. השלמת ההליך לא הסתיימה כי נגמר לאוצר הכסף.
גליה וולוך, יו"ר נעמת, בירכה את שר האוצר על העלאת סוגיית המעונות לסדר היום הציבורי, אך אמרה כי סבסוד לתקציב ההורים אינו מספיק כשלא לוקחים בחשבון תקצוב להשתתפות בכוח העבודה. "הטיפול בנושא של הגיל הרך צריך להיות מערכתי. בראש ובראשונה צריך לטפל בנושא של המטפלות במעונות, לטפל בתקינה, לשפר את מספר המטפלות לפי מספר הילדים, להתאים את זה למדינות ה-OECD כדי שיהיה כוח אדם איכותי וטוב. היום הן עובדות בשכר זעום ואין ספק שזה יוצר מרמור ותסכול ומצוקת כוח אדם איכותי וטוב".
לדבריה "זה מקסים ומדהים לסבסד להורים את עלות המעונות אבל זה לא יפתור את המצוקה שקיימת היום במעונות, והיא שאין עובדים לטפל בילדים", אומרת וולך, "כשמציעים לי לפתוח מעון אני לא בודקת אם יהיה לי ביקש של ילדים, אני בודקת מה הנגישות לעובדות, אם יהיה אוטובוסים, אם יהיה אפשר להשיג עובדות באזור. אנחנו לא פעם סוגרות מעון בגלל מצוקת כוח אדם, או לא פותחות מעון בגלל מצוקת כוח אדם. לפני שנתיים סגרנו 12 מעונות וניידנו את העובדות למעונות אחרים. לפני הסבסוד להורים, צריך לטפל בבעיה האקוטית של הענף שנמצא בקריסה".