ביום חמישי שעבר בשעת צהריים התכנסו כמה נציגים דמוקרטים מבית הנבחרים והסנאט להציג על המדשאה שלמרגלות הקונגרס תכנית שאפתנית תחת הכותרת "ניו-דיל ירוק" שאמורה לכלול הוצאה של טריליוני דולרים על תשתיות, יצירת מקומות עבודה, הפחתת גזי החממה, שיפוץ של כל הבניינים באמריקה כך שיהפכו לירוקים מבחינת צריכת אנרגיה, ועוד שורה ארוכה של נושאים. כדי לממן זאת, אחת ההצעות למקורות הכנסה מדברת על מס שולי בגובה 70% למרוויחי עשרה מיליון דולר ומעלה. או כפי שהציג זאת חבר הקונגרס ג'ו קנדי: "יש לנו שני אתגרים גדולים במדינה הזו, האחד הוא שינויי אקלים והשני הוא כלכלה שלא עובדת עבור כולם. אז בואו נעשה את הרפורמה הנחוצה בכלכלה כדי לטפל בשינויי האקלים".
באותו היום בדיוק, התראיינה יושבת ראש בית הנבחרים, ננסי פלוסי, גם היא מן המפלגה הדמוקרטית, ושפכה דלי של קרח על ההצעה, כאשר כינתה אותה "Green New Dream - או איך שהם לא קוראים לזה". היא הבהירה כי "יש כל מיני הצעות, אבל אף אחד לא יודע בדיוק מה זה אומר". הניגוד המושלם הזה ממחיש בצורה מובהקת את הקיטוב במפלגה הדמוקרטית סביב הסוגיה הזו בפרט, ולגבי המדיניות הכלכלית של המפלגה בכלל.
עוד בוואלה! NEWS:
מועמד ראשון נכנס לפריימריז הרפובליקניים: "טראמפ לא יציב לתפקיד"
שיא כל הזמנים: החוב הלאומי של ארה"ב תפח ל-22 טריליון דולרים
חברת הקונגרס המוסלמית התנצלה על דבריה: אנטישמיות היא אמתית
אלכסנדריה אוקסיו קורטז בת ה-29 הושבעה לקונגרס בסך הכול לפני 40 יום. ניתן היה לצפות שהיוזמה שלה תזכה בעיקר לתגובות צוננות כמו זו של פלוסי, המופנות באופן תדיר כלפי חברי קונגרס צעירים אשר מנסים לממש את הבטחות הבחירות שלהם באופן מילולי, מבלי להכיר במגבלות החקיקה בוושינגטון. אלא שמה שקרה הוא בדיוק ההיפך. ההצעה צברה תאוצה ועניין ציבורי כאשר לא פחות מ-84 נציגים בבית הנבחרים חתמו עליה, ועוד עשרה סנאטורים שחתמו על ההצעה המקבילה בסנאט, שאותה מקדם סנאטור אד מרקי ממסצ'וסטס.
עבור הרפובליקנים, ההצעה החצי-אפויה והלא לגמרי מגובשת הזו היא הזדמנות מצוינת להציג את את המפלגה הדמוקרטית כמפלגה סוציאליסטית. מנהיג הרפובליקנים בסנאט, מיטש מקונל, האיש שביכולתו לבלום כל חקיקה שירצה, כבר הודיע באופן חריג מאוד כי הוא יתעקש על קיום הצבעה בסנאט על ההצעה, "כדי שיהיה רשום בפרוטוקול מי תמך בה". הנשיא דונלד טראמפ מרבה גם הוא לעלות את ההצעה לדיון - כדי שיוכל להסתלבט עליה. "זה נשמע כמו עבודה בבית ספר תיכון שקיבלה ציון נמוך", אמר השבוע בכנס תומכים בטקסס. בנאום מצב האומה התייחס בצורה מרומזת להצעה והבטיח כי "אמריקה לעולם לא תהיה מדינה סוציאליסטית".
מהצד הדמוקרטי, ההצעה מחדדת שוב את הדיון על איפה נמצא המיינסטרים של המפלגה בשנת 2019, כאשר קורטז וחבריה מנסים למשוך את נקודת שיווי המשקל הרחק שמאלה, ולא רואים ב"סוציאליזם" מילה מגונה כלל. בינתיים, סקרים שפורסמו ב-"פוליטיקו" וב-CNN ממחישים עד כמה חריגה הנסיקה של אוקסיו קורטז, וכמה תשומת לב היא מרכזת. לפני חצי שנה בלבד, באוגוסט 2018, כשהיא הייתה בעיצומו של המרוץ לקונגרס, 62% מהנשאלים השיבו כי לא שמעו את שמה. סקרים שנערכו באמצע ינואר ובתחילת פברואר כבר העלו תמונה הפוכה לחלוטין: 59% מהאמריקנים יודעים מי היא - נתון גבוה יותר מאשר מדד המוכרות של שלושה סנאטורים דמוקרטים ותיקים המתמודדים לנשיאות: קורי בוקר, קאמלה האריס ואמי קלובושר.
מה אומרת התכנית?
התכנית כוללת שורה של יעדים שאפתניים כמו "אפס פליטת גזי חממה", "החלפת או שדרוג כל המבנים בארצות הברית כדי להגיע ליעילות אנרגטית מקסימלית", השקעה מסיבית בתעשייה כדי למנוע זיהום וגם שינוי מהיסוד את כל מערך התחבורה הציבורית באמריקה כדי שיהפוך לידידותי לסביבה, בין היתר על ידי רכבות מהירות. גרסאות שונות של התכנית ביקשו לטפל באופן יסודי בכל סוגיית הפערים המעמדיים באמריקה, מביטוח בריאות דרך חופשת לידה ועד פנסיה, ואולם גרסאות אחרות שלה כללו מילים כלליות בלבד בסוגיות הללו.
כמובן שהשאלה הראשונה היא מהיכן יגיעו טריליוני הדולרים שאמורים לממן את התכנית הזו. לפני מספר שבועות, בראיון לתכנית "60 דקות", הציעה אוקסיו-קורטז לעלות את המס השולי לעשירים שמרוויחים מעל 10 מיליון דולר ל-70%. על 9,700 דולר הראשונים שאדם מרוויח בארצות הברית בשנה יש 10% מס פדרלי. המס על הרווחים שבין 9,700 ל-39,000 הם 12%, ודרגת המס הגבוהה ביותר היא 37%. קורטז הציעה ליצור מדרגה של למעלה מעשרה מיליון, ועל הרווחים שעברו את הסכום הזה להטיל 70%.
נראה שרוב הרפובליקנים, ואפילו חלק לא מבוטל מהדמוקרטים, יסכימו עם הטענה שמדובר ביוזמה קיצונית. אלא שזה מעט מורכב. בימי הנשיא אייזנאוור, המס השולי לעשירים כבר עמד על יותר מ-90%, והוא נשאר גבוה מאוד, מעל -70%, עד שרונלד רייגן נכנס לתפקידו. אבל הימים האלה לא שבו לארצות הברית מאז שנות ה-80 ועד היום. כדי להבין עד כמה ההצעה של אוקסיו קורטז נחשבת רדיקלית, נציין שאפילו ברני סנדרס, המנטור שלה, הציע בקמפיין 2016 מס של 52% "בלבד" על מרווחי משכורת של למעלה מעשרה מיליון דולר כדי לממן את ביטוח הבריאות לכל. מאז התבטאה כך לראשונה, נרשמה נסיגה מסוימת בהתבטאויות שלה בעלונים והודעות לעיתונות המופצים בהקשר לתכנית, "מס העשירים" לא מוזכר באותה תדירות, אם בכלל, אלא במילים כלליות בלבד על הצורך במדיניות מס הוגנת.
לא כל הדמוקרטים, גם אלה שתומכים בהצעה, מתייחסים אליה באופן מילולי. חלקם מתייחסים לכך כאל רעיון תיאורטי. אמי קלובושר, סנאטורית ממינסוטה המשתייכת לאגף המתון של המפלגה הדמוקרטית, והיא אחת מאלו שחתמה על הצעת החוק, אמרה השבוע בראיון: "אני רואה בזה מסגרת עבודה להתחיל דיון. אני לא רואה את זה כמשהו שיגרום לנו להיפטר מהתעשייה". מנגד, ארבעת הסנאטורים מהצד הפרוגרסיבי - קאמלה האריס, אליזבת' וורן, קורי בוקר וקירסטן גיליברנד, כולם מועמדים לנשיאות, נחשבים לתומכים יותר קולניים של ההצעה. וורן, למשל, מדברת כבר שנים על הצורך בהעלאת המס על בעלי משכורות גבוהות.
כמה כסף יהיה אפשר לגייס ככה? גם על זה יש ויכוח. בהערכה גסה, לפי חישוב של הוושינגטון פוסט, מדובר ב-72 מיליארד דולר, כלומר 720 מיליארד דולר על פני עשר שנים. אבל הערכות אחרות גורסות כי ההשלכה תהיה שולית, כיוון שהפחתת שיעורי המס לאלו שמשתכרים מעט כסף יכולה להביא לכך שהם פשוט יבחרו לעבוד פחות שעות, והתוצאה תהיה דווקא אובדן הכנסה.
ומה התגובות? סקר The Hill-HarrisX שנערך בחודש שעבר מצא מספרים מפתיעים במיוחד. 59% מהמצביעים הרשומים אומרים שהם תומכים ברעיון. מהם, 45% מהרפובליקנים - מספר לא נתפס, 56% מאלה שגרים באזורים כפריים, שם מצוי בסיס התומכים של טראמפ. עם או בלי קשר, צייצה אן קולטר, פרשנית מן הקצה הימני של המפה הפוליטית דברי תמיכה שנגעו ספציפית למס העשירים וכתבה שהיא בעד הרעיון. זה יכול ללמד כי גם אם לתכנית של אוקסיו קורטז אין היתכנות מעשית בשלב הזה - או בשלב כלשהו - הסוגיות שהיא מעלה בנוגע למיסוי, למדדי אי-שיוויון ולהשקעה בתשתיות, יתפסו מקום מרכזי בשיח הציבורי לקראת 2020.